תיאטרון קליפה

בקליפ החדש שלה, "יותר טוב לסלוח", שירי מימון רוצה אינטימי. חסל סדר מניירות מאריה קאריות ושמלות מנצנצות, לא עוד בחורים מסוקסים וסצינות התערטלות. העצמה נשית זה הנושא החם, ולכאורה באמת אפשר להאמין שזהו הסיפור שמספר הקליפ, למרות שבמהלכו שזורים לא מעט רמזים מטרימים שעתידים להוכיח בדיוק את ההפך.

לאחר רצף של תמונות אווירה, הכוללות פסנתר, שפופרת של טלפון קווי וקצת שלג רומנטי ונוגה, נפתח רשמית הקליפ של שירי מימון. בפריים הראשונה בו היא מופיעה, שבה אלינו השירי שאבדה מאז שידורי האודישנים של התוכנית "לא נפסיק לשיר – כוכב נולד". קולה מאופק, פניה נטולות איפור, המחשוף מרושל והמצלמה קרובה אליה מאי פעם. היא משירה מבט, מרכינה ראשה באהדה. היא שרה לך – החברה הכי טובה.

השיר "יותר טוב לסלוח" הוא אגודה של מילות עידוד שמופנות לנמענת, לאחר שבחור בן זונה זרק אותה ושבר את ליבה. אולם, במהרה מאבדת שירי עניין בתפקיד הלא סקסי של החברה הכי טובה, ולא עובר בית שלם עד שמתקבלות המסקנות הראשונות: אי אפשר להפריד בין הגלאם לשירי ובין הפירוטכניקה הזולה לעשיית קליפ ישראלי בתקציב בינוני פלוס. וכך הפכה שירי לישות מעופפת, ששרה ממרום חלל שהוא ספק סלון סבתאי חמים, ספק העתק מדוייק של בר שכונתי. האם היא מגלמת מלאכית, ייצוג של הסופר אגו, או סתם אגו מניאקית לבושה בכותונות משוגעים? זאת אין לדעת וזה גם לא משנה, כי הזמן קצר והמלאכה מרובה, ומימון זונחת את תפקידיה הקודמים לטובת הזדמנות חד פעמית להשתכפל.

לקראת הבית השני פלאי הטכנולוגיה מפציעים בשנית ומימון מתפצלת לכדי זוג מיימוניות, שאוחזות יד אחת לרעותה (ולא תאומות סיאמיות המחוברות בכף היד, כפי שאפשר לחשוב). מטרתה של השירי הכפולה היא לא רק לעורר את הקהל הגברי, שנקלע בטעות לצפות בסצינה הסמי-אירוטית הביזארית, אלא להעביר לך, החברה, מסר: מי שתאחוז את ידך בעת צרה לא תהיה חברתך החופרת. היא אמנם תעטוף אותך בשלל קלישאות לא יישימות בעליל כמו "יותר טוב לסלוח", אך הקליפ בעצם מציע הזדמנות לפיוס עצמי, כי בסופו של יום, רק את תאחזי את ידך.

ולמה שחברתך לא תאחז את ידך? כל התשובות נמצאות בבית האחרון של הקליפ, בו שירי יוצאת מכותלי החלל המאובק כדי להצטלם ברקע כוכבים סינתטיים. מאוורר מסעיר שערה, גופיה צמודה מבליטה חמוקיה, זהו, עכשיו זה סופי - לשירי נמאס שכל הזמן מתעסקים רק בך והיא דורשת תשומת לב. לאט לאט ניתן להבין מהו המהלך שמנסה מימון להוביל בקליפ. במהלך השיר מופיעים משפטים כמו "ולאהוב אותך את לא נותנת לו", "אם תרצי אם לא, זה לא יעזור לך", והמשפט הנורא ביותר שנכתב מאז "לא תדעי אהבה אמיתית לעולם": "הוא שכח אותך". את בעצם כלל לא מעניינת את מימון הסופית, האולטימטיבית, הדיווה, והקליפ הוא רק נורת אזהרה לעתיד לקרות – אל תסמכי על החברה שלך, הביץ' עוד תגנוב לך את החבר.

אם נדמה שכאן הסתיימה מסכת ההלקאות – אצל נשים כמו אצל נשים – תמיד ישנם פצעים נוספים לזרוע עליהם מלח. הדמות האחרונה שמגלמת מימון היא למעשה הבחורה הנזרקת, וכמובן, מצטיירת כהכי פחות אטרקטיבית. דברים נוראים קורים לשירי כסמרטוט שבור לב, תמונות הפולארויד שלה ושל חברה מתעופפות בחדר, מסגרות תמונות מתנפצות על הרצפה ותפוחים מתפזרים לכל עבר, אך למרות זאת, שירי לא מזדהה. בשונה מיתר הסצינות בקליפ, כאן לא ניתן לזהות בבירור את פניה של מימון, שדואגת להסתתר מאחורי צילום אמנותי מטושטש, ואף לוותר על הפוקוס לטובת טבע דומם בסגנון סזאן.

במהלך הקליפ אמנם חוזרת מימון לדמות החברה הכי טובה, אך היא כבר איננה מהימנה. מה לעשות שהשיר נכתב לנמענת בגוף שני – הפניה הישירה והאינטימית ביותר, כשבסך הכל שירי לא יודעת לשיר אינטימי והיא גם בעצם בכלל לא מאמי?

ובכך "יותר טוב לסלוח" נכנס לרשימה שהקימה כריסטינה אגילה עם השיר "Beautiful” ושנוספו אליו, במרוץ השנים, "ואת" של הראל סקעת ועוד שלל פזמונים מוכרים שנכתבו עבור זמרים ממותגים. לא "אני יפה, לא משנה מה הם אומרים" של אגילרה ולא המנטרות השחוקות שמציעה מימון בשירה החדש מתקבלות כאמינות, אפילו אם שורות נכבדות מהשיר, כדוגמת "כל מה שעושה לך טוב, מחזיר לך את הכוח", יכלו בהחלט להיכתב, באותו הזמן ובאותה העיר, על ידי הבנות נחמה.