אם החזקתם בטעות באיזו תפיסה רומנטית, לפיה עולם השירה מכיל נשמות מיוסרות ועדינות נפש, הגיע הזמן להיפטר ממנה. כמו ביתר תחומי אמנות גם שם קיימות אינטריגות חזקות, רפש בכמויות ואף מעשי בריונות שיכולים לשמש כבסיס ראוי לטלנובלה שלמה, והמקרה הנוכחי נוגע לכתב העת "כתם", ולטענות של משוררים צעירים, לפיהן העורך פרסם שירים שלהם ללא הסכמתם.
תכתובת מיילים בין המשוררת ציפי שטשוילי לבין המשורר אריה אייזנברג, הידוע גם כאריק א, נשלחה בתפוצה רחבה והגיעה גם לוואלה! תרבות. שטשוילי, שהייתה פעילה במערכת העיתון בשלושה גליונותיו הראשונים, האשימה את ויזן בכך שפרסם את שיריה ללא אישורה בגליון האחרון. באותה תכתובת היא אף טענה שויזן איים לפרסם את שיריה, שהיו ברשותו, אם לא תצייד אותו בטקסטים חדשים.
יהודה ויזן, עורך "כתם", מגיב על האשמות: "זה לא בדיוק נכון שפרסמתי שירים בניגוד לרצונה של ציפי. לי ולציפי ישנה היסטוריה אישית, ולאחר שמסרה את כתביה לידי, היא החליטה לחזור בה ולדרוש אותם חזרה, שבועיים לפני שהגליון ראה אור. זה לא הליך חריג - שמערכת לא מחזירה כתבי יד. זה מגוחך להסיר שני עמודים שלמים שבועיים לפני הפרסום. ציפי היא משוררת הדגל של "כתם" ומגלמת את התפיסה האסתטית שלנו, ולכן קשה ל"כתם" לוותר עליה".
ציפי חתומה על מסמך בו היא מאשרת את פרסום שיריה?
"לא, אני בדרך כלל מודיע למשורר בטלפון ששיריו עומדים להתפרסם. התפיסה שלי היא שאין טקסט קדוש. ברגע שטקסט נכתב, הוא יוצא מידיו של הכותב."
מקרה נוסף, אותו הזכירה המשוררת ציפי בתכתובת המיילים, נוגע למשוררת שיפי ויגודה. שני שירים נפרדים שכתבה ויגודה ראו אור בגליון "כתם" כשיר אחד. תגובתו של ויזן בנושא: "נפלה שגיאה באחד השירים של ויגודה. שהגישה שני שירים בקובץ אחד, צמודים זה לזה, ולכן לא הייתה הפרדה בין השירים. לפעמים קורה שנופלות שגיאות, ואני ושיפי כבר פתרנו את הנושא ביננו".
את תגובתה של ציפי שטשוילי לא ניתן היה להשיג עד למועד פרסום הידיעה.
גם לעורך לשעבר יש הסתיגויות
עד היום יצאו לאור ארבעה גליונות של "כתם - עיתון לשירה יומית", כשאת השלושה הראשונים ערכו יחד יהודה ויזן ועודד כרמלי, ואת האחרון ערך ויזן לבדו. כבר לפני שנה נקשר שמם של יהודה ויזן והעורך הפורש עודד כרמלי בשערוריות. אחרי שתקפו בכתב העת את עמותת "הליקון" ואת העורך הראשי שלה, אמיר אור, בחודש פברואר אשתקד הניחו השניים מטען דמה בפתחו של בניין הליקון. האקט, שעורר פאניקה, הוביל למעצרם של השניים.
אמנם ויזן וכרמלי הקימו את "כתם" יחד, אך לאחר שלושה גליונות, החליט כרמלי לפרוש מהעריכה. "לא הסכמתי עם הקו העריכתי החדש שהיתווה יהודה", מספר כרמלי על החלטתו להתפטר, "אני חושב שביד אחד צריך לחרב וביד השניה לחבק, בעוד שהקו החדש דוגל רק בחירוב".
מקורות סיפרו לוואלה! תרבות כי שיריו של כרמלי פורסמו בגליון האחרון של "כתם" בניגוד לרצונו. "ביקשתי מיהודה לחכות עם הפרסום לגליון הבא", מספר כרמלי, "והוא אמר לי שהוא לא יתחשב בהחלטתי. נעלבתי אבל קיבלתי את החלטתו. שירי הודפסו, יצא גיליון ראוי ואני ויהודה ביחסים טובים, פחות או יותר".
"לא היה דבר כזה", מוסר ויזן בתגובה, "בגליון האחרון פורסמו שלושה שירים מתוך הספר של עודד, והוא אפילו ראה את העמוד לפני הפרסום. אני ועודד חברים ואפילו שכנים."