קטנוניות בלתי נסבלת

הנה כמה קונצנזוסים שלי באופן אישי מביאים את הדם לווריד באמצע המצח: "אלמודובר הגאון" (בהקשר של "הכל אודות אמא"), "לינץ' המופלא" (בהקשר של ל"אינלנד אמפייר"), "טיטניק זה סרט חרא" (בהקשר של "טיטניק". אגב, שימו לב שככל שמישהו נחרץ יותר ביחס לכמה ש"טיטניק" חרא, כך קטן הסיכון שהוא באמת ראה אותו) וכמובן טעם החודש "מאז 'האיש שלא היה שם' ועד 'ארץ קשוחה' האחים כהן לא עשו סרטים טובים". גם כאן שימו לב שככל שאמירה זו נוקבת יותר, כך היא תהה לא מנומקת ותסתיים לרוב במשפט הסתום והפסבדו-ביקורת-קולנועית עם ניחוח של זבן באוזן השלישית מעליה "התקופה החלשה שעברה מהסרט הזה ועד לסרט הזה"; מעטים יהיו אלו שינקבו בשמות דמויות, מהלכי עלילה, או זוויות צילום, כל זמן שהם קובעים בביטחון מלא ש"לחסל את הליידי" ו"אכזריות בלתי נסבלת" הם סרטים לא טובים, בעיקר משום שלו היו טורחים למצוא לעצמם דעה אישית עצמאית ולא סתם ליישר קו עם איזה פוץ שהחליט לומר שהמלכים הם עירומים, בעוד שהם עדיין לבושים בחליפות שלושה חלקים של פראדה, הם היו מגלים שלא כך הם דבר. כן, כשזה מגיע לאחים כהן, אני מתחיל לאבד את זה.

נתחיל עם "לחסל את הליידי", סרטם האחרון (מ-2004) עד "ארץ קשוחה", שהוא למעשה רימייק לקומדיה הבריטית של אלכסנדר מקנדריק מ-1955 והוא 104 דקות של הנאה צרופה. מאוד בדומה לג'ורג' קלוני ב"אחי, איפה אתה?" (או לג'ף ברידג'ס ב"ביג ליבובסקי" או למעשה כל סרט שלהם שתבחרו), גם כאן האחים מוציאים את המקסימום מהכוכב הראשי שלהם; טום הנקס של "לחסל את הליידי" מרביץ תפקיד ענק; כזה שלא קשור בשום דרך לאף תפקיד אחר שהיה לו באיזשהו סרט עד אותו רגע, או מאז. פרופ' ג'י. ה. דור (בגילומו), כתוב עד לפרטיהם הקטנים ביותר של רזי השפה האנגלית כאשר ללא שום קשר לבן-שיחו המיידי, בין אם זה גווין מק'סאם הבור (מרלון וויאנס בחמש-עשרה הדקות ה"איכותיות" שלו), או הגנרל הסיני השתקן עם השפם ההיטלראי, הוא יתנסח תמיד כאילו הוא מדבר עם אדגר אלן פו.

למרות היותו סרט שמתרחש במעט מאוד לוקיישנים, קשה לומר על "לחסל את הליידי" שהוא משתמש בשפה קולנועית מינימליסטית; יש בו צילומים מושקעים ומרהיבים, הוא מצחיק ושנון מהמקור, ג'יי.קיי סימונס המצויין עושה את התפקיד המצחיק ביותר שלו עד כה, אירמה פ. הול בתפקיד הגב' מרווה מונסון (להלן הליידי) מוכיחה שוב עד כמה הכהנים הם במאי שחקנים גדולים ונותנת את אחד מתפקידי המשנה טובים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע (עליו זכתה בפרס המושבעים בפסטיבל קאן, אולם אפילו לא היתה מועמדת לאוסקר), ועד סוף הסרט, חתולה הג'ינג'י והפורטרט של בעלה המת, ישחקו שנייהם תפקיד מכריע בעלילה. אם עלי להגן על "לחסל את הליידי" דרך השוואות פנימיות (ובידיעה שלכל אחד יש את הסרט הכהני המסוים הקרוב לליבו), אסיים בהצהרה הזו: "לחסל את הליידי" הוא סרט יותר טוב מ"בייבי אריזונה". ו"בייבי אריזונה" הוא סרט גדול.

מכיוון שאני מאוד בעניין של קומדיות רומנטיות ושל האחים כהן, השילוב בין השניים - זה שהוליד את "אכזריות בלתי נסבלת" - הוא גדול מסכום חלקיו ושווה לא פחות מיצירת מופת. "אכזריות" הוא לא סתם סרט טוב ביחס לז'אנר שבו הוא פועל, או תרגיל פוסטמודרני בקולנוע והצהרה כגון "זה סרט נחמד, אבל זה לא מה שציפיתי מהאחים כהן" נובעת בעיקר מחוסר תשומת לב והיעדר בחוליות חיוניות בחוט השדרה. מדובר בסרט ענק – כהניזם מובהק - בכל סטנדרט שרק תרצו, שיכול להתמקם בכל רשימת טופ 5 של סרטי האחים; קליל וידידותי אמנם (ומי מאיתנו העז להגיד משהו רע על "הקפיצה הגדולה"?), אבל בהחלט כזה שעומד בקו אחד עם "בארטון פינק" ו"צומת מילר" (להלן הקונצנזוסים). "אחי, איפה אתה?" אולי הציב את רף ג'ורג' קלוני בגבהים שקשה מאוד לעבור, אולם דמותו של העו"ד מיילס מאסי (קלוני), היא שילוב בין אוורט מ"אחי" לכל הדמויות הסטנדרטיות של קלוני לפני ואחרי; שילוב שעובד אחושילינג.

הרבה מהנושאים הקבועים בסרטיהם של כהן את כהן נעדרים מ"אכזריות בלתי נסבלת" - אף אחד לא נרצח באכזריות, אין מזוודה מלאה בכסף (או בכל דבר אחר) ורוב הזמן הדמויות סתם מדברות; אין את הדקות הארוכות של השקט המהורהר (ולעיתים מקוריין) שלמדנו כולנו להכיר ולאהוב מסרטים קודמים. לעומת זאת יש לנו את דונובן דונלי (ג'פרי ראש) הדרמתי והמוחצן, רקס רקסרות' (אדוארד הרמן) הסוטה חובב רכבות ההרים, הווארד ד. דויל (בילי בוב ת'ורנטון) המיליונר התמים שלא סותם את הפה, שרה סורקין (ג'וליה דאפי) המתחתנת הסדרתית, שצריכה לבדוק ביומן אם חודש יולי שלה פנוי, הרב מאיירסון (טום אלדרדג'), ממקימי משרד עורכי הדין שמחובר לצינורות ורק מונה הוצאות משרדיות, גאס פאטש (סדריק הבדרן) ממסמר התחתים הגדול וכמובן היינץ, הברון קלאוס-פון-אספי (ג'ונת'ן הדרי), עד ההפתעה המגונדר במשפט הגירושין (הראשון). כולן לא רק דמויות כהניות מושלמות, אלא גם כאלו שלא הייתם מוצאים בכזה מינון באף סרט אחר שלהם; תחשבו על ג'יזוס (ג'ון טורטורו ב"ביג לבובסקי), קספר (ג'ון פוליטו ב"צומת מילר), שפ פראודפוט (סטיב ריביס, האינדיאני ב"פארגו") ופרנק (מייקל בדלוקו) הספר הברברן ב"האיש שלא היה שם". תראו שוב את הסרט ולא רק שלא יהיה לכם ספק שכל הדמויות הנ"ל הן מאותו מקום, אלא גם תווכחו שלמרות היותו קומדיה רומנטית, "אכזריות בלתי נסבלת" הוא קומדיה רומנטית של האחים כהן וזה בהחלט לא עניין של מה בכך.