קשר משפחתי: צמדי האחים בקולנוע שאתם חייבים להכיר

"ארץ קשוחה", הוא סרט טרפה שאי אפשר לתאר. אין כאלה דברים. וזו רק הוכחה שלכך שכאשר אחים מחליטים לעבוד יחדיו, אין שום דבר שהם לא יכולים לעשות; פשוט צריך להתגבר על המכשול הראשוני והכמעט בלתי עביר הזה, שלרוב אח שלך יהיה חתיכת טיפוס מעצבן.

דווקא במוזיקה קשה למצוא השראה בשיתופי פעולה משפחתיים - האחים נלסון, הקורז והנסון הן אחרי הכל לא דוגמאות טובות לקשר משפחתי מוצלח (ומצד שני יש את הקרפנטרז וספולטורה, ככה ששום דבר אינו מוחלט כאן), אבל בקולנוע הדם סמיך יותר. בין אם מדובר בג'ון וג'ואן קיוזאק, רידלי וטוני סקוט, פאולו וויטוריו טביאני, ז'אן פייר ולוק דארדן, ג'ונת'ן וטד (ז"ל) דמי או אושידה ודני פנג, על המסך הגדול, נראה כי חבר מביא חבר משפחה.

לכבוד - וכשיירים מ - מאורע הכהנים הגדול והנורא (וזה שאח שלי הגיע אתמול מלונדון) החלטנו הפעם ב"הצעת הגשה" לבלות קצת זמן איכות עם האחים שלנו, ולהציג בפניכם ארבעה זוגות (שמונה אנשים בסך הכל) של אחים שמדברים קצת ביזנס בארוחות החג שלהם. זכרו - הוא לא כבד, הוא המפיק בפועל.

האחים פיטר ובובי לבית פארלי דשדשו בשולי הקומדיה של החוף המערבי בתחילת שנות התשעים. האח הגדול פיטר חילטר בספיישל של פול רייזר ושניהם גם יחד השתתפו בכתיבת פרק ב"סיינפלד", אולם רק בשנת 1994, עם צאתו של הסרט "טפשים בלי הפסקה" (לכאורה, המהלך החשוב ביותר בקריירה של ג'ים קארי, אך לדעתי האוסקר כאן הוא דווקא לג'ף דניאלס), נשמע קולם הקומי היחודי של האחים והיה זה "משתגעים על מארי" מ-98' ("משחקים בלי הפסקה" שהופק בין שניהם ויש בו תפקידים ענקיים של וודי הארלסון וביל מאריי, למרות היותו סרט אדיר זכה להתעלמות כמעט מוחלטת) שיהפכם לבמאים מוכרים.

עם סרטים כמו "תקועים לנצח", "הפנטזיה של הל" ו"אני עצמי ואיירין" האחים מתפלשים בצד היותר נמוך של ההומור, אולם הסביבה שלהם היא כל כך הזויה והסיטואציות הן כה קיצוניות, שקשה להזיז את העיניים מהמסך. הם נוהגים להפיק לכתוב ולביים את סרטיהם ובדירוג החשיבות של אחים מצחיקים בהסטוריה של הקומדיה הקולנועית, אפשר להציב אותם לצד האחים מארקס.

מלבד ספייק לי, אין הרבה במאים שחורים שקיבלו התייחסות מהקהל השחור בארה"ב של תחילת שנות התשעים. למעשה, נמצאים שם רק על מאריו ואן פיבלס ("New Jack City"), ג'ון סינגלטון ("Boyz n The Hood") וכמובן האחים אלברט ואלן היוז.

אלברט ואלן התחילו לעבוד יחד כבר בגיל 12. סרטם המשותף הראשון, "איך להיות שודד", הצליח לתפוס את תשומת ליבם המלאה של חברי כיתתם. אלן ואלברט החלו לביים קליפים לחבריהם, אלו שודרו בערוץ הקהילתי וכך זכו השניים לחשיפה ולאימון. בתום לימודי התיכון, אלברט נרשם לבית ספר לקולנוע בלוס אנג'לס ושני הסרטים הקצרים שיצר עם אחיו הצליחו להשיג להם את שלוש מיליון הדולר שהיו דרושים בכדי לביים את "Menace II Society" – מאבקו העיקש של סוחר סמים לבצע אקזיט.

הסרט הוקרן בבכורה בפסטיבל קאן והיה להצלחה גדולה, כאשר הרוויח פי עשר ממה שעלה. ב-1995, ביימו השניים את "שטרות לוהטים" – דרמת אקשן עם משקעים מלחמתיים ופסקול בלקספוליטיישן נפלא, אך דווקא היה זה דווקא הדוקומנטרי "American Pimp" מ-1999, שעזר למוניטין הרחוב שלהם, עם שני מועמדויות לפרסים, ביניהם פרס חבר השופטים בסאנדנס. בסרטם האחרון "ממעמקי הגיהנום" עם ג'וני דפ התנסו השניים בפורמט חדש - שחקנים לבנים בלונדון הוויקטוריאנית. זה עבד לא רע.

בחירת האינדי-שמינדי ההזויה שלנו להפעם היא האחים מייקל ומארק פוליש, שהם תאומים זהים. ואכן, המשך גרוטסקי לעובדה זו, הם משחקים את שני התפקידים הראשיים ב-"Twin Falls Idaho", סרטם הראשון מ-1999, המגולל את סיפורם של פרנסיס ובלייק פולס, תאומים סיאמיים שגרים בדירה מסודרת במלון רעוע ובחורה מסקרנת (מישל היקס) מאיימת להפריד ביניהם (מטאפורית ופיזית).

ב-2001 כתבו השניים (ומייקל ביים) את "Jack pot" קומדיית דרכים מוזיקלית וגרסת הקאונטרי לחלום האמריקאי וב-2003 הגיעה הדרמה המסתורית "Northfork", שבחובה ניק נולטה, פיטר קויוטי, דריל האנה, קלייר פורלני, קייל מקלכלן וג'יימס וודס בתפקיד הראשי (יחד עם האח מארק ששוב היה מעורב בכתיבה). כך הצליחו האחים להשמיע קולם ואף לזכות בפרסים, אך לא בפסטיבלים חשובים מדי.

סרטם האחרון "The Astronaut Farmer" מספר את סיפורו של צ'רלס פארמר (בילי בוב ת'ורנטון) אסטרונאוט בנאס"א שנאלץ להתפטר בכדי לטפל בחוותו של אביו הגוסס ומתעקש (למרות איומים מצד הממשלה) לבנות טיל בחצר האחורית שלו (סרט לא משהו, אגב). סרט המדע בדיוני של האחים "I.D" אמור לצאת ב-2009.

הקריירה של אנדי ולארי וואצ'ובסקי (ווקובסקי?) החלה בעצם ב-1995, כאשר כתבו יחד את התסריט לסרטו של ריצ'ארד דונר "מתנקשים" עם סליי סטאלון ואנטוניו בנדרס (להלן אנטון שיגור בימי "מציאות נושכת"). עם זיקה לסיפורי פשע, עין טובה לפרטים ותקציב דל למדי יצרו השניים ב-1996 את "קשורות" מותחן לסבי אירוטי קלסטרופובי, ששלל השוטים האיטיים המורכבים והמעניינים שבו (והשחקן ג'ו פנטוליאנו) לימים ישודרגו ויתורגמו לסרט הבא שלהם, "מאטריקס", שעליו וממנו הלאה אין כבר צורך להרחיב.

ואולי פה הבעיה: כל מה שקשור לקריירה של האחים משנת 1999 ועד היום נושא בתוכו את המילה "מאטריקס". יש מצב שהסרט השני בסדרה (והשלישי אפילו יותר) היה כה איום ונורא, כי מפיק אחד בשם ג'ואל סילבר התעוור לגמרי מהתגובות שקיבל על הסרט הראשון בסדרה, ואישוניו הפכו לסמלים של דולר; מצד שני, יום אחרי "מאטריקס" העולם כבר השתנה ואפשר להבין איך מישהו יכול לתפוס ככה תחת.

סרטם החדש "Speed Racer" המבוסס על סדרת האנימציה היפנית משנות השישים, אמור לצאת במהלך 2008, עכשיו רק נותר לחכות ולראות האם הוא יפתח פרק חדש בקריירה המשותפת של האחים, או ימסמר בארונה את המסמר האחרון.