פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האם אתה מפוטר?

      לכבוד הדו"ח הסופי של ועדת וינוגרד והמצב הקשה בשוק העבודה, מגישה לכם וואלה! בוחן עצמי זריז, אשר בעזרתו תוכלו לדעת מה מצבכם

      א. מי היה המעסיק האחרון שלך?

      1. ממשלת אנגולה
      2. דורון גלעזר ורותי יובל, אבל רק לעשר דקות, עד שזומנתי לשימוע
      3. לא היה ולא יהיה מעסיק כמו דמבלדור, זכרונו לברכה
      4. למרות שזה לא הרגיש ככה, עם ישראל

      ב. מה ואיפה אתה אוכל צהרים?

      1. פטריות כמהין ממחוז פריגור, ג'מבו שרימפס וכוסות שמפניה צוננת. אין דבר שאביב משה לא יודע להכין לי.
      2. עד שהגיעו שני אלה עוד אכלתי צהרים באבו אדהם, אבל היום למי יש כסף לחומוס?
      3. צפרדעי שוקולד באולם הגדול של הוגוורטס
      4. מוותר על הבורקס במזנון הכנסת וחותך לעוף ופפריקש אצל טומי ושולמית לפיד. לפעמים גם אמנון מגיע

      ג. מי הם הקולגות שלך?

      1. רומן אברמוביץ', אבי לוזון, אופירה אסייג והגנרל ז'וז'ה אדוארדו דוש סנטוס, נשיא אנגולה נעים המזג
      2. ואזכור את כולם: משה גורלי, ורד קלנר, כמה גרפיקאיות ועשרים וחמישה העובדים האחרים שפוטרו יחד איתנו.
      3. רון והרמיוני. איש מהם לא מת בספר 7
      4. אהוד ברק וציפי לבני, אולם יש לי חשש כי הם ידיחו אותי במועצת השבט הקרובה

      ד. אמנון דנקנר – דעתך בנושא?

      1. אחרי שאני קונה את מעריב, הצעד הראשון שלי הוא להחזיר אותו
      2. פייר, מתגעגע
      3. גם לדמבלדור יש זקן
      4. עיתונאי בחסד עליון, האתיקה היא נר לרגליו, יושרו המקצועי נטול רבב. גילינו ביחד את טוסקנה. פייר, מתגעגע

      ה. מה עשית בקיץ 2006?

      1. הקמתי אוהל ענק בניצנים. זה גם היה הקיץ שבו הבנתי סופית שלובסטר בינוני עדיף על אויסטר מצוין
      2. בעיצומה של המלחמה שכתבתי טקסט על אולמרט. הוספתי את כל הישגיו והפכתי אותה לאובייקטיבית יותר
      3. זולה. הייתי בין הצילומים של הסרט הרביעי לכתיבת הספר השביעי
      4. הולכתי שולל על ידי שרלטן סוחר מניות ודפ"ר סלעים משופם

      ו. האם עבדת בעבר במקומון הירושלמי כל העיר?

      1. לא, אך בכוונתי לרכוש אותו יחד עם כל קבוצת הארץ וגם אתכם שם בוואלה!, כולל הסימן קריאה
      2. לא, אם רק הייתי משתייך לחבורת הפרוטקציונרים הזו, דומה שלא הייתי נאלץ להסתפק היום בחומוס
      3. לא, אחרי שקיצ'לס טחן אותי בביקורת אני מחרים את ביב השופכין העיתונאי הזה
      4. לא, אבל את הבית ברחוב כרמייה רכשתי בעקבות מודעה שפורסמה בלוח המודעות שלהם

      ז. האם יש לך שרביט?

      1. כן, מצופה זהב 24 קראט ומשובץ ביהלומי דמים
      2. שרביט? אוריה?
      3. כן והוא היחיד שהצליח להביס את וולדרמורט
      4. בעסקה עם בנק לאומי הייתי אמור לקבל אחד

      ח. האם יש לך צלקת במצח?

      1. לא, אבל בתי הקברות של מוסקבה מלאים באנשים ששאפו לעשות לי אחת
      2. כן לעיתים הייתי נוגח בנעליים שדנקנר היה משליך לעברי
      3. כן, אבל מאז שניצחתי את וולדרמורט היא לא כואבת יותר
      4. זה לא צלקת, אלו קמטי חרדה

      ט. מי משלם את חשבון הטלפון הנייד שלך

      1. בעלי המניות ובקרוב עם ישראל
      2. עופר נמרודי, עד שהוא מכר אותי לשני אלה
      3. אין לי צורך בסלולארי אני משתמש באבקת פלו
      4. עם ישראל ובקרוב בעלי המניות

      י. הטוקבק האחרון שכתבת:

      1. דווקא יפה לה הקרחת
      2. דנקנר תחזור
      3. דמבלדור שולתתתת!!!1
      4. אתם לא מבינים שהאלטרנטיבה זה ביבי?

      י"א. תכניותיך להיום בוקר?

      1. ביצי שליו, קוויאר שחור, תותים אורגניים במסקרפונה ואופירה אסייג אצלי בפנטהאוז
      2. בוקר? השידור החוזר של בנות גילמור מתחיל ב-14:00 בהולמארק. עד אז אבאל'ה חורפ
      3. על פניו ניתן היה לחשוב שאני בחופש, אבל הזונה התחילה לכתוב עוד ספר
      4. בשתי מילים: תור לאורולוג

      י"ב. איך נחזיר את גלעד שליט?

      1. מה הבעיה? סוגר עסקת נשק עם חמאס ומחזיר אותו
      2. אם דורון גלעזר ורותי יובל כל כך בטוחים שהם יכולים להציל את מעריב, בטח הם גם חשבו על דרך להחזיר אותו
      3. אצ'יו גלעד שליט
      4. תלוי כמה גרוע אני יוצא בדו"ח וינוגרד. אם ממש גרוע, דם על הידיים זה לא מילה גסה

      י"ג. האירוע המכונן של השבוע היה:

      1. ההופעה של פינק בהאנגר 11, מה שכן אצלי לא היו מגישים וודקה בכוסות פלסטיק
      2. זומנתי לראיון לתפקיד מנהלת אדמינסטרטיבית ב"כלכליסט", אגב אני מעדיף את השם דה יואל
      3. הורדת "היורש" של אורי גלר מלוח השידורים האמריקאי
      4. פרק הדחה כפולה בהישרדות. הלכו לי הציפורניים, אה וגם ההגעה של מריה שראפובה. חולה עליה

      י"ד. חדשות 2 או חדשות 10?

      1. אינני צופה בחדשות, אני מייצר אותן
      2. עובדי מעריב לשעבר מככבים במשרות בכירות בשתיהן, כך שאיני בוחל ושלחתי קורות חיים לשתי המערכות
      3. לא מצליח להחליט. זה כמו לבחור בין צ'יקו לדיקו
      4. מאז שיאיר לפיד הצטרף ליומן שישי, אין שאלה בכלל

      ט"ו. מהו הרענון האחרון בקורות החיים שלך?

      1. לאחר שרכש את קבוצת הכדורגל ותחנת הרדיו הבטיח לתושבי נתניה נקניקיה ומשקפיים
      2. מששרד את סבב הפיטורים האחרון של אמנון דנקנר נשם לרווחה, אולם לא שרד את הגעתם של רותי יובל ודורון גלעזר
      3. הציל את העולם
      4. נמצא אשם בליקויים חמורים בדו"ח וינוגרד

      התוצאות

      15-25 - עושה רושם שאתה טיפוס משעמם. אבל לך תסביר שאת השגרה שלך אתה קונה במיליארדם. אבא שלך, שהיה מנקה פסי רכבת כל החיים שלו עבור פרוסת לחם שיפון וסרדין – אפילו לא לוקוס! – היה נותן את אצבע יד ימינו עבור שעמום כשלך. האמת היא, שאת אצבע יד ימינו הוא נתן למאכל לכלב הזקן, השמן והרירי שלך, שושקו, לאחר שהסברת לו, בשיחת אב ובן מלב אל לב, שהוא חייב לעשות כן כי אחרת באמת לא יהיה לך מה לעשות בו ותשלח אותו לגולאג הקטן שהקמת ברפובליקה חמודה באפריקה, ולא בתור מנהל עבודה.

      אתה זוכר את זה כאילו זה היה אתמול: ידעת אז היטב, כי נועדת לגדולות, אך כסף לא היה. עוד ידעת, כי יום יבוא והזוזים שהשקעת בקרבות-רחוב של תרנגולים יישאו תשואה גדולה, אך בינתיים רק שושקו הרזה היה מסתכל בך, נובח בעצבות ומבקש, בשפתו הכלבית שרק אתה היית מבין, קצת סביצ'ה טונה אדומה. או אז החלטת כי הדבר הנכון יהיה לחזור אל הדת, והתחלת ללמוד קפוארה. עד היום אתה זוקף לזכותה את הבלורית הנאה שבה אתה מתהדר, כי זה מזרים דם לראש, אלא מה. ביום בו נחטפת לישראל חשבת כי שוב משטים בך כוחות עליון, אבל אז פגשת את אהוד והבנת שהכל היה כדאי. מפוטר? פעם חשבת לייהד את "המתמחה", אבל אז הכרת את נפלאות השלטון המקומי.

      26-37 - יש לך נטייה ספרותית, ואתה מהלך בין הטיפות, מתנדנד בין היותך יוצר להיותך מבקר. האמת היא, שאם אתה היית כותב את האפיון הזה – וחבל שלא, לדעתך, כי אתה חד, ציני אך יודע לכאוב כשצריך – היית טוען ש"בסופו של יום, אני מתעד את האמת הדורית שלי. אני יציר כלאיים של תרבות: חי אותה, זורם אותה, חווה אותה – אך גם מסתכל מלמעלה וצוחק. אולי לא צוחק, מגחך במרירות". אבל מה לעשות שאתה לא דנה ספקטור? היא לפחות קיבלה טור ב"7 ימים".

      אתה נשאר עם התקוות העלובות שלך, שותה לשוכרה בריף ראף ומת להפציץ איזו מסיבת פורים בתחפושת של זונה ולטעון שבעצם התכוונת לשרי אריסון, ולקוות שדיוויד לנדאו יעשה ממך פובליציסט חברתי, כי אתה מתאר בניואנס כל כך רגיש את הדיסוננס הסוציאל-תרבותי של ישראל. מזל שהסתפרת, כי הליפה עשתה לך רע, ומאחורי גבך, עוד לפני שהורידו לך את הנסיעות מהתלוש, צחקו עליך במערכת. אתה יודע מה, נכון שחשבת ברצינות להיענות לבקשתם לעבור לאתר האינטרנט של העיתון ובסוף החלטת שלא, כי זה לא בכבוד שלך וזה חרא אתר, ואתה רואה את עצמך כמתעד של האמת הדורית שלך. אבל האמת היא שאתה סתם טמבל, ועדיף שתרשם מהר לתואר שני בגילמן, כי אחרת באמת לא יהיה לך מה לענות בסעיף תעסוקה לבנות שאתה מתחיל איתן בדרך לארמדילו. מפוטר? לא, "אני פרילאנס"

      38-45 - יש אנשים שאין להם אוזן. לך יש צלקת במצח. זה לא אותו סוג של נכות, אבל גם אתה תמיד נראה כאילו אתה מתאמץ להאזין למשהו. אתה קצת אדיש כלפי נשים שאוהבות אותך, ומתקשה להיפתח. לידידה הקודמת שלך, שעשית אותה בעמידה והיא אמרה לך שהיא "מרגישה שאתה מעיף אותה עם המטאטא שלך" (אוי, איך שאתה אוהב את זה) אמרת שאתה מפחד שבנות יעזבו אותך, ותירצת את זה באיזו חרדת נטישה מטופשת מהילדות. השם יודע שלקחת אותה להכיר את הדודים הנחמדים שלך, שטיפלו בכם ממש יפה. היא לא הבינה למה אתה מתעקש לזיין אותה בכוך מתחת למדרגות בטענה שזה החדר שלך, למרות שתכלס יש לך יחידת הורים עם ג'קוזי וחדר ארונות בקומה השנייה, שאתה פשוט מתעלם ממנה. היא, אגב, טענה שלא חרדת נטישה ולא נעליים. לדעתה יש מצב שאתה הומו מודחק, כי אתה נמשך לדמויות-אב סמכותיות, ותמיד היית חיית המחמד של מנהל בית הספר. היא צחקה כשהיא אמרה לך את זה, והזכירה את הבדיחה הכה-רלוונטית, על מה שיש רק לגברים, שמתחיל ב-ז' ונגמר ב-ן' והוא נורא ארוך. גם הרוע ההוא שאתה מדבר עליו כל הזמן: ברור שזו רפלקסיה קונטמפלטיבית של הפחד שלך מהאיווי הגדול, שהוא בעצם ההומוסקסואליות. ואם נהפוך את המילה לורד וולדמורט נמצא רפרנסים לדילדו. מפוטר? לא, אני מאשדוד.

      46-60 - מזל טוב, אתה לא מתפטר