וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עיר מפלץ

ב"קלוברפילד" מפלצת ענקית אונסת את פסל החירות ותוקפת את ניו-יורק, אבל לא מצליחה להשאיר רושם על דניס ויטצ'בסקי

בזמן כתיבת ביקורת על "קלוברפילד", הפרויקט החדש של ג'.ג'. אברמס, שהביא לנו בעבר את סדרות הטלוויזיה 'זהות בדויה' ו'אבודים', קשה להתעלם משני דברים מהם דווקא מאוד הייתי רוצה להתעלם; הראשון הוא הקמפיין האינטרנטי המאסיבי שהחל בקיץ הקודם, במטרה לעורר התלהבות בקרב הצופים הפוטנציאליים ולגרום להם לתהות מה זה לעזאזל הסרט הזה, שמתאמץ לייצר כל כך הרבה באזז אינטרנטי מבלי לחשוף מאום על עלילתו והשחקנים שמשחקים בו?

הדבר השני ממנו קשה יהיה להתעלם הוא העובדה שממש, אבל ממש, לא אהבתי את הסרט. אפילו יצאתי ממנו עם בחילה פיזית קשה (אבל על כך בהמשך). ועם זאת, אי אפשר לומר שמדובר בסרט רע, אלא אפילו בהישג מעורר הערכה. אבל היי - לא חייבים לאהוב כל מה שמעריכים.

בואו נתחיל מההתחלה. "קלוברפילד", בבסיסו, הוא סרט אסונות מהדור החדש. לא רק שהוא מתרחש בתקופה בה לכולם יש טלפונים סלולריים והתקשורת בין האנשים היא בדרך כלל מיידית, הוא גם פונה לפחד שיש לישראלים כבר מזמן ולאמריקאים החל מה-11 בספטמבר 2001 – פחד שברגע אחד, בלי הודעה מוקדמת, מישהו יתקוף אותנו. לא אסון טבעי, או רעידת אדמה אותה ניתן להסביר, אלא כוח שמכוון נגדנו אישית, משהו שאנחנו לא מכירים ואין לנו אמצעים להתמודד נגדו. רק להתחבא מתחת למיטה ולחכות עד יעבור הזעם.

הרגעים הקטנים של האסון הגדול

התסריטאי דרו גודאר, שכתב בעבר פרקים של 'באפי', 'אנג'ל', 'זהות בדויה' ו'אבודים', יוצר כאן סיפור שמסופר, רובו ככולו, מנקודת מבטם של אנשים פשוטים – צעירי מנהטן מוצלחים שמתאספים ערב אחד בשביל לחגוג את מעברו של חברם רוב ליפן, לרגל עבודתו החדשה. ואז מגיעה מפלצת והורסת את מנהטן. לא, באמת, אשכרה מגיעה מפלצת ענקית שמתחילה מאונס מאוד אלים של פסל החירות וממשיכה בהשמדתו של אחד האיים המפורסמים והמאוכלסים ביותר על פני כדור הארץ. מאיפה היא מגיעה? למה היא עצבנית? את זה אולי יודעים האנשים שנמצאים בבית הלבן, אבל לא הדמויות בסרט שלנו.

גיבורינו, כמו אנשים שפויים בדעתם, מחליטים לא להישאר במסיבה אלא לברוח כל עוד נפשותיהם נמצאות בגופיהם. רק מה, בשלב מוקדם בבריחה מקבל רוב טלפון מאהובתו בת' - ממנה לא נפרד בצורה טובה מדי - שלכודה בביתה ליד הסנטרל פארק. והוא, כמו אביר על סוס לבן, לוקח את חבריו והולך להצילה, אפילו כשהוא מבין, בערך, מול מה הוא מתמודד.

הנקודה הכי חזקה של "קלוברפילד", שהתבררה גם כנקודת התורפה שלו מבחינתי, היא הצילום. כל הסרט מוצג כקלטת של מצלמה ביתית בה משתמשים הגיבורים בשביל לתעד את המסע שלהם למען הדורות הבאים. האיש שמאחורי המצלמה הוא האד, חברו הטוב של רוב, אשר מתפקד כסוג של קריין למה שהדמויות רואות ומרגישות. הוא הדמות החביבה ביותר בסרט, אבל ידיו לא הכי יציבות. התוצאה – אותה הבחילה הפיזית עליה דיברתי קודם. הסרט הזה, שכל אורכו הוא 84 דקות, נדמה בשל הבחילה שמתעוררת בעקבות הצילום והופכת את החוויה בו לאתגר אומץ, שספק אם ויקה היתה עומדת בו, להרבה יותר ארוך.

אבל אם אתעלם מהתחושה האישית, הנראטיב בו משתמשים יוצרי הסרט עובד נהדר. הצילום אמנם פסבדו-חובבני, אבל הבמאי מאט ריבס יודע בדיוק מה הוא רוצה להראות לנו, ואלו הם הרגעים הקטנים של האסון הגדול. יש ב"קלוברפילד" סצינות יפהפיות שלאו דווקא קשורות למפלצת עצמה, אלא להתמודדות של האנשים, ושל העיר, עם האסון הגדול שפוקד אותה.

המפלצת עצמה היא אחד הדברים המפחידים ביותר שנראו על המסך בשנים האחרונות, מהסיבה הפשוטה, כמו בכל קלאסיקת אימה שמכבדת את עצמה, שכמעט ולא רואים אותה. זנב או רגל פה ושם – כן, יצורים דמויי החרקים מ"גברים בחלל" שנופלים ממנה – בטח, ולא מעט מהם, אבל צורתו של הרוע האבסולוטי שהורס את ניו-יורק נשארת חבויה כמעט עד לרגע האחרון בסרט. וכשרואים אותה, היא מאיימת בצורות שקשה לתאר.

את לא אומרת כלום

הבחירה של ההפקה לאייש את התפקידים הראשיים בשחקנים אלמוניים-כמעט – שוב, כמו ב"גברים בחלל" - מתבררת גם היא כמוצלחת במיוחד. העובדה שאנחנו לא מכירים את הפרצופים שמופיעים על המסך, אך אולי מזהים אותם מתפקידים קטנים שעשו פה ושם, רק עוזרת להזדהות איתם ועם האוטנטיות של ה"קלטת" אותה אנו רואים.

הבעיה היא שבסופו של יום, אחרי כל ההתחכמויות האסתטיות והבחירות הכל כך מודעות, "קלוברפילד" הוא סרט שלא אומר כלום. הוא לא מעביר שום מסר מלבד את התמונות הקטנות, הרגשות והחוויות של גיבוריו, או הפחדות גרידא – לא סיבות מספקות בשביל ללכת לקולנוע. אם אתם רוצים לראות איך נראית מפלצת נהדרת, ולשבת על קצה הכסא במשך שעה וחצי ולא אכפת לכם לצאת בלי שום תובנה או מסקנה, לכו לראות את הסרט. אל, ואל תשכחו לקחת תרופות נגד בחילה לפני ההקרנה. הן תעזורנה לכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully