טוב לב ורגישות: ג'ין טריפלהורן - נו, ההיא מהזה

אילולא "הפמליה", ג'רמי פיבן היה יכול להתאים פיקס למדור הזה; לכל הרוחות, עד שהפך לסוכן של ויני צ'ייס הבן אדם עשה קריירה מלהיות חבר של ג'ון קיוזאק, אלא שלדאבוננו הוא כבר לא "ההוא מהזה" עבור אף אחד, ומעטים יהיו אלו שלא יפלטו ישר "היי זה ארי גולד!" כאשר הוא יצוץ בעוד איזה סרט לא חשוב. ג'ין טריפלהורן לעומתו, משחקת בסדרה "אהבה גדולה" - סדרה טובה בהרבה מהפלירט ההוליוודי הלא מחייב של "הפמליה" - אבל מה, קצת פחות מוכרת. בואו נאמר שקיים ספק גדול אם מישהו יזעק "היי זו ברברה הנריקסון!" כאשר טריפלהורן תגיח באיזה סרט.

ג'ין נולדה בטולסה אוקלהומה בשנת 1963 ובגיל מוקדם גילתה עניין באומניות הבמה, מאחר ואביה טום טריפלהורן, היה גיטריסט בלהקת "גארי לואיס והפלייבויס". היא למדה באוניברסיטה של טולסה ובבית הספר הניו-יורקי למשחק ג'וליארד, והופיעה בסרטה הראשון ("The Perfect Tribute" סיפור בדיוני המתרחש סביב נאום גטיסברג של הנשיא לינקולן) בשנת 1991. שנה מאוחר יותר זכתה טריפלהורן לשדרוג קרייריסטי נכבד, כאשר לוהקה ל"אינסטינקט בסיסי" של פול וורהובן בתפקיד די מרכזי והוכיחה שהיא שחקנית ראויה (כמובן שסצנת הסקס החושפנית והאלימה עם מייקל דאגלס לא הזיקה) ומשם המוניטין שלה הלך וגדל בהדרגתיות.

נוכל להיזכר בה בסרטים כמו "עולם המים", "מיקי עיניים כחולות", "הדרך לאושר", "חובבנים עד הסוף", הרימייק הנוראי ל"סחף חושים" של גאי ריצ'י ו"עד החתונה זה יעבור" שם פגשה את מי שלימים יינשא לה (אני שונא אותו) ויעניק לה בן (בשם אוגוסט) השחקן לילנד אורסר (שיזכה בקרוב לפינה משלו, המניאק). למרות שיחסית לנבחרי המדור לא השתתפה טריפלהורן בהרבה סרטים, טווח תפקידיה גדול ונע בין נוצרייה אדוקה אך חמת לב ב"אהבה גדולה" (כאמור, מן הסדרות היותר טובות שיש היום בטלוויזיה) לגאנגסטרית לסבית ב"טיימקוד" הניסיוני של מייק פיגיס.

ג'ין היא יפהפייה קלאסית, יש לה עיניים חומות ענקיות ומבט חודר שהוא לפעמים מפחיד ומטלטל ולפעמים רך ואימהי. היא שחקנית מצוינת ואין ספק שתפקידה ב"אהבה גדולה" עוד ייקח אותה למקומות. היא נאלצה לוותר על התפקיד הראשי ב"ארבע חתונות ולוויה אחת" עקב מותה הפתאומי של אימה, ועדיין לא ברור מדוע סירבה לתפקיד מיה וואלאס ב"ספרות זולה".

הבלש ניק קוראן (מייקל דאגלס) נקרא לפענח את רציחתו של המוזיקאי ג'וני בוז, שנקשר למיטתו וגרונו חורר על ידי דוקרן קרח בעודו חווה את אורזמת חייו (ומותו). החשודה העיקרית היא קת'רין טראמל (שרון סטון), סופרת רומנים עשירה ומפתה, שהמוות לא זר לחייה. דרך טראמל, ניק מתוודע לשתי חברות מוזרות שלה: רוקסי (ליילני סארל), הלסבית הקשוחה, שרצחה את משפחתה בצעירותה והייזל דובקינס (דורות'י מאלון), הזקנה החביבה שרצחה את משפחתה בצעירותה; אולם החשודה הרצינית השנייה ברצח תהה דווקא ד"ר בת' גארנר (טריפלהורן), חברתו לשעבר של קוראן ומפלטו לעת חרמנות קשה, שככל שתתקדם העלילה תחשוף יותר ויותר קשרי עבר בינה לחשודה העיקרית.

כאמור זהו תפקידה הרציני הראשון של ג'ין טריפלהורן, אך סצנת הסקס הגרפית עם מייקל דאגלס תהיה הפעם האחרונה (לפחות בינתיים) בה תיחשף כך על המסך הגדול. ב"עולם המים" למשל, מדובר בעכוז של כפילה, וחבל.

מיטש מק'דיר (טום קרוז) הוא עו"ד צעיר ומצליח עם יכולות אקרובטיות מרשימות ועתיד מזהיר בחברת עורכי-דין קטנה במיסיסיפי, שזה מכבר הציעו לו את ג'וב חייו. כאשר שני שותפי עבר נעלמים בנסיבות מסתוריות, גוברת והולכת התעניינות בחברה מטעם האפ. בי. איי וההכרה כי ישנם אי אילו קשרים מפוקפקים למשפחות הפשע המאורגן, מיטש מתחיל לחשוב שמא טעה בבחירת המשרד.

מיטש אולי מרשים אותנו בכישורי ההתחבאות העיליים שלו (כאשר ווילפורד ברימלי המפחיד נכנס לחדר לחפש אותו), אולם זו דווקא אשתו אבי (טריפלהורן), שמפגינה כוח מנטלי, לאחר שמבינה כי בגידתו של בעלה היא לא יותר מפברוק של הפירמה שמבקשת להפריד ולמשול בחייו. דמותה של אבי מק'דיר מתחזקת והופכת יותר ויותר ראשית ככל שהסרט מתקדם, ואין ספק שטריפלהורן עשתה עבודה הרבה יותר טובה ממה שהייתה עושה כאן רובין רייט פן, שסירבה לתפקיד.

הלן קווילי (גווינית' פאלטרו) מפספסת את הרכבת ומתפצלת לשתי הלן אפשריות כבר בתחילת "דלתות מסתובבות" (השניה כמובן, תעלה על אותה רכבת). עקב כך, אחת ההלניות זוכה לאושר חדש ומפתיע בדמות מחזר חמוד בשם ג'יימס והשנייה נשארת במערכת היחסים הלא מספקת שלה עם גרי (ג'ון לינץ'), בן זוגה הנוכחי אותו היא לא אוהבת, ומוצאת שם רק שברון לב ואכזבה. האירוע המשותף לשתי ההלניות המקבילות, הוא תפיסתו על חם (בשני צירי זמן שונים) של אותו גרי, עם פילגשו לידיה (טריפלהורן).

תפקיד "האישה האחרת" הוא לאו דווקא קלאסי לטריפלהורן, שבימים כתיקונם מקרינה בעיקר טוב לב ורגישות, אך עקב היותה מהממת ביופיה, זהו לא תפקיד שקשה היה לה מדי למלא. פשוט פיזרו לה את השיער, שמו אותה בלבנים סקסיים ואמרו לה לכווץ קצת את העיניים הטובות שלה. אני בכל מקרה הייתי בוחר בה על פני גווינית' פאלטרו בקלות רבה, כך שהתפקיד בעיניי לפחות, הוא אמין.

סרטו הפראי של פיטר ברג (תחשבו שאותו בן-אדם ביים את "הממלכה"!) מתחיל אמנם במסיבת רווקים תמימה (עם הרבה אלכוהול וקוקאין), אך ברגע שמייקל ברקו (ג'רמי פיבן, אפרופו הפתיחה) תוקע בשגגה (אך בכוח בלתי מבוטל) את הראש של נערת הליווי בוו והורג אותה בחדר מלון בווגאס, הגופות - בעיקר באשמת ובהנהגת רוברט בויד (כריסטיאן סלייטר, אולי בתפקידו הטוב ביותר) מתחילות להתעופף לכל עבר ובקצב מסחרר.

מלא בטחון עצמי ומחושל מרציחות, אותו רוברט בויד מגיע בסופו של דבר ללויס ברקו (טריפלהורן) ומופתע לגלות שלהרוג אותה זו משימה מסובכת. טריפלהורן אמינה מאוד בתור ה"אמא הקשוחה", וסצנת המכות שלה עם סלייטר היא מן המוזרות והמטרידות שזכורות לי מאז "תרגיל לבלשית מתחילה". בנוסף גב' ברקו מוכיחה באופן חד-משמעי שטריפלהורן היתה יכולה להיות ליהוק מבריק ל"נשיקה ארוכה ללילה".