בומבמלה

לפני שאני בכלל מתחיל להביע את דעתי על "פרא", הרומן עב הכרס של גבי ניצן, אני צריך לענות על שתי שאלות, כדי שתדעו על איזה צד של הלחם אני מרוח: השאלה הראשונה היא מה דעתי על הניו אייג'. השאלה השנייה, הנגזרת מהראשונה, היא מה דעתי על ספר הכיס "באדולינה", ספרו הקודם של גבי ניצן.

ובכן, אני לא ניו אייג'יסט בשום שלב התפתחותי. אני אפילו לא חושב שיהיה טוב. יותר מהכל משגעים אותי ספרי התעוררות שכל עניינם לשכנע אותנו שצריך להיות מאושרים, מבלי להתעכב על שאלות זניחות כמו "למה להיות מאושרים" ו"איך להיות מאושרים". ומכאן, ודאי כבר ניחשתם, שאני לא סובל את "באדולינה".

בקיצור, אפשר לומר שבאתי אל "פרא" עם הרבה אנרגיות שליליות. הצלחתי לשכוח אפילו את השמועות המסתוריות על אודות הצלחתו המטאורית של ניצן כעיתונאי, בגלגול שלפני הנסיעה להודו. נו, וכרגיל, החיים מפתיעים: לאורך כל העמודים הראשונים של פרא פשוט לא הצלחתי להאמין שמדובר באותו אדם שכתב את "באדולינה".

"פרא" (הוצאת ידיעות אחרונות) מספר את סיפורו של אדם רוטשילד, ילד קטן שנולד בגופו של חייל מהאינתיפאדה, אחרי שהנ"ל קיפח את חייו בתאונה מצערת. סביבתו של המנוח חושבת שאותו צעיר התאושש בדרך נס, מה שמעיק על אדם וגורר אותו למסע לאורך ולרוחב ארצות הברית, בחיפוש אחר כל מיני תשובות, רוחניות ולא רוחניות.

השורה התחתונה היא ש"פרא" הוא ספר נחמד. הוא מתחיל מבריק, מאט ומתעייף באמצע, ולבסוף קצת נסוג שוב לגבולות "באדולינה". זה מאכזב אמנם, אבל בסך הכל ב"פרא" אנחנו מקבלים נתח הרבה יותר גדול מכשרון הכתיבה של גבי ניצן, ונתח הרבה יותר קטן מהגילוי הרוחני שלו. בספרו החדש נותן גבי ניצן הסופר פייט הרבה יותר רציני לגבי ניצן הניו אייג'יסט. האם זה מספיק? כן. בקושי.

גבי ניצן יודע, קודם כל, לצייר תמונה. יש לו כישרון עצום בקליעה למצבים דרך מילים. יותר מדי פעמים הוא מוותר על תיעול הכשרון הזה לטובת עלילה מלאת בשר, ומתעקש להתפייט על עשרות עמודים. העלילה הדי רזה של "פרא" נמרחת על פני 543 עמ', כשלמעשה היא זקוקה בערך לחצי. החזרה הבלתי מתפשר על תימות רוחניות נבחרות הופכת את הקריאה בספר למלאה לפרקים, ולמרגיזה לפרקים אחרים. אבל בכל פעם שאיימתי להישבר, באה איזו הברקה עלילתית של גבי ניצן הסופר, לא איש הרוח, וגרמה לי להמשיך ולהתעקש.

ברמת השיווק, נדמה לי ש"פרא" עלול ליפול בין הכיסאות. עולם הספרות לא ימהר לחבק אותו, את הספר החדש של מחבר "באדולינה". מצד שני, אני לא בטוח שבטווח הרחוק הוא יהיה כזה רב מכר. הוא ארוך ומוזר מכדי להיות מדריך רוחני בגרוש לכל קורא מזדמן. אבל אני מקווה שהוא כן יצליח. "פרא" רחוק מלהיות ספר מושלם, הוא בקושי ספר טוב, אבל יש לו איכות קרנבלית שמאוד חסרה בנוף ספרות המקור שלנו. אני איתך, גבי, למרות הכל. ותשמור לי מקום בעידן החדש.