הסינגל החדש של קרן פלס

אם הרוח של "מבול", הסינגל הראשון מהאלבום השני של קרן פלס, נשמרת ביתר שירי האלבום, אפשר לקבוע שסגנון הפופ המלודי שכה מזוהה עם היוצרת עבר תהליך התחספסות. למעשה, די ב"מבול" לבדו כדי לקבוע שבשנתיים שעברו מאז צאת אלבומה הראשון, "אם אלה החיים", עברה פלס תהליך התפכחות מתבקש והכרחי.

"שלפו עלי מילים, לימדו אותי מה זה באמת כאב", "אני אהיה לי אש מאנשים קרים", "אשמור אלי ממבטים טורפים, מכל פינה חדה, מכל חיוך סתמי", שרה פלס בסינגל החדש שלה, בעוצמות גבוהות יותר מהמצופה, אבל קולה עדיין מתקתק. "אני לא יודעת לכעוס", מודה פלס, "התאכזבתי מהרבה אנשים, ושאלתי את עצמי 'למה את מאשימה את כל העולם? את בית בשביל עצמך'. אני בית בשביל עצמי. הכעס עובר בשיר, אבל זה שיר עם הרבה כוח, בו אני מרימה את עצמי."

הכעס בשיר מופנה כלפי המבקרים בתקשורת?

"כן. זאת תקופה שהכל בא באינסטנט, כמו שאתה לא יכול להכיר בנאדם בפגישה אחת, אתה גם לא יכול לשפוט אומן מדיסק אחד."

האהבה מהקהל, ההשמעות ברדיו, הזכיה הטריה בפרס לנדאו של מפעל הפיס לא עוזרים לך להתמודד מול הביקורות בתקשורת?

"אלה דברים שמרככים, והקהל שלי הוא הדבר היחיד שבאמת חשוב לי, לכן לא אכפת לי להיות אויב המבקרים. מדובר בבראנז'ה שאין לה באמת חשיבות."

"מבול" הוא שיר שמדבר על להיות לבד, את מרגישה לבד?

"ככל שאתה מתגבר, אתה נהיה חזק יותר. גם מי שאוכל עם כולם מת לבד. פעם הייתי נאחזת באנשים חדשים והבנתי שזה לא בריא לחיות ככה."

את "מבול" כתבה פלס לפני שנה, כשהתגוררה בבית שבו חי לפני שנים רבות מנחם בגין, "הדירות שאני חיה בהן תמיד משפיעות על היצירה שלי, וכך גם הדירה ההיא, שהרגשתי שהיא המקלט שלי. ההבדל בין האלבום הראשון ולאלבום הנוכחי טמון בכך שבאלבום זה ניסיתי להביא מעצמי את האנרגיות החזקות שלי כשאני מופיעה. אמרתי 'בוא נעשה דיסק שיהיה כמו הופעה', וכשהקלטתי אותו מבחינתי שרתי אותו מול הקהל שלי."