וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

תיאטרון קליפה

שני פישר

12.2.2008 / 12:21

מדור חדיש מביא לכם את הסיפור האמיתי מאחורי הקליפים שמאיימים לשרוף לנו את המסך. מוזיקה שולטת בעולם של שני פישר

למראה הפריים הראשון של הקליפ "Music is Ruling My World" של קרולינה וקותימן עלו חששות שהנה, הולך להיות כאן עוד מחוות בלקספלוייטיישן בניחוח פלאפל. ככה זה כשנחשפות, עוד בטרם החל השיר, ירכיים אה-לה פאם גריר מלוות בנקישות פלטפורמות החלטיות ברקע אורבני לא מזוהה. אולם, ברגע בו מתחילה להתנגן המוזיקה ועולות הכתוביות, כבר ברור שיש פה עסק עם במאי קליפים שנכח בכל הקרנה של "שאפט" ו"פוקסי בראון" שהתקיימה עד היום בסינמטק.

אווירת הסבנטיז המשגעת - אם כבר סבנטיז - באה לידי ביטוי, בראש ובראשונה, בבחירה בפילטרים צהבהבים ובאפקט פילם מעופש, שעושים את העבודה, אפילו אם היה ניתן לווסתם במקצת. המקצב המונוטוני על גבול ההיפנוטי של השיר "Music Ruling my World" כאילו נוצר עבור הקליפ ולא ההפך, ובכך מאפשר לעלילה להתקדם ללא הסחות ווקליות מייגעות. בסופו של דבר, אם נסתכל על הדומיננטיות של הוידאו מול האודיו, מדובר יותר בסרטון המלווה במוזיקת אווירה בלופ, מאשר בקליפ סטנדרטי לשיר.

ובחזרה לקליפ - פאם גריר המקומית שמה פעמיה לכיוון האיטליז המזוהם. היא נשית וכוחנית כמיטב המסורת, ולא שוכחת לפרום כפתור בחולצה. אל מול ירכיה המרשימות, המחשוף מאכזב מעט, מה שלא פוגם בהערכתה העצמית בעודה צועדת לחדר האחורי באיטליז. שם נגלה לפניה גבר מפוקפק בעל חזות מזרחית, הלא הוא בעל הבית, אלפרון-אברג'יל-אסלן לעניים אם תרצו, והיא מוסרת לו מזוודה מלבנית חשודה.

מה במזוודה? אלף שטרות של עשרים שקלים חדשים? קרטונים של אל.אס.די או אולי בכלל קלטת לוהטת של אריק איינשטיין ושוש עטרי? הצופה אינו נחשף לתוכן המזוודה, שמייד נמסרת לידי בחור משופם עם מגבעת, שיותר ממייצג מראה סבנטיז טיפוסי, מזכיר את בחורי גילמן ומקסיקו. לבד מזאת, הפרוצה לכאורה, שמופיעה בצד פריים מסוים, היא בכלל מזן הכוסיות התל אביביות המתוחכמות, והיא לבושה בדיוק באותן המחלצות שהיתה לובשת במסיבה פלורנטינית מגניבה.

כשהמזוודה עוברת מיד ליד מתחוור כי למרבה הצער כוכבת הקליפ איננה פאם גריר המקומית, אם כי אותו קונסטרוקט מלבני המכיל שלל מסקרן. גריר אמנם חוזרת לרגע, כשפושטק מרכיב אותה על הוספה (פוקסי בראון לא הייתה נותנת לאף גבר להרכיב אותה על הוספה!) והיא אוספת את המזוודה וזורקת אותה לתוך משאית זבל מהדגם הירוק המשופצר, כלומר, המשאיות שבצדן מודבקות כרזות עם שירי אלתרמן ורחל.

מתוך משאית הזבל אנו עוברים למזבלה עירונית, שם בחור בתלבושת סרסורית ובעל שפת גוף סנופ-דוגית, תר אחר המזוודה ואחרי שמוצא אותה, מחל במסע רגלי דרך מדבר יהודה ועד אילת. באילת מחליף סנופ את הבלייזר הלבן בחליפת צוללנים ומבקש לנצל את אחת האטרקציות המפורסמות של העיר הדרומית: לא הטקסס ראנץ' אם כי צלילה עם דולפינים. הוא נכנס תחת המים, משייט בין האלמוגים, מחפש דולפין, אך בכלל מוצא צוללן אחר, ומוסר לידיו את המזוודה.

כאן למעשה נפער הפער היחיד בעלילת האקשן המהודקת. הלוקיישן החדש אולי מתחזה להיות מדינה ערבית עוינת אך אין ספק שמדובר בתחנת סמים בלוד, והשאלה היא מדוע סנופ הרחיק עד לאילת, ואף צלל לקרקעית בכדי למסור מזוודה למישהו, שכנראה עשה את דרכו חזרה ללוד בתחבורה הציבורית? הרי רק קילומטרים ספורים מפרידים בין חירייה לבין לוד - האם השתבשה על סנופי דעתו? האם הוא טעה בדרך? ואיך לעזאזל אין לו פונקציה של GPS בסלולרי?

בלוד, בכל אופן, כשברקע פרוצה מהזן הכוסית תל אביבית שאוזכר לעיל, בחור בעל חזות ערבית מקבל מתוך "כספומט" (ולא של בנק לאומי) חבילה. נרגש וחושש הוא עולה בחדר מדרגות רווי בטיפוסים מפוקפקים, ואז, כאשר הוא מגיע לחדרו המעופש הוא פותח את החבילה ומגלה בתוכה, ובכן, תקליט! ולא סתם תקליט, אלא הסינגל המחתרתי (מסתבר) של קרולינה וקותימן "Music is Ruling My World". הערבי שם אותו בפטיפון, והתקליט מתחיל לנגן שוב את השיר מהתחלה. מתוחכם? בהחלט, ובמיוחד בהתייחסות לתוכן השיר, כפי שמוצגות כבר בשמו: "מוזיקה שולטתתת!!!!11 בעולמי".

"מוזיקה שולטת בעולמי", למרות התסריט המעט ילדותי, הוא אחד הקליפים היפים והמושקעים שנוצרו כאן מבחינה יצירתית והפקתית. מעל לעשרים דמויות מופיעות בקליפ, הלוקיישנים הרבים נעים בין הפנים והחוץ, בין המרכז לדרום, בין היבשתי לתת ימי, ובניגוד ל"דני הוליווד", רוח התקופה מצליחה לעבור בקליפ (אם לא נתקטנן על משאית הזבל).

בכלל, נראה שלקליפ יש יעוד חשוב ועמוק יותר מסתם לבדר או להנעים את זמנו של הצופה. הסוכנות היהודית יכולה לאמץ את הקליפ כסרט תדמית מצוין לארץ ישראל, שכן הוא הרי עומד בכל הקריטריונים המתבקשים ואף מתעלה עליהם: השיר בשפה האנגלית, בסרטון משולבים נופי הארץ (לוד במלוא הדרה) כמו גם הגרוב של העם היהודי, והכי חשוב: בעוד שמדינות מערביות אחרות נאבקות בבעיית הסמים, אצלנו הפשע הגדול ביותר, מסתבר, הוא בכלל סחר בתקליטים.


קותי וקרולינה, "Music is Ruling My World"
בימוי: יותם גנדלמן

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully