עד קלוד

"חצויה לשניים" של קלוד שברול מתיימר להיות סאטירה חריפה על הבורגנות, אבל אורי בר-און חושב שמדובר בכלל בטלנובלה

אורי בר-און
22/02/2008

נניח שאת אישה צעירה ויפה וגם שדרנית טלוויזיה, יותר נכון חזאית. ונניח שהדבר היחידי שאת לא יודעת לחזות הוא העתיד האישי שלך. במי תבחרי כדי להמשיך את החיים לצדו - בסופר נשוי המבוגר מאימך במספר שנים ועשוי ללמד אותך דבר או שניים על מיניות, או בבחור צעיר, מפונק ומעורער מעט בנפשו, בן למשפחת תעשיינים הטובלת בכסף? זו השאלה החותכת בבשרה של גבריאל, גיבורת סרטו החדש של קלוד שברול, "חצויה לשניים".

קלוד שברול, אחד מהבמאים הצרפתים עתירי הזכויות, עוד מימי הגל החדש, חוזר אל האקרנים עם סרט חדש, ה-67 במספר. חלק ניכר מסרטיו של שברול הם סרטי מתח, אלא שהפעם לא מדובר במתח אמיתי, אלא בקריקטורה של מתח ובקריקטורה של מערכות יחסים ובקריקטורה של דמויות. מאחר ולא מדובר בחוסר יכולת, אני נוטה להניח ששברול עשה כאן בחירה מודעת, והוא מנסה להראות לנו שוב את הגיחוך המובנה בבסיסה של הבורגנות ובדברים המניעים את הבורגנים – התמה המרכזית במירב סרטיו של שברול.

למרות הקסם הרב שמפזרת סביבה השחקנית הראשית לודיווין סאנייה, ששיחקה גם ב"שמונה נשים", "בריכת שחייה", ובסרט נוסף שעולה השבוע "הסוד", היא לא מצליחה להתגבר על התסריט והבימוי הכופים עליה משחק מאולץ. באחת מהסצנות בסרט מגיע אל מקום עבודתה של גבריאל המאהב הצעיר ובידיו זר פרחים ענקי והתנצלות על כך שהתנהג בתוקפנות בפגישתם האחרונה. גבריאל מקבלת את סליחתו ונדמה שהם יוכלו להמשיך ולפסוע עם זר הפרחים אל האושר, אלא שאז מגיע זר נוסף, קטן יותר, הפעם מהמאהב המבוגר שלה, אותו ככל הנראה היא אוהבת באמת. מתוך הזר היא שולפת פתק ובו רק מילה אחת "בואי" וכשהמילה הזו מכה בה, נופל הפתק מידיה, היא עוזבת את מאהבה הצעיר עם שני הזרים ומבלי להתנצל רצה אל זרועותיו של המבוגר. כך לא מתנהגות דמויות, כך מתנהגות קריקטורות של דמויות.

במספר מובנים הסרט הזה מתנהג כמו טלנובלה - ככל שהדמויות אומרות אחת לשנייה יותר פעמים: "אני אוהב אותך" כך הצופה פחות מאמין לרגש שאמור להימצא מאחורי המילים הקרטוניות האלה. לכל דמות בסרט יש תפקיד מוגדר מראש ואף אחת מהן לא חורגת מהקלישאה שאותה היא אמורה לגלם.

סצינת הסיום היא אלגוריה לשמו של הסרט ובה גבריאל הופכת משדרנית טלוויזיה לשולייתו של קוסם ומתייצבת תחת הגיליוטינה האמורה לבתר אותה לשניים. הסצנה הזו היא סצנה המודבקת לעלילת הסרט ומנסה להבהיר שבסופו של דבר גבריאל אכן חצויה לשניים ולמעשה לא היתה צריכה לבחור באף אחד מהגברים. הבעיה היא שבגלל הגחכת הדמויות בסרט נדמה שאין טעם בהבהרה הזו; לרוב הצופים לא יהיה ברור מה מוצאת גבריאל מלכתחילה בשני הגברים ביניהם היא כביכול נקרעת.

גם במימד הויזואלי של הסרט אין שום דבר פיוטי או מרשים, אלא מדובר בצילום סטנדרטי שבעיני מנסה לדמות איזו מציאות טלוויזיונית שבתוכה חיות הדמויות של הסרט. יכול להיות שאצל חלק מהצופים הסרט יתקבל באהדה כסאטירה חריפה על הבורגנות, אלא שאצלי הוא התקבל בעיקר בשעמום.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully