זה יגמר בדם

הדבר הכי חשוב בחיים זה טיימינג. למרבה המזל, "רמבו" – הסרט הרביעי בסדרה על חייל שלחם במלחמת ויאטנם ולא מצליח להשתחרר מהדימוי של מכונת הרג – מגיע לאקרנים בתזמון הכי נכון שיכול להיות. שנה עברה מאז שסילבסטר סטאלון הצליח לסיים באופן מכובד את סדרת "רוקי", ורבים חושבים שאם זה הצליח לו עם מתאגרף מזדקן, זה יכול להצליח גם עם חייל נצחי.

את רמבו הזקן אנחנו פוגשים בתאילנד, תופס נחשים למחייתו ביום ונלחם עם שדים מהעבר שלו בלילה. או עם קלקול קיבה. לא ברור מה הבעת הפנים הסטטית – שנשמרת על פניו לאורך כל הסרט – אמורה להביע, אבל אפשר לקבוע בביטחון שלא טוב לו. ואז, כשקבוצה של מיסיונרים נוצרים מבקשת ממנו שישיט אותם בסירתו לבורמה מוכת הקרבות, כדי שיוכלו להביא מזון ותרופות לאוכלוסיה המסכנה, הוא מסרב.

ולמה הוא מסרב? או, שאלה מצוינת, אם כי קשה מאוד לספק לה הסבר. הדיאלוגים שבמהלכם הנוצרים מנסים לשכנע את רמבו לעזור להם מורכבים מקלישאות מוזרות ולא קוהרנטיות בעליל, שבעיקר סותרות אחת את השניה, כמו גם את מעשיו של רמבו עצמו. בסופו של דבר וללא כל סיבה נראית לעין, ערימת הקלישאות הנשפכת מפיה של שרה מילר הנאה (ג'ולי בנץ), מצליח לשכנע את רמבו והוא לוקח את המיסיונרים אל החוויה המרנינה הכוללת מוות של כמה מהם, ונפילה בשבי של האחרים.

אך רמבו המיוסר לא שומע על הכישלון של משימת השלום ההיא, עד שמגיע לבקתתו כומר שמתפקד על תקן קולונל טראוטמן מהסרטים הקודמים בסדרה, ומבקש ממנו לחזור לבורמה, הפעם עם יחידה של שכירי חרב סטריאוטיפים בטירוף – בריטי עצבני, צלף טוב לב ואיש שחור שאת שמו אף אחד לא זוכר – כדי לשחרר את המיסיונרים. רמבו, שעדיין חושב בחיבה על שרה, מסכים הפעם ללא שום היסוס. כי הוא כזה גבר, מה זאת אומרת.

אחר כך יש אקשן, דרמה, עצירות רגשית ודמעות שיכולות לזלוג רק על פניו של גבר אמיתי. אבל בעיקר, יש הרבה בורמזים מתים. אתם לא תאמינו כמה בורמזים מתים יש בסרט הזה – חלק לא מבוטל מהם בידי רמבו עצמו. על פי מה שכתוב באינטרנט, לא פחות מ-236 אנשים מתים ב-91 הדקות של הסרט, ואף אחד מהם לא מזקנה. כל זה בהשוואה ל-132 הגופות של רמבו 3, 69 ברמבו 2 והרוג אחד בלבד בסרט הראשון.

מעבר לכך, אני לא ממש יכול להגיד לכם שיש בסרט הזה משהו. אני חושד שכשסטאלון התיישב לכתוב את התסריט ל"רמבו 4", הוא רצה להעביר מסר. משהו על כך שהמצב בבורמה על הפנים, ושאלימות מובילה רק לאלימות. אבל כל המסר שלו מתפספס במשחק גרוע, דיאלוגים חסרי משמעות לחלוטין ודמויות שבלוניות. אפילו המיסיונרים לא מצליחים להיות חביבים מספיק בשביל שיהיה לנו אכפת אם יצילו אותם או לא. אז מה שנשאר זו האלימות – הרבה מאוד אלימות חסרת משמעות או הגיון. האלימות היא הסיבה היחידה לראות את הסרט הזה. אם אתם מתלהבים מאלימות ריאליסטית, זה יהיה אחד מסרטי השנה שלכם. אנשים כאן לא סתם מתים – הם מתפוררים מכדורים, מדממים משלל מקומות בגוף, מתפוצצים, נדקרים, וכל זה תוך שימוש באפקטים ריאליסטיים להחריד. אז אם אתם רוצים לדעת מה יכול לעשות כדור של מק"ח 0.5 לראשו של אדם, זה הסרט בשבילכם. אם לא, תתרחקו ממנו.