קשיי קליטה

      פרדוקס הסלולאר עובד שעות נוספות באום אל-פאחם. שרון קנטור מרגישה את הקרינה עמוק בתוך המאזן הדמוגרפי

      שרון קנטור

      אז שוב הערבים אוכלים אותה. הפעם מכיוון לא צפוי, והוא הקרינה המטורפת שהם חוטפים מהסלולארי, מה שעשוי - בהנחה שלקרינה יש השפעות כלשהן - לחולל שינויים בלתי צפויים במה שמכונה כאן בגזענית "המאזן הדמוגרפי" (פחות ילדים – יותר אוזניים?).

      הסיפור כאן הוא סבוך, מושחת ופרדוקסאלי כקיומנו כולו: המשרד לאיכות הסביבה מבקש לערוך מחקר מקיף על רמת הקרינה הסלולארית בישראל. מי שמבצע אותו עבור המשרד הוא פורום החברות הסלולאריות, שזה כמו לבקש מ"פז" לבדוק את כדאיותן של אנרגיות חלופיות לדלק. בישובים ערביים יש נטייה – ואני אומר את זה בזהירות האפשרית – שלא לקבל בנית אנטנות על כל בטונדה רעננה. אולי אפילו אין שם נטייה, אלא רק יכולת שנותרה להם, עקב היותם מיעוט נרדף ולא מצופה בשמנת צרכנית מרפה ידיים – להתלכד ולפעול.

      אבל - "פרדוקס הסלולאר" קובע שכמה שפחות אנטנות יוצבו, כך הקרינה מהאנטנות ומהמכשירים תגבר. הדבר היחיד שיכולים ישובים בהם הקרינה מוגברת לעשות הוא או לאפשר הצבה של אנטנות נוספות, או להפסיק להשתמש בסלולארי. האופציה האחרונה היא כמובן האופציה השפויה במקרה זה, אף כי הקשה ביותר ליישום. אם אתה באמת מתנגד למשהו, אתה חייב להסיר אותו מאורח החיים שלך. אי אפשר להתנגד לאנטנות ולהמשיך לסמס. המרד האפשרי היחיד הוא מרד צרכני, שכן מרד אזרחי אינו צולח במקום בו הממשלה עצמה היא כלי שרת של פורומים כלכליים חזקים.

      בהקשר של המאבק על הקמת האנטנה בכפר יונה, למשל, אמרה חברת פרטנר ש"על-פי ארגון הבריאות העולמי של האו"ם, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה - לא נמצא קשר בין שידור סלולארי לבין תחלואה". נשמע סבבה, אז למה בכלל להוריד את כמות האנטנות? ליתר בטחון? ג'אסט אין קייס? פורום החברות הסלולאריות אומר שצריך לשים עוד אנטנות כדי להוריד את רמת הקרינה. כלומר, יש פה הודאה ברורה בכך שכדאי להוריד את רמת הקרינה, אבל אין שום הסבר למה. בכל הכתבות שסיקרו את הסיפור הזה ואחרים בפירוט רב, כולל המון מספרים ואחוזים, לא היה שום דיון על עצם קיומה של הקרינה והשלכותיה.

      גם אם מדובר בשלב זה בספקולציות מדעיות, הרי שהסכנות (או ההטבות, מי יודע) צריכות להופיע באופן ברור, שקוף ומטעם גורם בלתי תלוי לצד כל דיווח כזה. עו"ד מוסטפא חמיד, ממלא מקום ראש עיריית אום אל-פאחם, שנמצא כאן בין הפטיש הפיננסי של החברות הסלולאריות לבין הסדן של התושבים שלו שלא מבינים את "הפרדוקס הסלולארי", מפנה אצבע מאשימה כלפי המשרד להגנת הסביבה: "הפרסומים האלה" הוא אומר בוויינט, "שנוגעים לנו, היו צריכים להתפרסם גם בערבית". חמיד חמוד, גם בעברית הם לא ממש מתפרסמים. במקרה הזה תשמח לשמוע שאין אפליה.

      לא מה שחשבת

      כידוע לכל הולך רגל ויודע קרוא, הכותרות הראשיות של "מעריב" ו"ידיעות" עוברות בשנים האחרונות פרידה מעולם ה"ידיעה חדשותית", תוך החלפתו במה שאמור לייצג את "רחש לב העם" (שהוא, מן הסתם, הכוונת אותו רחש). מטרת הכותרות לתקוע יתד בראשו של הקורא/בוהה, לצוד אותו, כמו החיה הפרימיטיווית שהוא, בעזרת גודל, צבע ודם. "הארץ", לעומתם, מנסה להקפיד על כותרת ראשית סבירה: היא אינה גדולה בהרבה משאר הכותרות, שומרת על פונט וצבע רגועים ומנסה להעביר מידע של ממש על המתרחש בעולמנו.

      בשישי האחרון – ולא בפעם הראשונה, מוסרים לי – הופתעתי לראות שחלקו הימני של עיתון הארץ הושחר לחלוטין, והכותרת הראשית הוסתרה. "עד כדי כך?" חשבתי בדאגה, "אולי כולם מתו וזה רק אני והאיש בפיצוציה שנעמיד מחדש את המין האנושי?" אך לא. הכיסוי השחור של הכותרת הוא מין טריק כזה, פרסומת לרכב מנהלים כלשהו שאתה חייב לעצמך כי הוא הטוב ביותר ומגיע לך הטוב ביותר. הרי לכם תמונה מהימנה של המפה הפוליטית בישראל: בשעה שהימין (או זה שמכונה פה "מרכז") ותגרניו מצווחים, מגדילים פונטים, שופכים דם ועשן איפה שלא צריך, השמאל פשוט מעדיף לא לראות את הכותרת הראשית שלו, אלא לכסותה בפרסומת לרכב מנהלים ולהמשיך קדימה, עם בולמי זעזועים.

      טרם התפרסמו תגובות

      הוסף תגובה חדשה

      בשליחת תגובה אני מסכים/ה
        לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

        התרעות פיקוד העורף

          walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully