פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האזרח ה-1

      שלומי שבן חלם חלום ותיעד אותו בשיר "האזרח ה-1". עכשיו, לרגל יציאתו כסינגל, הוא מפרש אותו לוואלה! תרבות

      אף-פעם לא הייתי, לצערי, אדם המרבה לחלום. לא כילד, ולא מאוחר יותר. אם כבר הייתי חולם, לא הייתי זוכר. ואם הייתי זוכר, הייתי תמיד מופתע לרעה ממקדם המציאותיות הגבוה שאפיין את חלומותיי. מדי פעם חלמתי שאני מסוגל לעוף, מידי פעם שנושרות לי השיניים, אולי איזו הופעה בעירום במקום ציבורי. שום דבר פנטסטי. בטח שלא תיעדתי את חלומותיי בכתב, מה שהרבה אנשים עושים דרך קבע.

      בתחילת שנות האלפיים חרגתי מכל מנהגיי אלה, וחלמתי חלום חזק, שזכרתי לפרטי-פרטים, ותיעדתי מיד.

      אני לא זוכר במדויק מה היו האירועים המסוימים שהובילו אותי לחלום את אותו חלום, אבל אני זוכר את האקלים החברתי הכללי; פטריוטי, היסטרי ודורסני. אם אתה לא איתנו, כנראה שאתה איתם. אם מטרתך האולטימטיבית אינה לחזק אותנו, קרוב לוודאי שאתה מחליש אותנו, ואנחנו לא במצב שמסוגל לספוג חולשה. זכורה לי התבטאות אומללה של יפה ירקוני בנושא חיילים המשרתים בשטחים, וזכור לי העליהום האומלל לא פחות שנגמר בביטול ערב ההוקרה לכבודה. יכול להיות שאני מבלבל אירועים. יכול להיות שכל זה קרה אחרי, או הרבה לפני. זה לא משנה. זאת הייתה רוח הדברים.

      האזרח ה-1 הוא שיר חלום. הוא נפתח עם המילה: "בחלומי". יש עוד שיר שנפתח במילה הזאת, והוא של אהוד בנאי, וקוראים לו "זמנך עבר". אני חושב שהשיר הגדול הזה התנגן לי בראש כשכתבתי את שלי. לא רק כהשראה, אלא גם כמשהו להימנע ממנו. כשאתה רוצה לספר את החלומות שלך, ולהלחין אותם, אתה חייב למצוא לעצמך טון פרטי ולא מובן כמו החלום עצמו. אני לא משוכנע שהצלחתי לגמרי. גם בשיר שלי מופיע בית הספר התיכון. אמנם בהופעת אורח מאזכרת וחולפת, אבל הוא שם, כמעט בניגוד לרצוני. מצד שני, חלומות, ושיריי חלום, מטבעם, הם רצף של אסוציאציות פרועות יותר או פחות, ואין טעם להתנגד להן או לשפוט אותן.

      עוד שיר גדול שהיה שם הוא "מלחמה אבודה" של אבידן. אבידן היה נוכח מאוד בכל האלבום, וזה לחלוטין לא מקרי ש"האזרח ה-1" מופיע מיד אחרי "בעיות אישיות", אותו כתב ד. אבידן. היה גם מקרה מוזר עם שיר של אלתרמן. קראתי שורה שלו שמאוד אהבתי, ושילבתי אותה בשיר - "כשהאופק יפיל את מסך השריפה אז תקפוץ הדליקה אל מחוץ הקלעים". מאז אני לא מצליח למצוא אותה. אין לי מושג באיזה שיר היא מופיעה, ואני מתחיל לחשוד שחלמתי אותה. הלוואי. זה יהיה החלום היפה ביותר שחלמתי אי-פעם. אבל, קשה לי להאמין.

      כשהקלטתי את השיר הזה קרה לי משהו שלא קרה לי לפני- כן. לפני שהלהקה הגיעה לאולפן, הקלטתי "גייד" שירה. איזושהי גרסה של השיר שנועדה לשרת את הלהקה, להימחק, ולהיות מוקלטת מחדש. במהלך ההקלטה הרגשתי שאני עומד לבכות, וכמעט ועצרתי, ולא עצרתי.

      בסופו של דבר, זאת השירה שנכנסה לאלבום. אני לא יודע למה הרגשתי שאני עומד להתפרק. אני חושב שזה קשור במתח, בלבול ותשוקה. אני מקווה שמשהו מזה עובר אל תוך השיר, ואולי אל המאזין.

      "האזרח ה-1" הוא שיר קצת ארוך וקצת דחוס. כשהתחלתי לכתוב את הרשימה הקצרה הזאת קיוויתי להפוך אותו לקצר יותר ומרווח יותר, ואני יודע שלא הצלחתי, ואני מבקש סליחה. אני מקווה שהוא ייגע לכם באיזושהי תחושה, או זיכרון, או חלום שאולי חלמתם, או תחלמו בעצמכם.