תרבות יום א'

למי שמחפש להתחיל את השבוע באווירה כוחנית: "מנוקדת" – על כוח ואלוהים אחרים – הוא ערב אומנות רב תחומי שיבדוק מה הקטע הזה שיש לתרבות היהודית ולתרבות המערב עם כוח. יהיו משוררים, מוזיקאים ואמני וידאו, וכולם מבטיחים לנסות לחדור את הקליפה הראשונית של המציאות הישראלית כדי להגיע למקום בתודעה שמחולל את הדברים. אל תדאגו, ביום הבא כבר יש הדוניזם לאיזון האקטיביזם. * 21:00, קלצ'ר קלאב, תל אביב

מי שלא ראה את בני בשן בהופעה לא יכול לתפוס עד כמה הטיפוס הזה, כבד המשקל ודליל השיער, כריזמטי. על הבמה, כל אותה מגלומניה שנראית מופרכת מיסודה – מעטים האנשים שאינם ראפרים ושרים על עצמם בכזו אהבה בגוף ראשון – מקבלת משנה תוקף והופכת אותו לג'ים מוריסון של המזרח התיכון החדש. *21:00, צוותא, תל אביב

"מקארובה קביסה", היצירה החדשה של שרון אייל ולהקת בת שבע, היא כיף צרוף שנמשך שעה שלמה, עם רקדנים חתיכים, רקדניות מהממות, מוזיקה משמחת של די ג'יי אורי ליכטיק, והמון נורות פלוריסנט שלגמרי מרימות את התאורה. אפילו בנים נהנו בטירוף, למרות הבחורים שרוקדים על עקבי סיכה 15 סנטימטר. * 21:00, תיאטרון ירושלים

זמרים מג'מייקה שהגיעו לגיל שאפשר להצביע לרפי איתן נהוג לתייג מיידית כאגדות, אפילו אם הרגע המרשים ביותר בקריירה שלהם היתה כשהדליקו לבוב מארלי ג'וינט. אז בואו לא נקרא למקס רומיאו אגדה; רק נגיד שהוא מהראשונים שנתנו טון פוליטי לרגאיי, הוציא את "War Inna Babylon" - אחד מתקליטי הרגאיי (ובכלל) הכי יפים שיצאו - שיש לו קול קטיפה מרוחה בגאנג'ה ושבהופעות של פורום הרגאיי הישראלי יש תמיד אווירה של אגוז קוקוס. *22:00 וגם מחר (ה'), בארבי תל אביב

התערוכה השנתית לאמנות השראה חוזרת לסיבוב שני, עם אמנים מישראל, צרפת, גרמניה, בריטניה, ארצות הברית, ואפילו – כן, כן – איראן. התערוכה תושק בקסקו מעבדה עירונית בפלורנטין, וישמח על העמדה עינב שיף (צדקתם, מדובר בנפוטיזם) עם מוזיקה אלטרנטיבית לגוף ולנפש. * 20:00, קסקו מעבדה עירונית, תל אביב

לא ברור איך קרה שתוך פחות משנה הפכו אמני הלייבל הגרמני המעולה Dial לאורחים קבועים בליין הטכנו צ'יפ פריידיי, אבל אחרי פנטה דו פרינס ולורנס (שלוש פעמים) מגיע אפדמין, אחד השמות הכי חמים באנדרגראונד ומהיוצרים המרתקים שנמצאים על קו התפר שבין האוס וטכנו. אם אפדמין מתקלט כמו שהוא יוצר, צפו לטק-האוס חם, עמוק, שדוחף קדימה ומסתכל אחורה. כן, בדיוק כמו שאנחנו אוהבים. *מחצות, לבונטין 7, תל אביב

ההצלחה של פסטיבל פולקלה מוכיחה שלאלטרנטיבה דווקא יש קהל, לפחות כל עוד משאירים אותה בפורמט אקוסטי (או כמו שקוראים לזה אצלנו, אינטימי). שילוב אמני שוליים - אלעד זאב, אלי לס ווינדי ודסטיני - לצד אמנים מבוססים, אבל עם הרוח הנכונה - ערן צור, שי נובלמן ונעם רותם - מוכיח את עצמו. בכלל, לראות הופעות ולהתחיל לשתות כבר מהצהריים זה כיף גדול שלא יוצא לנו מספיק להיחשף אליו, בטח אם המוזיקה כל כך טובה. * מ-13:00, לבונטין 7, תל אביב