וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הורג אותנו ברכות: מארק מרגוליס - נו, ההוא מהזה

גיא שמי

4.3.2008 / 12:54

תמיד חיפשתם שחקן משנה שיכול להיות מדען אירופאי ביום ומאפיונר בלילה? גיא שמי כבר מצא את מארק מרגוליס

מארק מרגוליס התחיל לשחק בגיל מאוחר, מה שדי מנע ממנו – כמה חבל – לשחק תפקידי מאהב לוהטים. מה שכן, בתור האיש המבוגר, הוא ממלא שלל תפקידים ביעילות. הוא יכול להיות בקלות המאפיונר הראשי, אבל רק תוסיפו לו מבטא אירופאי – מיד הוא הופך למדען. למרגוליס עיניים קטנות וחודרות ותסרוקת בן-גוריון שעושה לו רק טוב. ועוד יותר חשוב – יש לו מין דיבור איטי ושקול, שבזכותו נמצא את עצמנו מאזינים לו בשקיקה ממש עד להברה האחרונה.

מרגוליס נולד בפנסילבניה ב-1939, ולמד באוניברסיטת טמפל. מאוחר יותר עבר לניו-יורק והתלמד בסטודיו למשחק של סטלה אדלר. הקריירה שלו החלה לתפוס תאוצה בסוף שנות השבעים, כאשר השתתף בפרק של קוז'אק ואף לוהק על ידי בריאן דה-פאלמה לתפקיד קטן במותחן ההיצ'קוקי המצויין שלו "לבוש לרצח". נוכל לנסות ולהיזכר בו בסרטים כמו "סוד ההצלחה שלי", "מחלון חדר המיטות", "1492 מעבר לאופק", "סוף העולם", "יעקב השקרן", "אנשים מושלמים", "רקוויאם לחלום", "אוכל מהיר נשים גנובות", "בריג'ט", "חניבעל", "הבוס הגדול", "המעיין" והחידוש ל"השוד המושלם" מ-1999. לפניכם שלושה סרטים וסדרה אחת (טובה) בכיכובו.

"אוז" – הבוס

חוששתני שבשביל אנטוניו נאפה (מרגוליס) אאלץ לשבור את רצף הסרטים ששלט עד עתה ב"נו, ההוא מהזה" ולספר על אחד מהבוסים המשובחים שנראו על המסך הקטן. נאפה השתתף בעשרה פרקים בלבד, אבל מהרגע שהגיע לאוז (העברה שתוכננה להחליף את הנהגתו הכושלת של פיטר שיבטה בסיציליאנים) הוא שלט שם ביד רמה. למרות גילו המופלג, מהפרק הראשון בהשתתפותו ועד לשלב בו אדיביסי דואג שיעבור למחלקה אחרת, כולם מקשיבים למה שהוא אומר ומעדיפים שלא להתעסק איתו, וזה כולל גם את הארים וגם את הפורטוריקנים. נאפה הוא בוס מאפיה קלאסי, כמו ב"הכבוד של פריצי" או "סידורים אחרונים בדנבר". אין ספק שפיזית הוא אדם חלש מאוד, שלא יכול אפילו להרביץ לילדה, ועדיין כולם נורא מפחדים ממנו, ובצדק. כאמור, לאדביסי – שבדיוק היה בתקופת מעבר – היו תכניות אחרות בשבילו.

"פיי" – אביו הרוחני של הגיבור

מקס כהן (שון גולט) נמצא רוב היום בביתו ומתעסק בעבודת הקודש שלו: מתמטיקה. יום אחד המחשב שלו פולט מספר בעל 216 ספרות שמחלחל אל עמקי נשמתו של כהן ומגלה לו את משמעות החיים, אותה לאו דווקא קיווה למצוא. קבוצה של רבנים ערסים וברוקרים תאבי בצע מתחילים לרדוף את מקס, בכדי לנכס לעצמם ולמטרותיהם את כוחו האדיר של אותו מספר (כל קבוצה והאינטרס שלה). סול רובסון (מרגוליס) הוא המורה של מקס, והוא מנסה נואשות להניא את מקס מלחקור את אותו מספר בטענה שלא יאהב את מה שיגלה. ברגע של חולשה סול בעצמו יחזור לחקור את המספר הנורא ויאלץ לשלם את המחיר. סול רובסון הוא תפקיד שתפור על מרגוליס. כאמור לא צריך הרבה יותר ממבטא יהודי, צילום בשחור-לבן וסיפור על ארכימדס בכדי שנבין עד כמה הוא חכם.

"דינר רש" – הפלצן

משמרת ערב עומדת להתחיל ב"ג'יג'ינו", המסעדה הסופר פופולרית של לואי קרופה (דני איילו) ובנו השף המגלומן אודו (אדוארדו בלריני) בטרייבקה. בין האורחים נוכל למצוא את צמד המאפיונרים "בלק ובלו" שמקווים לגבות כספים מבעל הבית; את ג'ניפר פרילי (סנדרה ברנהארט), מבקרת מסעדות תמהונית אך נחשבת שבעברה קטע עם השף הכוכב; ואת פיצג'ראלד (מרגוליס) בעל גלריה פלצן ומתנשא, ששולט ביד רמה במלצרית שלו מרטי (סאמר פיניקס), עד כדי להזמין את עצמו לבקבוק יין בגלל שהוא חיכה כל כך הרבה זמן, בזמן שמרטי מצידה מנסה להסב את תשומת ליבו לציורים התלויים על הקיר, אותם ציירה בעצמה. למרות לא מעט דקות מסך, פיצג'רלאד הוא דמות די שולית בסרט מאוד מהיר שמתרחש לאורך משמרת אחת בסך הכל. ובכל זאת, הפוץ המגעיל של מארק מרגוליס ייחקק לנו עמוק בזכרון.

sheen-shitof

שדרגו את הביצועים

הארכת משך האקט ושיפור ההנאה במיטה - במבצע מיוחד

בשיתוף "גברא"

"פני צלקת" – המתנקש

טוני מונטנה (אל פאצ'ינו) הוא כח עולה בעסקי הקוקאינה הפורחים של מיאמי בואך שנות השמונים. הוא גונב את לשותפו המתנשא, פרנק לופז (רוברט לוג'יה), את העסק והחברה (מישל פייפר) לפני שהוא הורג אותו, ומורו הרוחני לעסקי הסמים עומר סוארז (פ. מורי אברהמס) נמחץ כמו הג'וק שהוא, על ידי ברון הסמים, הבוליביאני חסר הרחמים אלחנדרו סוסה. אותו סוסה יציע לטוני מאוחר יותר לשתף פעולה עם אדוארדו "הצל" (מרגוליס) ולהתנקש בחיי העיתונאי שמתכנן לחשוף אותו. אולם אותו עיתונאי יאסוף את משפחתו באותה מכונית ש"הצל" מתכוון לפוצץ וטוני יאלץ "לעצור בעדו" – דבר שללא ספק ישפיע על המשך יחסיו עם סוסה. אדוארדו הצל הוא תמהוני, לא מדבר המון אנגלית ומפחיד עד מוות. מרגוליס מצליח בשניות ספורות – בתוך סרט של שלוש שעות – להשאיר רושם אדיר.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully