שירו של שפשף

אדוני שר התקשורת, מר אריאל אטיאס היקר,

אני כותבת לך על מנת שנוכל לתאם יחד את הגמירה שלי.

אני חייבת להודות שהחוק החדש, שאתה וחבריך לתנועת ש"ס מקדמים, גרם אצלי לכעס לא מועט.

חשתי שאתם רומסים לי את הדמוקרטיה עליה התחנכתי, מרביצים לי עם הדת שפעם הערכתי, ויותר מכל גוזלים ממני את הזכות, כאישה צעירה ונטולת זוגיות, לצרוך את הפורנו שבאמצעותו הבאתי עצמי לשיאים של תענוג. שיאים, שלצערי, לא נמצא בידי גבר להעמידם. תרתי משמע וכאלה. אתה יודע. אתה הרי גבר.

עוד לא נכנס החוק וכבר אני, כאזרחית טובה וצייתנית, מבקשת את רשותך לקבל את זכות הגמירה. זכות הגישה לאתרים האהובים עלי – אתרי הפורנו. ואם בבקשת רשות עסקינן, אדוני שר התקשורת, אני מבקשת גם לסבר את אוזניך כי החוק שהבאת על ראש כולנו מסב לי צער רב מהטעמים הבאים:

כאמור, מר אטיאס, הסדרת יחסי המין בחיי לא עלתה יפה בשנים האחרונות. תשמח לדעת שדווקא השמרנות ניתבה את דרכי למועדון הפורנו ("מי שאין לו יחסים איתי אינו ראוי למגע גופי", אני מרבה לעודד את עצמי בעוד לילה של יחסי מין מלאים עם חבר ממונע). הסתפקתי במועט. מיעטתי מאוד בגברים. הסתפקתי בעצמי. בלי לתת יד לתופעה הנלוזה של שפיכת זרע לריק אצל גברים. כן, הייתי חסודה. כן, שמרתי על טוהר מידות. אבל כן, גם נהייתי חרמנית פחד.

וכך התגלגלה לחיי האוננות. מן שחרור פרטי כזה שמסייע לי לשמור על עור פנים בריא וזוהר. ברשותך, ציטוט מפיו של קולנוען חביב – יהודי כשר, שאף התוודה פעם על הנחת תפילין בנעוריו, כך שאפשר שתמצא אותו ראוי להתייחסות – וודי אלן: "אוננות היא צורת המין המועדפת עליי, שכן היא מאפשרת לי לקיים יחסי מין עם האדם האהוב עליי: אני". בהמשך לדבריו של שליט"א אלן, ברצוני להוסיף כי אוננות ופורנו מועדפים עליי במיוחד מכיוון שהם מאפשרים לי לשלב בין שלושת הדברים האהובים עליי ביותר: אני עצמי, יחסי מין וגלישה באינטרנט.

תשמח לשמוע, אדוני, שכתוצאה מהתיידדות עם מספר אתרי פורנו מובחרים (אגב, תשמח לשמוע כי מרבית אברי המין באתרים הללו נימולים, וכי מספר לא מועט מכוכבי הפורנו הגדולים בכל הזמנים הם בנים למשפחת אברהם אבינו) מצאתי עצמי חופשייה ומשוחררת, ובעיקר נטולת מחויבות כלפי גבר כזה או אחר. הבמה כולה שלי, סוליקו. בדידות, בעיקר כשמבלים אותה עם מישהו אהוב, יכולה להיות דבר נהדר!

והנה, צרות בגן עדן: מבלי שנועצת בי או לפחות זימנת אותי לשימוע באחת מאותן ועדות כנסת מפורסמות בהן כולם נורא צורחים וכולם נורא גברים מזוקנים (אפשר שעלינו על ז'אנר חדש בפורנו – גברים מזוקנים צורחים דופקים אזרחיות שהם לא מכירים על שולחנות בירושלים?) החלטת, על דעת עצמך, שהגזמתי. הגישה שלי לפורנו הייתה קלה מדי, ומבחינתך נגמר עידן הגמירות הלא מתואמות. בהצעת החוק שלך נתבקשתי למסד יחסים איתך ועם המדינה, עם הספקית ועם הפקידה: להתקשר ולתקשר, לבקש ואולי אפילו לקבל. אדוני, אלופי ושרי המכובד – עם כל הכבוד לה, המדינה דפקה אותי שנתיים בצבא, על בסיס יומי. לא מספיק?

אתה יודע מה, כבוד השר, אני מרגישה שאני רק מקטרת. אז, ברשותך, נעבור לפרק המעשי – יש לי הצעה אחרת: אם אנחנו כבר בעניין של מערכת יחסים, למה לי להסתפק במועט? למה שאמשיך לשחק לבדי? כעת, כשהקשר בינינו התהדק, אחרי שנפתחתי ונחשפתי כמו שרצית בהצעת החוק, אני אומרת – עזוב תיאום גמירות, פשוט סדר לי זיון ונגמור עם זה.

מכל מקום, אני מקווה שלא הבכתי אותך בסגנון הדיבור המשוחרר שלי. יש בוודאי כאלה שיימצאו אותי גסת רוח. יש שסתם יגידו "שיעור אחד בגמרא והיא תמצא את האור". אדוני, האור הגנוז היחיד שמעניין אותי כרגע, הוא זה שמדליק לי האורגזמה בעיניים. ואם אתה מתכוון להחשיך את הפנסים הדולקים בחיי, לפחות תן קצת לנבל את הפה באינטרנט. אחרי הכל, נדמה שבקרוב זה כל מה שיישאר לנו פה בישראל. כלומר, אלא אם כן גם לזה אתה מתכוון לשים סוף בקרוב.

ואריאל (אני יכולה לקרוא לך אריאל, לא?), אל תשכח: הזרוע היא מנוע, שפשוף הוא כישוף ואוננות היא לא בינוניות. אתה רואה? החוק הזה כבר מתחיל לדפוק לי את המוח.