ננסי בוטווין היא סוחרת סמים. ההבנה הזו, שחלחלה לכולנו כבר מזמן, מתחוורת לה במלוא הדרה רק בעונה השלישית של "העשב של השכן". אם בשתי העונות הקודמות היה נדמה לננסי שהיא עושה את מה שהיא עושה כי אין לה כסף, או כי אין לה ברירה מישהו חייב לשמור על רמת החיים הגבוהה של המשפחה בפרבר הקליפורני המפונפן, וכל האמצעים כשרים נדמה שבעונה השלישית היא מתחילה לגלות שהיא טובה בעבודה שלה ואולי גרוע מכך, נהנית ממנה.
זה יכול להתבטא בביטחון ההולך וגדל שלה אל מול גאנגסטרים אמיתיים, בעובדה שבחציה הראשון של העונה היא מתפקדת בתור יד ימינו של "יו-טרן" (סוחר סמים מעט פחות חינני ממנה) והוא בתורו מאמן אותה באגרוף, נותן לה קורס מזורז בירי מרכב נוסע (דרייב ביי שוטינג, כמו שקוראים לזה בשכונה) ומאכסן בביתה כמות בלתי מבוטלת של הרואין. חוסר היכולת של ננסי להתכחש למי שהפכה נובע מהגילוי ההדרגתי של שני ילדיה אודות הדרך בה היא מפרנסת אותם (ושילובו של בנה הבכור סיילאס באופרציה), גישת ה"תתעסק איתי ודמך בראשך" שהיא נאלצת בסופו של דבר לנקוט מול שכנתה הבלתי נסבלת סיליה (ומאוחר יותר מול חבורת אופנוענים סוחרים שמאיימים על סיילוס) וכמות יחסי המין (והשותפים ליחסי מין. גברת, גם בפרברים קליפורניים יש מחלות) ההולכת וגדלה מאז שבדרך עקיפה גרמה למותו של בן-הזוג האחרון שלה בעונה הקודמת.
השאלה האמיתית של העונה השלישית ב"העשב של השכן" (אם תקליקו למטה תוכלו לצפות גם בה וגם בשתיים הקודמות במלואן!) היא, אם כאן, לא לגבי עצם העיסוק של ננסי בוטווין בסחר בסמים, אלא האם היא מרוצה מכך או לא. השאלה הזו נאלצת להישאר לא פתורה, כיוון שהסביבה שלה, גם הפרברית וגם זו של עולם הסמים, הולכת וסוגרת עליה משני הכיוונים. יותר ויותר אנשים מגלים את סוד מקצועה ורוצים לקחת נתח פיננסי מננסי (או לפחות לסחוט אותה); הליה שהייתה עד לא מזמן הספקית הראשית שלה, מבינה כי ננסי הולכת ונעשית רצינית לגבי העבודה שלה ומתנהגת אליה בהתאם; כמוה גם יו-טרן (עד מותו הפתאומי) וחבורת המקסיקנים, איתם היא מפתחת את היחסים מורכבת. השותפים הסטלנים שלה (בעיקר דאג ואנדי, שסוחבים על הגב מלא הפרקודן שלהם את העונה הזו) מושכים אל ננסי יותר ויותר אש ויוצרים עבורה אי-אילו בעיות נוספות; כדי להכביד עוד טיפה על אווירת הקטסטרופה, בנה הצעיר שיין, שראה את אביו מת מולו, מתחיל לשוחח תכופות עם האב המת, לאחר שזוכה לראות את המחזה המלבב של אמו מאיימת לרצוח מישהי בסכין.
עשב משפחתי
ננסי היא לא "מיסטר קול"; היא אמנם מתחשלת עם כל משבר שהיא עוברת, אולם ככל שהיא נעשית סוחרת סמים יותר מקצוענית, כך עצביה הולכים ונמרטים והיא הופכת אמא פחות טובה ובן אדם פחות מוסרי. העונה השלישית נפתחה בבלאגן גדול שהלך והתעצם בכל פרק ובכדי להשתלט עליו נאלצת ננסי לעבור מטמורפוזה עצבנית. בפרק האחרון (והמצוין), ששוב משאיר מקום למספר המשכים עלילתיים אפשריים, אנחנו מוצאים ננסי בוטווין שונה מאוד מזו שלמדנו להכיר בהתחלה - כזו שמבינה שבמקרה המסויים הזה לא תהיה ברירה אלא לבחור בין המשפחה לקריירה.
"העשב של השכן" התחילה כסדרה קטנה - לא במובן האינדי של המלה אלא בהיקף ההתרחשויות ובהתנהלות וטובה. היה די ברור בשתי העונות הקודמות שלמרות העיסוק בסמים (קלים), אף אחד לא אמור להיפגע. העונה הנוכחית, ולמעשה כבר הסיום הקודר של העונה הקודמת שהשאיר אותנו בהלם , הוכיחה אחרת; היא אמנם קרטעה קצת בהתחלה: השותפות עם יו-טרן היתה די משעממת והחברות הקצרה עם גרושתו של פיטר (אותו בן זוג שננסי גרמה למותו) הייתה ממש מיותרת.
יתרה מזאת - הגברת הטון, הבוטות, העלייה במינון האקטים המיניים וההידרדרות המאוד בולטת של הקוד המוסרי מחלישים את מה שהיה נראה כנקודת החוזק העיקרית של הסדרה - ההזרה של אידליית הבורגנות הוואספית, על ידי יצירת ניגוד בין השלמות המזויפת של החיים הפרבריים להתרחשויות האמיתיות, שרוחשות מתחת לפני השטח. העונה הזו הציפה את כל אותן רתיחות מגמתיות כלפי מעלה והפכה את אותו ניגוד מאמירה נוקבת באמצעים מינוריים, להתקפה אגרסיבית על הבורגנות האמריקאית, שדווקא היותה בולטת וחזקה יותר, הוריד מכוחה. גם הביקורת על השמרנות הנוצרית, שעד עכשיו היתה רחש רקע יעיל, הפכה לנוכחת קבועה, בעלת משמעות סימבולית ואלגורית ברורה מדי. ועדיין, חציה השני והאינטנסיבי הציג התפתחויות מעניינות, מאוד לא צפויות וכאלו שמשאירות שלל סימני שאלה בהקשר של המשך הסדרה.
כמובן שאי אפשר גם להתעלם מהגברת בוטווין - גם בפרקים החלשים ביותר היה שווה לבזבז עשרים דקות רק בשביל לראות את מרי-לואיז פרקר עושה את הדבר שלה. זהו ללא ספק התפקיד הכי טוב בקריירה שלה, וכולי תקווה שמעתה והלאה תהיה גם סדרה ממש טובה שמתרחשת סביבה.