ד"ר סיפוק

ככל שהוא מתבגר, זה קורה לעתים נדירות יותר. צריך לחכות לזה, פעמים רבות לשווא. אבל לפעמים זה קורה. פתאום עובר בו רטט שמחשמל את כל גופו. לחייו הדשנות רועדות, פימתו מתנפנפת, ירכיו העבות משתקשקות, פיו נפער ויוצא ממנו קול גבוה, לא טבעי. הוא צורח באקסטזה. כוח לא ברור, כמו דיבוק, משתלט על גופו העצום: עיניו מתפלבלות, הוא מתפלש על הבמה, מצווח, שובר והורס כל מה שנקרה בדרכו, גורר את גופו, את כרסו, על הרצפה, משפשף כנגדה את אזור חלציו. טיפות קטנות של זיעה נקוות על עורו. "אוווווווו", הוא צורח ומתפתל, "אוווו". ואז, באחת, זה נגמר. קולו הולך ונחלש, נעלם לאיטו, תנועותיו קופאות. זה הזמן ללכת להתקלח.

לא משנה איזו תחפושת הוא עוטה על עצמו – של אריאל שרון, אהוד אולמרט או גיק שמבקש להתעשר – אתם מאוד אוהבים לראות את טל פרידמן מקבל אורגזמה. ואולם, בשנים האחרונות, אולי בגלל הזדקנותו (לפי ויקיפדיה הוא כבר בן 45) ואולי בגלל החלטה מודעת שלא לשחוק את המטמון שבגופו - שיאיו נעשו נדירים וחלשים יותר. ביותר ויותר מערכונים ב"ארץ נהדרת" הוא פשוט מסרב להביא את הצופים לפורקן. וכשהוא עושה זאת, אין בהם את הלהט הבתולי של מי שממש מאבד את חושיו בתוך המשגל ואינו יודע מה הוא עושה, אינו יודע כיצד להכיל את אותו עונג אלוהי והופך אותו לכוח עצום והרסני.

כשבוחנים את גופו, זה לא טריוויאלי שפרידמן יהפוך לאורגזמה הלאומית: הוא עב בשר, קרח, נוטה לג'ינג'יות, עיניו בולטות, דגיות. גופו של פרידמן הוא לא החומר שממנו קורצו האורגזמות שלי, למשל. איבר המין שלו הוא אפילו לא נושא לדיון. בניגוד לרן דנקר וסלבס אחרים מסוגו, אנחנו אפילו מתבקשים להתעלם מכך שלטל פרידמן יש באמת איבר מין!

לפין של פרידמן אין כמעט זכר בהופעותיו. לא ברור אם הוא בכלל שם. אפילו כשהוא נדרש ללבוש בגדים הדוקים, מגוחכים, קשה לאבחן שם בליטה, ואם היא קיימת – היא לא מקבלת שום איזכור. במאמר מוסגר אציין שאני בכל זאת יכול לראות אותו בעיני רוחי: מתחבא, מקופל, נח על כרית שיער ג'ינגי, בין שתי ירכיים חלקות.

אבל זה לא ממש משנה, משום שפרידמן לא מוכר את מיניותו. הוא לא מבקש להראות לנו איך הוא נראה כשהוא מקבל אורגזמה. להיפך, הוא מבקש שנתעלם מגופו, כדי שנראה משהו אחר: כיצד הוא מגלם את האורגזמה עצמה.

ואיך האורגזמה הלאומית שלנו נראית? גם אם זרוקה עליו פאה של פוליטיקאי בכיר, כשהוא מתפתל מולנו, נאנק ונאנח, מעניין לשים לב שפרידמן תמיד מגיע לשיאו כאשה. קולו נעשה דק ומטפס מעלה-מעלה, גינונים נשיים, מעודנים, חודרים לשפת גופו ולעתים הוא אפילו מתחיל לדבר בלשון נקבה! במילים אחרות, אנחנו רואים גבר החווה אביונה נשית. לא סתם זה מתבטא לעתים כהתקף פשוט של הרס. נשים, וגם פרידמן יודה בכך, הן יצורים כעורים, מגוחכים ומעוררי גועל מצד אחד, ומצד שני גם מסוכנים והרסניים.