נירוונה נגד ג'ון קייל

מבצע מקורי: דיוויד בואי
נמצא ב: נירוונה אנפלאגד, 1993

מבצע מקורי: לאונרד כהן
יצא ב: Fragments of a Rainy Season", 1991"

אפשר לחלק את הסיבוב הזה לשניים: בשכבה אחת, זהו קרב בין שני ביצועים מופלאים, מהממים בעוצמתם ואבני דרך בתולדות השיר לא פחות ממקורו. בשכבה שניה, זהו בעצם קרב ענקים בין דיוויד בואי ללאונרד כהן, שני טיטאנים שהתנגשות ביניהם תיגמר באלימות שהדרבי של גלזגו לא ראה מעולם. בשכבה הראשונה, קורט קוביין מדמם לאט לאט על הבמה עתירת הנרות. "אני, אני אף פעם אל איבדתי שליטה" הוא שר, והאף שלו גדל פנימה מגודל השקר המחויב מקולו של הדור. בנוסף, הצרימה המכוונת באמצע השיר, הפכה לחלק בלתי נפרד ממנו בשל גודל המאורע. לעומתו, קייל פשוט נפל על הגרלה שגדולה עליו: אין ב"הללויה" את המימד האישי טראגי שיש בבחירת הקאברים של נירוונה (מהואזלינז ועד לדבלי). הקאבר של קייל רק מדבר על המוות, אבל לא מגיע לשם, ואילו קוביין יוצא ישר מחדר האיפור לפגישה אישית עם האל שמכר את העולם. בשכבה השניה, בואי, אספן הנשמות של המוזיקה המודרנית, האיש שהמציא והחריב אותה אינספור פעמים הוא כנראה גדול המוזיקאים אי פעם. וכשקוביין מצליח לגרום לחייזר הזה להחוויר – זה אומר דרשני.