* פט שופ בויז "Always on my Mind" *
מבצע מקורי: אלביס פרסלי
יצא ב: "Introspective", 1989
עוד בוואלה!
* דיוויד בואי "Wild is the Wind" *
מבצע מקורי: ג'וני מאתיס
יצא ב: "Station to Station", 1976
* דבר השופטים *
על פניו אין כאן באמת קרב. דייויד בואי, מלך הקאברים הבלתי מעורער של הרוק, עם ביצוע מופתי של שיר שלקח והפך, והתאים אותו לאווירת ההירואין הקודרת של "Station to Station" ושינה לנצח את תוכניות "לא רוצים לישון" בגל"צ רק על גיטרת הווה-ווה המצמררת שמלווה את השיר לכל אורכו והקול הקריסטלי שלו מגיע לו לזכות בטורניר הזה. מולו עומדים שני האנשים הכי אינטיליגנטיים בפופ, עם גרסת היי-אנרג'י הומואית בהפוך-על-הפוך ללהיט של אלביס פרסלי. אז מי מנצח? כמובן שהפט שופ בויז. היכולת שלהם לקחת את אחד השירים שהכי מזוהים עם אלביס ולעשות בו כשלהם, כשניל טאננט שר במונוטוניות האופיינית לו "Tell me that your sweet looks hasn't died", והופך את הקטע לסי-פארט פט שופ בויזי קלאסי על חשבון הקול הגדול של אלביס, אבל עם הרבה יותר משמעות, מתחוור כי זהו אחד הקאברים החשובים והנועזים בכל הזמנים (כמה שנים אחר כך פט שופ בויז חזרו על הטריק הזה, בהצלחה לא מבוטלת כשחיברו בין "Where the Streets Have No Name" של יו-2 ל"Can't Take My Eyes of You" של פראנקי ואלי).