* רמי פורטיס - "בוקר של קטיפה" *
מבצעים מקוריים: לי הייזלווד וננסי סינטרה
יצא ב: "סיפורים מהקופסא" 1988
אל תפספס
* ברי סחרוף - "עוד חוזר הניגון" *
מבצעת מקורית: נירה גל
יצא ב:"עבודה עברית" 1998, "נגיעות" 1998
* דבר השופטים *
עזה כמוות האהבה, קשה כשאול הקנאה ואין סוער כקרב בין אבות המזון של האלטרנטיבה המקומית. כעת, זירת ההשוואות מתפשטת גם לאזור הקאברים: שניהם מצוינים באופן בולט ומהדהדים לאורך זמן. לכאורה, זה של סחרוף השפיע יותר, אך היה זה בעיקר על מעמדו האישי של סחרוף. לעומת זאת "בוקר של קטיפה" היה עוד טיל מבריק מתוך יצירת מופת שגדולה מסך כל חלקיה. בעוד "נגיעות" של סחרוף היה אלבום מעולה, אבל פשרה אינטלקטואלית בין הניסיוני לרדיופוני, "סיפורים מהקופסא" הוא אירוע מהסוג שראוי לכנות "מכונן" ואולי אפילו מהפכני בדברי הימים של הרוק. בתוכו, "בוקר של קטיפה" מושלם בפני עצמו וגם כחוליה מקשרת בין "תחנה סופית" ל"חתול מפלצת". אך מבין כל הטיעונים, המוחץ ביותר נמצא בעובדה שמי שהופך את "בוקר של קטיפה" לגדול כל כך הוא דווקא סחרוף: לא רק בקלידים הנאיביים(הביצוע בבר מצווה לנענע דיסק ייזכר לעד), אלא בעיקר בהפקה המוזיקלית המרשימה והלא אופיינית לסגנונו המחוספס יותר של סחרוף. כך שבעצם כלל הברזל נשמר: ביחד, פורטיס וסחרוף הרבה יותר טובים.