1. מצחיק ואף סמלי שלהקת מרסדס בנד (מלבד הבסיסט יוני כהן, שהוחלף בספי אפרתי) נבחרה לגלם את להקת ההסתדרות בסדרה "תעשה לי ילד". כלהקה שהתפרקה וחזרה מאתיים פעם וקרובה לשיא של גאנז אנד רוזס ב"כמעט הוצאת אלבום" היא לא מקדם אמינות מבריק במיוחד. אגב, לפי השירים אותם מציגים רם (גל תורן) וחבורתו, שאותם גם היה ניתן לשמוע בהופעות של המרסדס, לא ממש הפסדנו הרבה מאז אלבום הבכורה המעולה שיצא לפני ארבע שנים.
2. אך גם ללא הרקע הספציפי של מרסדס, "תעשה לי ילד" היא מין ניסיון לא אפוי לתאר את דברי ימיה של להקת רוק ישראלי במסדרונות הקלישאה (סקס וסמים) ופינת המציאות (דו"חות חניה וישיבות פלייליסט). בעיקרון זה רעיון נחמד, שאמור להציג את הפער העצום בין הציפיות של אומה קטנה ונטולת מסורת רוק עצמאית, לבין אגדות רוק מהם מוזיקאים שואבים השראה.
הביצוע של "תעשה לי ילד" מצליח בכישרון רב לקחת את הרע משני העולמות, ולהעיף אותו בגסות על הצופה המובך וההמום: כבר בפרק הראשון יש סימון V מהיר על סקס לפני הופעה, סמים, אורגיות, נשים חלשות אל מול כוכבי במה, השלכת אקווריום וכמובן הקאה של כוכב הרוק על עצמו. וואלה, לא ידעתי שיש ברוק הישראלי כל כך הרבה כסף לקוק ולהקות רוק לא מצליחות, שיכולות לא להיזרק לרחוב עם אורח חיים של אוליגרך בינוני. אני חשבתי שבאמת קשה לאמנים בארץ, אבל הם יעשו הכל בשביל "לדמם על התקליט" כמו שאומר רם אחרי שנציג חברת התקליטים מודיע לו שהסקיצות לא טובות בלשון המעטה. אולי הוא התכוון לדימום מהאף?
המושכים בחוטים והמושכים באף
3. ונגיד שמדובר בניסיון לייצר מין אגדת האפי מאנדייז מקומית, שבה רם הוא שון ריידר וחבריו לוקחים את הכסף לאי נידח כדי לחזור עם תקליט גאוני. ומילא חוסר היכולת של ת"א להיות מנצ'סטר ושל רם להיות קולו של דור. אופיו של הכוכב בלהקה וביחסיו עם אסנת (חברתו הצמודה, אותה הוא הכיר כשהוא עטוף מיצי קיבה) כבר גובלים בעלבון האינטליגנציה של שנות ה-2000: רם מציג דמות עלובה, בהמית, סדיסטית, גסה, אלימה וחסרת כל עידון ורוך.
בנוסף לכך, הוא לא מראה שום אינטליגנציה והשראה, שיכולים להפוך את הדמות המתועבת שלו (בחיי שנגעלתי, והכרתי כמה מוזיקאים לא דומה לכלום) למושכת באיזשהו אופן. מילא התלותיות והאובססיביות שבה הוא מתייחס לאסנת, כך גם הוצג איאן קרטיס זצ"ל ב"קונטרול" (על פי גרסת אשתו, חשוב להדגיש) אך מהן הסיבות בגינן אסנת, שמגלמת עיתונאית מכובדת, סובלת יחס כזה? מהן התכונות שהופכות את רם לרוקר שמסוגל לשלוט בנשים ובלהקתו? האם הוא, כמו קרטיס, נפש רגישה וכריזמטית המסוגלת לגעת בקצה אצבעו בסודו של היקום? האם הוא יכול להביט במציאות ולצבוע אותה בגוונים עזים של אמת פנימית? מה הקוק מביא לו חוץ מוולגריות? מה אומרת "תעשה לי ילד" על דמותו של הרוקר הישראלי בהצגתו כמגלומן חסר כישרון כמו רם?
4. זו שאלה שצריכה להיפתר לאורך הסדרה. על פי שלושת הפרקים הראשונים, הרוק הישראלי אליבא ד"תעשה לי ילד" הוא בינוני, מאוהב בעצמו, חסר אישיות וחסר כל קשר למציאות בה הוא חי. הוא מבצע בכישרון רב יותר קאברים לג'ף באקלי מאשר כותב שירים על עצמו, וניזון מהיותו הגרסה המקומית לפנטזיות על פיט דוהארטי ולכן גם פסבדו מוערץ. זה דווקא לא כל כך רחוק מהמציאות, אך אני גאה להגיד שברחבי העיר והארץ מסתתרים לא מעט אמנים, שמייצגים את ההיפך המוחלט. זה נכון שהיהודים יוציאו אלבום טוב לפני שאמנים אלו יקבלו סדרה משלהם, אבל ככה זה צריך להיות: הטלוויזיה, על פי "תעשה לי ילד", היא לא המקום לקבל בו מושג על מוזיקה ישראלית. הופעה חיה דווקא כן.
אולי תזיין אותי?
5. בעולם אחר, גילי, דמותו של ספי אפרתי, היה מקבל את התפקיד הראשי. הוא מייצג את האנטיתזה לרם, מוזיקאי רגיש ושקט שנענה לכללי המשחק הבוטים של מנהיג הלהקה בעינויים ובקושי. הסצנה בה הוא שופך בפני הברמנית מונולוג דלוק מאקסטזי על הקשר בין ג'וי דיוויז'ן לאינטרפול מרגשת ומסעירה באופן שקשה לי לתאר במילים בודדות. אפרתי אמנם מהוסס במשחק, אבל זה רק בגלל שהוא מוזיקאי והטקסט הזה יצא לו מהמעיים ולא מהתסריט. חבל שכשהוא מתענג על הפיקסיז ועל עיניה היפות של הברמנית, מה שיש לה לומר לו זה "אולי תזיין אותי? כבר עוד מעט צהריים".
6. אגב הפיקסיז, פס הקול החיצוני של הסדרה (כלומר שהלהקה לא מנגנת), נפלא. כולו מורכב משירים לועזיים, ונראה לי שזה אומר הכל.
"תעשה לי ילד", HOT 3, יום ש' 22:00