דידי איידול: יוקו אונו

בשבוע שעבר, רוב המתחרים בחרו כמה מהשירים העלומים ביותר של הביטלס. אפשר רק לנחש שנתנו להם בראש על זה, כי השבוע עברנו ללהיטים בלבד. אז מה עובד טוב יותר? בחירות שמותאמות ככל האפשר למבצעים, או שירים גדולים? הבה נראה.

אמנדה - "Back in the USSR"
אמנדה אוברמייר היתה רוצה להיות נערת רוק, אבל אין דבר כזה. מסוג ההופעות שבבירור עוברות טוב יותר באולם מאשר בטלוויזיה. למזלה הרע של אמנדה, הצופים בטלוויזיה רבים בהרבה מאשר אלה באולם. מצד שני, קטעים איתה. וכשאני חוזר להופעה אחרי כל התוכנית, נראה שהיא היתה טובה יחסית.

קריסטי לי קוק - "You've Got to Hide Your Love Away"
לא שמעה ביטלס בחיים שלה. העיבוד היה לא רע בשבילה, אבל הולך ומתברר שהיא יכולה להיות או גרועה או משעממת. השבוע היא היתה משעממת. כבר רציתי לומר שתלך, אבל שיניתי את דעתי עם רשימת המנטורים.

דיוויד ארצ'ולטה - "The Long and Winding Road"
זהו ארצ'י. קול טהור ונהדר, חוסר הבנה מוחלט של השירים, והגשה של פסטיבל סן רמו. הוא צריך ללכת לאירוויזיון. הוא יזכה בטוח. חבל שהוא מועמד מוביל לזכות גם בתחרות הזאת. אני שונא את איך שהפכו את הכישלון שלו בשבוע שעבר לחלק מסיפור הניצחון שלו.

מייקל ג'ונס - "A Day in the Life"
השיר שלא חשבתי שמישהו יעז לבצע, ובצדק. הופעה רחוקה משלמות, אבל זה שיר בלתי אפשרי. שני שירים, של שני סולנים שונים מאד, בשיר אחד. לטעמי, בנתונים הקיימים, הופעה טובה בהרבה ממה שהשופטים חשבו. ובניגוד לדיוויד, האמנתי לו.

ברוק וייט - "Here Comes the Sun"
בחירה חכמה, כי ברוק היא ככל הנראה האדם החיובי ביותר בהיסטוריה של התוכנית הזאת, וזה שיר כל כך אופטימי. ווקאלית, ההופעה החלשה ביותר שלה, אבל החיוביות שלה השתלבה נהדר. קצת לא יודעת לקבל ביקורת בלי לענות, אבל היא כל כך חמודה.

דיוויד קוק - "Day Tripper"
גרסה מעצבנת של שיר שאני מאד אוהב. הרבה אנרגיה, אבל ה-Voice Box היה מעצבן בטירוף. ו.. אני לא יודע. זה כנראה מה שהוא היה צריך לעשות עם השיר, כי כשאתה מקוטלג כ"רוקר" באיידול, אתה חייב לעשות רוק כל שבוע, ולא משנה מה הנושא אחרת המצביעים ינטשו אותך במהירות. אבל הוא עדיין לא חזר לרמה של לפני שבועיים.

קארלי סמיתסון - "Blackbird"
הביצוע האהוב עלי לשיר הזה היה ונותר זה של להקת הבית של החבובות. הביצוע של קארלי היה סולידי, אבל לא מעולה. אני עדיין מצפה ממנה ליותר. אני יודע שהיא מסוגלת לזה.

ג'ייסון קאסטרו - "Michelle"
כמו דיוויד - ולהבדיל אלף הבדלות - גם ג'ייסון נתן ביצוע ג'ייסון קלאסי. אם אתם אוהבים את הבחור הרגיש, האינטליגנטי והמוכשר הזה, אהבתם אותו גם השבוע. אם אתם לא אוהבים אותו, חבל. גם תחושת הייאוש הקלה שהעביר כשניסה לשיר בצרפתית היתה מקסימה.

סייאשה - "Yesterday"
ווקאלית, ביצוע טוב. אבל סייאשה הופכת למשעממת יותר משבוע לשבוע. ואמינה פחות. נורא רציתי להאמין לה, כי אני מת עליה. אבל לא האמנתי. והחלקת השיער? רעיון רע! אם יש לקח אחד לעונה הזאת, הרי הלקח הוא שהחלקת שיער = רע.

צ'קיזי - "I've Just Seen a Face"
ארמ. מה זה היה? זה דבר אחד לשיר שיר שהוא בעצם שני שירים כמו "A Day in the Life", אבל לקחת שיר ולהפוך אותו לשני שירים שונים כי, הממ, ככה? לא ברור. החלק הראשון היה יפה, החלק השני היה ביזארי ומעפן. מצד שני, אני מחבב אותו יותר כל שבוע.

רמיאל - "I Should have Known Better"
תשמעו, נמאס לי ממנה. אחת ההופעות הטובות שלה, אבל זה לא אומר הרבה. עדיין קול טוב, ועדיין כל הרגש שלה קשור יותר לחבריה לתוכנית מאשר לשירים שהיא שרה.

הג'ננה של פאולה: 8 מתוך 10
הייתה ממש בסדר בתחילת תוכנית ההופעות, וקצת התפרקה בהדרגה. איבדה קוהרנטיות כמעט משיר לשיר.

התשכבו כבר של רייאן וסיימון: 8 מתוך 10
על אש קטנה בתוכנית ההופעות, אבל להבה גדולה בתוכנית התוצאות.

הטמטום של רנדי: 9 מתוך 10
הבנאדם חייב להפסיק לנסות להמציא מילים. Cooliosis? מה זה?

צריכה לעוף: קריסטי

עפה: אמנדה

רציתי מאד שקריסטי תעוף... עד שנחשפו המנטורים של העונה. מריה? אנדרו לויד וובר? דולי פארטון? קריסטי תשתלב מעולה. רק כדי לראות אותה בשבוע של דולי שווה שהיא תשרוד.

ובאשר לביטלס? נראה לי שהמסקנות ברורות: שרדו ערב אחד בסדר, אבל כמעט אף אחד לא הצטיין בסיבוב השני, עם השירים הגדולים יותר.