רדיוהד הפכו את הסינרמה למקדש

הם לא עשו את "קריפ". גם לא את "היי אנד דריי". רדיוהד עלו אתמול לבמה עם שלל תחמושת, אבל בלי שתי פצצות הנפל"ם שלהם. הנפקדות של שני השירים האלו היתה יותר נוכחת מכל שאר השירים בהופעה, והציפיה, הציפיה אולי הרגה את הקהל אבל בסופו של דבר עשתה רק טוב.

לרגע אפשר היה לחשוב שהולך להיות כאן פלופ גדול. רדיוהד לא ממש באו לעשות חיים קלים לקהל הנאמן שלהם. הם פתחו בשני שירים לא מוכרים ואז נתנו את "קארמה פוליס" הנפלא. הקהל עשה פה גדול, בלע את הפיתיון, ונאלץ להמתין עוד שלושה שירים כדי לשמוע צליל מוכר נוסף. כך, בהמתנה מתמדת לקטעי השירה בציבור, נכנס הקהל לאט לאט לפולחן שהתקיים על הבמה.

חמישה אנשים, מחוברים בנשמותיהם זה אל זה, שפכו את האני מאמין המוזיקלי שלהם. אפס טעויות, אפס בעיות סאונד. כבר ידענו שרדיוהד לא מכירים את המושג שיר רע. עכשיו אנחנו יודעים שגם ביצוע רע הוא מחוץ ללקסיקון שלהם.

ארסנל הכלים המוזיקליים על הבמה היה מרשים ביותר- מקונטרה בס ועד מכשיר רדיו, אבל בשורה התחתונה הכל היה עבור הגיטרות, שגם הכמות שלהם יכולה בלי בושה לאכלס את חלון הראווה של "כלי זמר". ג'וני גרינווד, אד אובריאן ות'ום יורק ליטפו את הגיטרה, מיזמזו אותה, ביצעו בה מעשים מגונים והפיקו ממנה צלילים ממעמקי היקום. זו היתה סדנה תחת הכותרת "דברים שאפשר לעשות עם שישה מיתרים ולא העלית על דעתך".

בסופו של דבר נאותו רדיוהד לזרוק כמה פירורים לאלפי האנשים שפיצצו את הסינרמה כמו שמעולם לא ראיתי אותה. "אנחנו שמח להיות פה", אמר גרינווד ורדיוהד שיחררו ברצף את my iron lung, airbag ו-just. "יו דו איט טו יורסלף", צרח הקהל ומחק מדברי הימים של הסינרמה אפילו את ה"תישאר תישאר" ששרו לביבי לפני שנה.

רגע השיא היה בסופו של ההדרן הראשון, בביצוע מרטיט ל-exit music שהפך את הסינרמה למקדש. אלפי המאמינים שרו באדיקות את התפילה והתבוננו איך חמשת הכהנים מבצעים את עבודת הקודש, כשעל הכל מאפיל הקול הלא יאומן של ת'ום יורק. אם יש תחנת רדיו בגן עדן, יורק מקבל ממנה הרבה תמלוגים.

שירה, גיטרות, פסנתר: ת'ום יורק
גיטרות, קלידים: ג'וני גרינווד
גיטרות, קלידים: אד אובריאן
בס: קולין גרינווד
תופים: פיל סלוויי