מדיח קליס

על הנייר ומחוצה לו, לקליס יש את כל מה שצריך על מנת להפוך לסופר ארנבת אר אנ' בי מהסרטים - קול, לוק, ערימת שיער מרשימה, כישרון, השכלה מוזיקלית והחשוב מכל: פרסונה סטייל בטי דייויס של "אני לא שמה זין". העובדה שהיא הפרוטז'ה של הנפטונז, צמד הפקה המהולל של תחילת העשור, אומרת רק מילה אחת – פלטינה; אולי המילה הכי רחוקה מקליס של 2007. הצרה של קליס, כפי שאוסף הלהיטים הדנדש שלה מדגים היטב, היא שעם כל הכבוד ל"מילקשייק", אין לה על החגורה את האלבום הזה; היצירה האחת שלה, שאותה ניקח אל הנצח. קליס היא זמרת של סינגלים. אתם יודעים מה? זמרת של פזמונים מעולים וכמה שירים בני זונות, אבל לעומת כל הפוטנציאל העצום הזה, שאכן התפרץ כוולקנו אדום ב-”Caught You Out There", היא חרוטה כיום בעיקר כקעקוע על היד של נאס, כפי שהיא כמזכירה לנו ב- "Bossy", הלהיט האחרון שלה מ-2006.

קליס באה מהארלם. מקום קשוח, אבל עם הרבה נשמה. ג'יימס בראון, אחד קשוח עם יותר מדי נשמה אמר באוטוביוגרפיה שלו שהארלם זה המקום הכי קשה להצליח בו - הקהל לא פראייר בכלל ומריח מקילומטר מתי האמן שלו צולל. "האנשים ב"הארלם רוצים את זה כאן ועכשיו, מהר וטוב. הם רוצים לראות אותך מזיע”. קשה להיזכר מתי קליס הזיעה בפעם האחרונה בתוך אולפן. הקהל הביתי שלה לא יודע איך לאכול את נסיכת החלל המוכשרת הזו והספקות החלו לחלחל ליצירה שלה. נדמה שרק,"Millionaire", השיר שלה עם אנדרה 3000, אולי האיש היחידי שאשכרה יכול להבין מה לעשות עם כל הכישרון הזה, זוהר למרחוק ובניגוד ללהיטיה הלעוסים יתר על המידה של קליס, נשמע סופר-פרש, כאילו הרגע יצא מהתנור.

למעט השירים שצוינו לעיל יחד עם "Trick Me" נוטף עסיס הסקס, עבור רוב הצרכנים באמריקה קליס זו ההיא ששרה את הפזמון בלהיט של אול' דירטי, “Got Your Money”. צבעונית, סקסית וזועמת ככל שהייתה, בסופו של חשבון, אמריקה נותרה אדישה לקליס והשאירה אותה כמו הרבה אמנים אחרים שלא יודעים איך לעכל אותם בארץ החופשיים, לבריטים. הם הרי אוהבים את האמנים השחורים שלהם רעים, מעופפים ומחייכים בציניות. בדיוק כמו שקליס נשמעת ב-"Young Fresh n' New", אולי אחד השירים הטובים ביותר שלה, מתוך אלבומה השני שכלל לא יצא להפצה בארה"ב.

וזה מבאס טילים. כי יש כאן אחת שנכנעה; אחת שנתנה למספרים לשבש לה את המחשבות וגרוע מכך את היצרים שמניעים אותה קדימה. קליס, מי שהייתה לכמה רגעים בלתי נשכחים חדשה טרייה וצעירה, גומרת היום עם אוסף להיטים שהוא, איך לומר, האלבום הטוב ביותר שלה, גם אם הוא מפוזר, עמוס באורחים ונשמע כל כך, אבל כל כך, 2003.

בזמן שאריקה באדו חוקרת יקומים אחרים, ז'יל סקוט משקיעה את כל הנשמה כמו שפעם היו עושים בורקס ביפו, ביונסה משכללת כל שנייה את הנוסחה שלה, קליס פשוט צוללת. אבודה בין כל הלפט-אוברז של חברות התקליטים שזורקות כאן איזה אוסף בשביל להחזיר השקעות. את קליס, ספק אם האלבום הזה יחזיר לאנשהו.

קליס, "The Hits" (הליקון)