וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

דידי איידול

דידי חנוך

6.4.2008 / 10:38

האם רייאן וסיימון שכבו כבר? האם פאולה איבדה את זה באופן סופי ומוחלט? כל זאת ועוד בטור של דידי חנוך, זה שאי אפשר לראות את סאישה בלעדיו

באמת יש צורך במתיחת אחד באפריל בפרק בו דולי פארטון היא האורחת? מדובר הרי במתיחה הגדולה ביותר בהיסטוריה של התוכנית: יוצרת פופולרית מאד של שירים שרובם זוועה איומה בעיני. זה מבחן מעניין למתחרים. האם ילכו על הזוועה, או ינסו לעשות משהו אחר?

ברוק – "Jolene"
אני מודה ומתוודה, אני אוהב את השיר הזה. לדעתי, העיבוד היה צריך להיות נקי יותר. זה שיר נהדר, מוזיקה ומילים כאחד, ונראה לי שהמעבדים לא בטחו בו, לא הבינו שביצוע פחות מקושקש היה יכול להיות נהדר, ורק הרסו. אבל למרות העיבוד, ברוק הצליחה לתת ביצוע כן מאד לשיר שלא שווה כלום בלי הכנות. והתו האחרון שלה היה נהדר.

דיוויד קוק – "Little Sparrow"
ודאי תופתעו לשמוע שדיוויד קוק לקח עד כאן עיבודים של אחרים. או שלא. הפעם הוא עיבד בעצמו. זה עבד פחות טוב מ-"Hello" או בילי ג'ין, אבל היה לא רע בסך הכל. הביצוע עצמו היה סביר פלוס. ומה יש לסיימון נגד ציפורים?

רמיאל – "Do I Ever Cross Your Mind"
ביצוע מאד לא אחיד ברמתו. רובו היה משמים עד מזוויע, אבל מדי פעם היו תווים יפים שהזכירו שמדובר בבחורה עם קול יפה מאד. בזמן הצפייה היתה לי מחשבה חוזרת: אולי השבוע יימאס לקהל ממנה?

ג'ייסון קסטרו – "Travelling Through"
ביצוע טוב לשיר מעפן. הבעיה של ג'ייסון, מבחינתי, היא שהוא משדר קצת "זמר רחוב", ואני חושב שזה מה שמטריד את סיימון כל כך. זאת לא ההופעה שהוא זקוק לה כדי לפרוץ קדימה.

קרלי – "Here You Come Again"
מצד אחד, זאת היתה ההופעה הכי סלין דיונית שלה, וזה רע. מצד שני, היא נשמעה נהדר ווקאלית. וחייכה קצת. ולא נראתה כאילו נערכה למלחמה לפני שהחלה לשיר. ובאמת, זה כל מה שהיא צריכה. אבל חבל שהיא נאלצה לציין את זה שהיא חייכה.

דיוויד ארצ'ולטה – "Smoky Mountain Memories"
איזה שיר נוראי. הביצוע היה קצת מוזר. בחלקים, הוא נשמע כמו ארצ'י במיטבו, עם הקול הטהור והנהדר. בחלקים אחרים הוא התקשה. ובכל ההופעה, הוא היה משעמם במידה שלא תתואר. ממשיך להיראות כמו ילד מוכשר שמחקה זמרים אמיתיים.

קריסטי לי קוק – "Coat of Many Colors"
היה קל לה לבצע את השיר הזה, שהיה בדיוק בתחום שלה. וכשנערת הווייט טראש שרה שיר על עוני, זה נראה אמין. אבל זה לא היה ביצוע מצוין, ונראה שקיבלנו כבר כל מה שנוכל לקבל מקריסטי. הדחה בשבוע הבא תהיה צפויה ומשמחת כאחד. מצד שני, פתק המושב השמור שהביאה איתה לרייאן היה גאוני.

סאישה – "I Will Always Love You"
אחד הלהיטים הנוראיים ביותר מחד, והקשים ביותר לביצוע מאידך. נתנה ביצוע שהצליח להתרחק מזוועת הפלסטיק של ויטני עד הפזמון החוזר בסוף, אותו ביצעה היטב, אבל לא באופן מושלם. שילוב נכון מאד, כי זאת היתה יכולת להיות זוועה איומה.

מייקל ג'ונס – "It's All Wrong But It's All Right"
אני לא סגור על דעתי בנוגע להופעה הזאת. מצד אחד, זה היה הביצוע הכי מייקל בולטוני של העונה, מצד שני, הוא היה מצוין ווקאלית והכניס קצת צבע של בלוז ונשמה לשיר ונראה כמו כוכב.

מדד המנטור

המנטורים שבו, ואיתם המדד. דולי היתה מקסימה, באמת. אוהדת, לא מתנשאת, נחמדה. לא ידוע כמה העצות שלה היו מועילות, אבל היא היתה אחלה. השירים שלה, לעומת זאת, היו נוראים ברובם.

ואם מדברים על דברים נוראים, הרי שההופעה שלה בערב התוצאות הייתה מחרידה מכל בחינה. שיר נורא, וביצוע ווקאלי שהיה גורם להדחתה לו הייתה מתחרה. פשוט עצוב.

מדד השופטים

התשכבו כבר של רייאן וסיימון - 4 מתוך 10
שומרים את זה על אש קטנה, ובטח ישמרו על אש קטנה עוד יותר בספיישל ה"מרגש" בשבוע הבא. מה זה אומר? שהתפוצצות הורמונלית מתוזמרת מראש צפויה עוד שבועיים. או שהם שכבו כבר. גם אפשרות, אם כי מסופקני אם סיימון גילה כבר את זהותו המינית.

הג'ננה של פאולה - 50 מתוך 10
זה נכון כל עונה, ונכון במיוחד השנה. ככל שהעונה מתקדמת, פאולה מאבדת את זה בהדרגה, וזה נכון גם ככל שכל תוכנית מתקדמת. היא מתחילה כמעט קוהרנטית, ועד הסוף היא לא ברורה בכלל. השבוע, כשקמה לצעוק על רנדי בנוגע לתו האחרון של קרלי בשבוע שעבר, היה ברור שהיא לא לגמרי אתנו - למרות שצדקה. מצד שני, הירידה שכיוונה לרמיאל בערב התוצאות ("לרמיאל היה ערב טוב, יחסית לרמיאל") הוכיחה שכשמדובר במתחרות, היא עדיין יכולה לשפוך ארס.

הטמטום של רנדי - ללא ציון
תשמעו, נמאס לי ממנו. פשוט נמאס לי. הטעם שלו במוזיקה נוראי, השימוש שלו בשפה האנגלית הוא פשע, והטמטום שלו יציב כסלע.

צריכה לעוף

רמיאל

sheen-shitof

בדקו התאמה לטיפול

פיתוח ישראלי: פתרון מדעי לאקנה בגוף עם מעל 90% הצלחה

בשיתוף מעבדות רבקה זיידה

עפה

רמיאל

מחשבות לסיכום

ללא ספק הגיע זמנה ללכת. למעשה, עבר כבר זמנה ללכת, אבל טוב מאוחר מאף פעם וכל זה. ההופעה של ברוק בשלוש האחרונות מטרידה ומראה כמה עיבוד נוראי יכול להשפיע על הופעה.

היה נהדר לראות שוב את בו בייס. עונה ארבע הייתה העונה בה התמכרתי לתוכנית, והדו קרב בינו לבין קארי היה סיבה משמעותית לכך.

בשבוע הבא, שירים שנותנים השראה. או במילים אחרות, הערב המושלם לדיוויד ארצ'ולטה, שוודאי יהיה נורא ומצוין כאחד. ג'ייסון, לעומת זאת, צריך להיזהר. זה שבוע שבו הוא חייב לתת הופעה טובה, כי אם ייראה קצת אדיש מדי, הוא יכול לעוף.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully