מאפיונר מזדקן: רוברט לוג'יה - נו, ההוא מהזה

רוברט לוג'יה, שאת שם משפחתו יש לבטא "לוג'יה", נולד כסלבטורה לוג'יה ב-1930 בניו יורק. הוא שירת בחיל הנחתים, סיים לימודי עיתונאות באוניברסיטת קולומביה והחל את דרכו כשחקן במחזות הזמר של ברודווי בשנות החמישים. לוג'יה שיחק באינספור סדרות טלויזיה, ביניהן: "רצח במשיכת קולמוס", "הוואי אפס-חמש","מגנום", "אלפרד היצ'קוק מציג", "סטארסקי והאץ'", "המלאכיות של צ'ארלי", "פלקון קרסט", "מלקולם באמצע", "דארמה וגרג" וכמובן ה"סופרנוס". תמיד זוכרים את לוג'יה כ"המאפיונר הזה, מהסרט מאפיה", בעיקר הודות ל"הכבוד של פריצי" והמראה המאפיוזי שלו, אולם ניתן יהיה למצוא אותו גם בסרטים כמו "חוש השלג של העלמה סמילה", "הקדוש מכולם", "קצין וג'נטלמן" ואפילו יצירת המופת של מנחם גולן "מעבר לשיא" (עם סילבסטר סטלון וההורדות ידיים. איך אפשר לשכוח את סצינת היפוך הכובע?).

לוג'יה הוא מבוגר למדי ויש לו חזות איטלקית מובהקת, השיבה זרקה מזמן בשיערו וברוב תפקידיו הוא מתבקש בכלל לצבוע אותו לחום; צרידותו היא אחת ממאפיניו הבולטים והוא חמו של השחקן וכוכב המדור בעבר ג'יימס לה-גרוס (את שם המשפחה יש לבטא "לגרו").

בתחילת שנות השמונים, מגיע המהגר הקובני טוני מונטנה (אל פאצ'ינו) לחופי פלורידה בחיפושו אחר מקלט מדיני ומתחיל לגלות כשרון יוצא דופן בענף סחר הסמים. עומר סוארז (פ. מורי אברהאמס) מלמד אותו את רזי המקצוע המסוכן ויחד עם חברו הטוב מאני איברה (סטיבן באואר) מתחילים השניים לעבוד עם פרנק לופז (רוברט לוג'יה) האימתני.

הביטחון העצמי של טוני (עם קצת עזרה מהקוקאינה, כמובן) עולה פלאים ולאחר שהוא גונב ללופז את הבחורה (מישל פייפר) הוא גם הופך אותו ממאפיונר כוחני למוג לב. פרנק לופז של רוברט לוג'יה הוא דוגמה מושלמת לעליות והירידות התלולות בהיררכיה של עולם הפשע - היום אתה בלתי ניתן לעצירה עם חברה בלונדינית ומחר לוקחים לך את החברה ומכריחים אותך להתחנן על חייך.

בניגוד ל"פני צלקת", "כביש אבוד" הוא אינו סרט מאפיה ודמותו של לוג'יה נמצאת שם מחוץ לז'אנר. מצד שני כל הסרט המחורפן הזה הוא מחוץ לז'אנר כך שזה לא ממש משנה. לאחר שפרד (ביל פולמן) נאשם ברצח אישתו רנה (פטרישיה ארקט), נאסר ומתעורר בתאו כפיט (בלת'זאר גטי) הוא חוזר לחיק משפחתו ולעבודתו במוסך אצל ארני (ריצ'ארד פריור), שם הוא פוגש במר אדי (לוג'יה) ואשתו היפה אליס (שוב פטרישיה ארקט). אדי דורש מפיט, המכונאי היחיד שיכול להרגיש את מנוע המרצדס שלו כמו שצריך, לבוא לנסיעה קצרה, מכיוון שהוא שמע משהו שהוא לא אהב. בין פיט לאליס מתפתח רומן לוהט ומר אדי (בשיחת טלפון מפחידה) מזהיר אותו כי כל מי שיתעסק עם חברה שלו עתיד לשאת בתוצאות. בתוך סרט הזוי ומאוד לא קוהרנטי, מר אדי, או בשמו המקביל דיק לורנט, הוא מאפיונר מאוד סטנדרטי, אך משוחק להפליא. גם ב"כביש אבוד" נוכל ללמוד (אם ממש נרצה) כי הפשע בטווח הרחוק, לא משתלם.

ג'וש בן השלוש עשרה מתעורר בוקר אחד בתצורה של בן שלושים. הוא ואמו די נטרפים מן השינוי הפיזי הגדול וג'וש נאלץ לברוח מביתו. בחיפושיו אחר עבודה של מבוגרים (אחרי הכל, אם הוא נראה כמו מבוגר כדאי שיתנהג כמו מבוגר), הוא מגיע לחנות הצעצועים של מק'מילן (לוג'יה) ולאחר גרסה ארוכה של "צ'ופסטיקס" על פסנתר רצפה גדול מימדים, הוא שובה את ליבו לחלוטין. זו תהיה תחילת הקריירה המבטיחה שלו בחברת הצעצועים הגדולה, כאשר בהיותו למעשה ילד בן שלוש עשרה הוא יודע בדיוק מה לומר בכל ישיבת דירקטוריון משעממת ומצליח להרשים אחושרמוטה את הבוס הגדול. בניגוד לתפקידים האגרסיביים של לוג'יה, מק'מילן מצטייר כזקן סופר חביב שעל אף הממון שלו משקיע מחשבה ואכפתיות בעבודתו ובצעצועים שחברתו מייצרת.

שלל חלליות מלאות בחייזרים רשעים ותאבי כח זה עתה השתלטו על כדור הארץ ונשיא ארצות הברית (שוב ביל פולמן) נותר חסר אונים כשלרשותו רק קבוצת מייעצים מקורבים מצומצמת - דיוויד לוינסון (ג'ף גולדבלום) המדען היהודי הגאון, אביו (ג'אד הירש) הסטריאוטיפ היהודי-אמריקאי, קונסטאנס ספאנו (מרגרט קולין) יועצתו הנאמנה וחברתו של לוינסון בעבר, אלברט נימזיקי (ג'יימס רבהורן) שר הבטחון, שכבר מת להשתמש בפצצה והגנרל וויליאם גריי (לוג'יה) שמנסה כל הזמן להרגיע אותו. הדמויות ב"יום השלישי" הו פלקטיות מאוד ורוברט לוג'יה אינו יוצא דופן; כל תפקידו הוא להראות את הצד השפוי והשקול של הצבא האמריקאי (בניגוד לשר נימזיקי הכוחני שרק רוצה "לבעוט בקצת תחת"), אולם במדי צבא, בשילוב הקול הרגוע הזה שלמדנו להכיר כל כך טוב (מתפקידיו החיוביים) הגנרל גריי עוזר להרגיע את הנשיא אובד העצות ואותנו, עד הסוף, הטוב כמובן.