פרופיל בלגי

"ברוז"" הוא שתי הפתעות בכרטיס אחד – גם סרט מעולה ולא צפוי וגם הופעה מצוינת של קולין פארל. דניס ויטצ'בסקי שוקולד

  • ברוז'
  • קולין פארל
דניס ויטצ'בסקי

בשנים האחרונות, השם של קולין פארל על כרזה הוא סימן רע לכל מי שרכש אליו כרטיסים. יצירות כמו "מיאמי וייס", "העולם החדש", "אלכסנדר" ו-"SWAT" יכולים לגרום לבן אדם נורמטיבי לחשוב שלשחקן הזה אין כשרון משחק או שיקול דעת סביר בכל הקשור לבחירת התסריטים אותם הוא רוצה להחיות.

גם ברנדן גליסון נמצא בזמן האחרון בפס שחור-יחסית של הקריירה שלו: הוא אמנם השתתף בסרטי "הארי פוטר" האחרונים, אך בנוסף גם הסכים לשחק ב"ממלכת גן עדן", "טרויה" ו"הכפר". על פניו, גם ל"ברוז'", הסרט שחיבר את שני השחקנים האלה יחדיו, היו את כל הסממנים הדרושים לכישלון: במאי סרטים מתחיל עם ניסיון בתיאטרון, לוקיישן בלגי (כי ברוז' זה בבלגיה, אתם יודעים) והניסיון המוכח של שניים משחקניו הראשיים בבחירת תסריטים מחפירים. אז איך בדיוק הופך סרט כזה, בהפתעה גמורה, לאחת החוויות הקולנועיות של השנה? קשה לומר, אבל אני אנסה.

פיתוח ישראלי

הדגמה חינם: הפלטפוס מתיישר כבר מהצעד הראשון

לכתבה המלאה

לא רק פדופילים

באופן כללי עדיף היה לו הייתם לוקחים את ההמלצה שלי, הולכים לראות את "ברוז'" וחוזרים אחר כך לכתוב לי טוקבק שאני גדול ועשיתי לכם את השבוע. אם אתם בכל זאת דורשים לדעת מה קורה ב"ברוז'", הנה זה בא.

קן (גליסון) וריי (פארל) הם שני רוצחים שכירים, שנשלחים על ידי הארי (רייף פיינס), מעסיקם, להתחבא בברוז' (זה בבלגיה, כאמור), לאחר חיסול שהשתבש, ושיבש גם את חיי כל המעורבים בו. התגובה של הזוג המוזר לעיר הציורית, היא קוטבית - בזמן שקן מתלהב מההיסטוריה והארכיטקטורה ומתייר בלהיטות בעיר, ריי מת משעמום ורוצה לברוח בחזרה לעיר הגדולה, רצוי כמה שיותר מהר.

על פי התיאור הזה בלבד, אפשר היה לחשוב שמדובר בקומדיה, וזו לא תהיה בהכרח טעות; "ברוז'" מלא בסיטואציות קומיות קורעות, שנובעות מהאינטראקציה בין שני הגיבורים הראשיים לבין תושבי ברוז', הארי ובינם לבין עצמם. אבל הצחוקים הם לא מה שעומדים בחזית הסרט – הם רחש הרקע של עלילה טראגית, שבועטת באותה עוצמה לגיבורים ולצופים שלה.

וזה כנראה מה שמפתיע כל כך ב"ברוז'"; היכולת לשלב בין קומדיה, מתח ודרמה ובדרך גם להכניס כמה תובנות על ערכים, שפה, תקשורת (או בעיקר חוסר תקשורת) וגאולה. כל אלו מתרחשים על רקע ברוז' (להזכירכם, זה בבלגיה) – עיר ציורית ויפהפייה, שמצטלמת נהדר הן כמקום בהיר ותיירותי, והן כסוג של גהנום גותי פרטי של גיבורינו. היא מלאה בטיפוסים צבעוניים, החל מסוחרת סמים יפהפייה ועד לשחקן גמד גזען עם בעיית התמכרות-פרמקולוגית קשה.

פארל הארבור

הקאסט כולו – החל מהשחקנים הראשיים ועד לדמויות המשנה הקטנות ביותר – מצטיין, אבל זהו קולין פארל שגונב את ההצגה. אם עד הסרט הזה היה קשה להתייחס אליו ברצינות כשחקן דרמטי, עכשיו קשה שלא להעריך אותו. הדמות שלו קשה ומורכבת, עם אישיות מאוד קוטבית ולב שבור, שמשחית את כל המערכות הקוגניטיביות שלו.

על כל ההפקה הזו מפקח מרטין מקדונו – במאי ומחזאי תיאטרון מוערך, אך כמעט ונטול ניסיון בתחום הקולנוע. בסרט הזה הוא גם כתב את התסריט וגם ביים, מה שעובד לטובתו. לאיש הזה יש חוש קצב מדהים שמתבטא בכל פרט בסרט. הוא יודע מתי להשחיל בדיחה יבשה, איך לביים את האובססיה של ריי לגמדים וכיצד ליצור בעיני השחקן הזדהות עם הדמויות שמושכת אותו פנימה לתוך העלילה.

שלושה שבועות לאחר הצפייה ו"ברוז'" נשאר יותר מסתם חוויה מהנה אלא גם סרט שלא נשכח מהר. הוא מצחיק ומרגש, בוטה ואלים, קליל ומשמעותי. לכו לראות את "ברוז'" - בקולנוע, לא בבלגיה.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully