דידי איידול

הערב, מספר לנו רייאן, ייפגשו המתמודדים את האתגר הקשה ביותר שלהם. הוא לא צוחק. אנדרו לויד וובר הוא זוועה מוזיקלית מהלכת והרעה החולה הקשה ביותר של עולם התיאטרון כבר שנים רבות. והשבוע ייאלצו ששת המתמודדים הנותרים להתמודד עם הזוועה. אם עד כה אמרנו שקארלי זקוקה לפסיכולוג, הרי שהשבוע כולם – כולל הקהל – יזדקקו לשירותים נפשיים כלשהם.

סייאשה מרקאדו – "One Rock'n'Roll Too Many"

סייאשה הלכה על שיר מתוך אחד הפלופים הגדולים ביותר בהיסטוריה של התיאטרון המוזיקלי, "סטארלייט אקספרס" המזוויע. ווקאלית, הביצוע היה רחוק מלהיות הטוב ביותר שלה. אבל האלמנט התיאטרלי שחרר אותה סוף סוף מהשעממת הנוראית. וסך הכל זאת היתה אולי ההופעה הטובה ביותר שלה, שהרוויחה גם מכך שאף אחד לא מכיר את השיר. והיא עשתה את זה בשבוע בו היא בפירוש היתה אמורה ללכת הביתה.

ג'ייסון קאסטרו – "Memory"

"Cats" הוא אולי המחזמר השחוק ביותר של וובר, ו"ממורי" הוא אולי השיר הידוע ביותר שלו. הדרישות הווקאליות שלו, במיוחד בערב הזה בו המתחרים לא זכו לחירות הרגילה שלהם לעשות בשירים כרצונם, לא ממש הותאמו לקולו של ג'ייסון המסכן. מה לעזאזל הוא חשב לעצמו כששר את השיר הזה? לא ברור. היו רגעים חולפים בהם הוא הצליח לגעת ולרגש, אבל בסך הכל מדובר היה במיסמאץ' נוראי.

ברוק – "You Must Love Me"

אוי. שכחה את המילים בהתחלה, ופשוט התפרקה. וזה עצוב, במיוחד מכיוון שהיו רגעים – שוב, רגעים – בהם הקול שלה נשמע נהדר. יש לי דילמה מסוימת בבחינת הביצוע הזה, מכיוון שזה שיר שהפתטיות היא חלק מובנה בו. וזה לא משהו שאני חושב שחכם להעביר בתוכנית הזאת. והיא העבירה אותו קצת יותר מדי. אני אוהב את סיימון ברגע כתיבת השורות האלה, בגלל שהוא אשכרה מצא בתוכו אמפתיה אליה.

דיוויד ארצ'ולטה – "Think of Me"

היחיד מכל המתחרים שהערב הזה אמור היה להיות קל בעבורו. הדרמטיות המוגזמת, והתווים הגדולים יושבים עליו באופן מושלם. והקול שלו היה ונותר טהור וצלול. אני באמת ובתמיד לא סובל אותו, אבל זה היה ביצוע מושלם לשיר ממש נוראי, שהתאים לו לגמרי. זה היה נורא ומצוין במידות שוות.

קארלי סמיתסון – "Superstar"

גם אנדרו לויד וובר הצטרף למקהלת הפסיכולוגים של קארלי. ורבאק, זה עבד! השיר ישב עליה מעולה, היא לא נראתה פסיכוטית, ונתנה את ההופעה הטובה ביותר שלה. כל כך טובה שהמצלמה אשכרה עצרה לרגע על בעלה המפחיד. וחולצת "סיימון אוהב אותי (השבוע)" היתה פשוט נהדרת. היתה תחושה אמיתית שזה השבוע לו היתה זקוקה כדי להפוך למי שהיתה אמורה להיות כל העונה. חבל ש... טוב, נדבר על זה בהמשך.

דייויד קוק – "Music of the Night"

יכול להיות שזאת הפעם הראשונה שדיוויד נותן ביצוע "נקי" לשיר? בלי לקחת אותו לכיוון האלט-רוק? אני לא בטוח. הנה מה שאני כן בטוח בו: הוא הלך ראש בראש עם ארצ'י בעולם של הילד, וקרע לו את האמ-אמ-אמא. הקול שלו, כשהוא משתחרר לרגע ממה שהוא "צריך" לעשות, טוב יותר ממה שחשבתי. וחשבתי שהוא מצוין. הגיע זמן לתחזית: דיוויד קוק צריך לפשל כדי לא לנצח השנה.

אנדרו לויד וובר הוא השטן הגדול של התיאטרון המוזיקלי, ומאמציו להוציא כל שמץ של עוקץ ועניין אמיתי מברודוויי והווסט אנד (ביצירותיו שאחרי "ישו סופרסטאר", שהיה מבריק לתקופתו) זכו להצלחה לא מבוטלת עד שעולם הבמה הגיב עם תרופות נגד כמו "Rent" ו"אווניו Q". כשסיימון קאוול אומר על ביצוע שהוא היה "ברודווי", הוא מתכוון לומר שזה דומה לזוועות של וובר. השבוע הוא גם היה השטן הגדול של אמריקן איידול, עם הערות עוקצניות, הדרכה שגרמה לעתים יותר נזק מתועלת ובאופן כללי נוכחות דוחה.

כן, מדי פעם מזכירים לנו שהתוכנית משודרת בערוץ שהוא חלק מרשת ששימשה כמעודדת הרשמית של הנשיא הגרוע ביותר שאי פעם שירת שתי כהונות בארצות הברית. התקלות טלוויזיונית עם בוש, זמן כה קצר לאחר וובר, כמעט והייתה כמעט מעבר ליכולותי.

אתם יודעים, כמעט ונמאס לי מהפינה הזאת... עד שזה שבארון נשק לשערו של הלטנטי, וסיימון הגיב במבט שאומר "אולי הייתי בכיוון הלא נכון כל החיים?", הוא מיד נזכר שהוא בכלל לא כזה וחיבק את פאולה.

ברירת המחדל בכל שבוע שאף אחד אחר לא היה גרוע: דיוויד ארצ'ולטה

קארלי סמיתסון

אין צדק בעולם. נתנה את ההופעה הטובה ביותר שלה העונה, נרגעה סוף סוף, נראתה שפויה ולא אומללה. אז העיפו אותה. זאת היתה העזיבה הראשונה העונה שממש העציבה אותי, גם כי היא באמת כל כך מוכשרת, וגם בגלל הקלאסה בה התמודדה עם זה. הדרך שלה העונה היתה רצופת שגיאות כה רבות, ודווקא השבוע, כששרה כל כך טוב ונכון, היא הלכה. האם העובדה ששרה שיר שקשה לומר שמבטא אהדה רבה כלפי ישו קשורה לכך? יש מצב. עם זאת, שמחתי לראות שהיא קיבלה את ההדחה בשלווה יחסית, ואפילו בהקלה.

בשבוע הבא, ניל דיאמונד, אמן שהקריירה הארוכה שלו מלאה שירים מעולים ונוראיים כאחד, כך שלכל הפחות יהיה מעניין. ויהיה טוב יותר מהשבוע. אני מבטיח.