פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מלאכי הגהנום

      "השטן בעיר הלבנה", רב-מכר מטורף בארה"ב, מגיע אלינו באיחור אופנתי של 5 שנים, אבל רלוונטי יותר מתמיד. יובל בן-ישראל באוהאוס

      בשנת 1893 נפתחה בשיקגו "התערוכה הקולומביאנית העולמית". זו הייתה התשובה האמריקאית לתערוכה שנערכה מספר שנים קודם לכן בפריז ומשכה אליה מיליוני תיירים מרחבי העולם, שבאו להתפעל מהקידמה ומהכנסת האורחים הצרפתית. מטרת היריד בשיקגו, שגודלו ויופיו זיכו אותו בכינוי "העיר הלבנה", היתה להוכיח לעולם שתם עידן העליונות האירופאית, והבוס החדש בשכונה הוא הדוד סם. היה גם את העניין הפנים אמריקאי: שיקגו, שהיתה לסמל הערכים "החדשים" של קפיטליזם, שוויון הזדמנויות ותאווה להצלחה, ניסתה להוכיח לערים האחרות שבערכים האלו שלה מצוי העתיד. אין צורך לומר שהצלחתו של היריד היתה מעבר לכל הציפיות, וכי במידה רבה כולנו חיים בצלו התרבותי עד היום.

      "השטן בעיר הלבנה" מביא את סיפור נס הקמת היריד אדיר-המימדים בשיקגו, שהציג לראשונה לעולם את הגלגל הענק, המסטיק, הכסא החשמלי, זרם החילופין ואינספור חידושים אחרים. הספר מכיל תיעוד היסטורי אובססיבי-כמעט של כל פרט ופרט בתכנון והקמת היריד, והוא גם שיר הלל לערכים האמריקאים ולחברה האמריקאית שקיבלה וקידשה אותם. עם זאת, שלא תהיה טעות – "השטן בעיר הלבנה" הוא בראש ובראשונה רומן מתח ורב-מכר, ומה שהופך אותו לכזה אינו בהכרח הנושא או הערכים שהוא מקדם, אלא השפה בה הוא כתוב והעלילה האנושית שהוא פורס בפני הקורא.

      שולף שטן מהכובע

      גיבוריה המרכזיים של עלילת הספר הם האדריכל דניאל ברנהם והרופא הנרי הולמס. ברנהם עמד בראש המפעל האדיר של הקמת היריד, והשילוב יוצא-הדופן שבין יכולותיו האמנותיות כאדריכל וכישוריו כמנהיג וכאיש עסקים הם שאפשרו לו להותיר את חותמו על דפי ההיסטוריה. מנגד, ד"ר הולמס היה לאחד מהרוצחים הסדרתיים הראשונים באמריקה. גם הולמס התפרסם, בדומה לברנהם, בזכות השילוב הנדיר של אישיות כריזמטית, חיבה לאדריכלות ושאיפות גדולות מהחיים. אך בעוד שברנהם הקים עיר תיירותית במימדים שטרם נראו ושאיפתו הייתה להחסיר פעימה מלבם של המבקרים ביריד, מטרותיו של הולמס היו הרבה יותר אפלות. באותו המקום ובאותו הזמן, אף שהשניים מעולם לא נפגשו, הולמס תכנן ובנה מלון שהסתיר בין כתליו חדרי עינויים, תאי גז וקרמטוריום. הוא השתמש במלון האימים שלו בכדי לפתות, ללכוד, לרצוח ולבתר נשים צעירות ותמימות שהגיעו לשיקגו לכבוד היריד.

      ברנהם והולמס, כשאר הדמויות ברומן, אינם אלא ברגים במכונה האנושית הגדולה שהרכיבה את היריד. אין זה מקרה ששניהם מתוארים כאנשים טכניים ואובססיביים בעלי עיניים כחולות וקרות, הניחנים בכושר המצאה ייחודי ובתשוקה ליצירות אדירות. הטקסט מציב את תכונותיהם בראש סולם הערכים שלו כתנאים הכרחיים להגשמת מטרות יוצאות דופן, ואף הוא בעצמו, מבחינת השפה והטיפול בחומרים, פועל על פי אותו סולם ערכים בדיוק. סיפורם של ברנהם, הולמס והיריד מסופר באובססיביות היסטורית שמגיעה עד לרמת התפריט שהרכיב את ארוחות הערב של ברנהם, או סיווג זני הפרחים שנשתלו בכל חלקה וחלקה ביריד. אך במקביל, ממש כמו אצל גיבוריו, האובססיביות של הספר אינה מתישה או בלתי-מעניינת. הלשון הטכנית והקרה, המשמשת גם לתיאור הזוועות הגדולות ביותר, אינה אלא קרקע פורייה לסיפור על תחרותיות, רדיפת תהילה, תקווה, פחד ואהבה.

      לימבו

      המכשול העיקרי של "השטן בעיר הלבנה" הוא שמרבית הדמויות המרכזיות שבו, כולל ברנהם עצמו, נותרות שטוחות למדי לכל אורך הטקסט. גודש הפרטים ההיסטוריים המלווים כל אחת מהן הופכים אותן למלאות וריאליסטיות, אולם קשה לומר שהן מעניינות במיוחד מבחינה פסיכולוגית. הן אינן מתפתחות, אינן מפתיעות ואינן מכילות הסברים עמוקים להתנהגותן. יוצאת דופן על רקע זה היא דמותו המרתקת של ד"ר הולמס. הולמס מעוצב בספר כאבטיפוס של פסיכופת: נעדר מצפון, מנותק מרגשותיו, וחקיין של התנהגויות אנושיות שהוא מסוגל לזהות אך לא להבין או להזדהות עמן. לא רק שהולמס הוא הדמות המעניינת ביותר, אלא גם שהפשעים הרבים שהוא מבצע לאורך הספר הינם הרגעים היחידים שהטכניות, האובססיביות והאידיאולוגיה של הטקסט מונחות בצד ומפנות את הבמה לרגש אנושי חזק וסוחף. הולמס, הרוצח חסר האנושיות, מייצר את הרגעים האנושיים והנוגעים ביותר בספר.

      לסיום, מספר מילים לקורא הישראלי. "השטן בעיר הלבנה" מגיע אלינו באיחור אופנתי של חמש שנים לאחר שהפך לרב-מכר בארצות הברית. למרות שלכל אורכו הוא זורם וקל לקריאה, הקורא הישראלי הוא בפירוש אינו הקורא האידיאלי שלו. רבים מאינספור פרטי הפיקנטריה העסיסיים שהספר רווי בהם, כמו למשל ביקורה של לוחמת זכויות הנשים סוזן ב' אנתוני ביריד או המופע של באפלו ביל, עלולים להתפספס על ידי קורא שאינו בקיא בפרטי ההיסטוריה האמריקאית. עם זאת, אני ממליץ בחום לקרוא את הספר, ולא רק משום שהוא רומן מתח סוחף ומהנה. בימים אלו, כשאנו עומדים בפתח חגיגות השישים לישראל, ונדמה שתנופת הבנייה וההמצאה הציונית של קום המדינה נבלמה ומדשדשת בבוץ הביורוקרטיה, המשפטיזציה והציניות, לא יזיק לאף אחד מאיתנו לקרוא ולהיזכר בחשיבותם של חלומות גדולים, התגייסות חברתית, עבודת צוות וגאווה לאומית.


      "השטן בעיר הלבנה" / אריק לארסון. 535 עמ'. מאנגלית: אור אלכסנדרוביץ'. הוצאת בבל ומשכל.