פסיכי להשכרה: לילנד אורסר - נו, ההוא מהזה

לילנד אורסר נולד ב-1960 בסן פרנסיסקו, קליפורניה. הוא הספיק לשחק בין היתר בסדרות כמו "בנות הזהב" ו"ד"ר קווין – רופאה במערב", אך זכור בעיקר משני סרטים על רוצחים סדרתיים: "שבעה חטאים" ו"אספן העצמות", על שניהם ארחיב מיד. הוא מתלהק בעיקר לתפקידי דמויות נוירוטיות ולעיתים פסיכוטיות, ושתיים כאלו השיגו לו את מקומו בפנתאון החנונים הבינלאומי, כאשר שיחק גם ב"מסע בין כוכבים – וויאג'ר" וגם ב"אנטרפרייז". בין שאר עבודותיו הטלוויזיוניות ניתן למצוא את "סי. אס איי", "חוק וסדר" ו"אי. אר".

את אשתו הנוכחית, השחקנית ג'יין טריפלהורן (כוכבת המדור בעבר), הכיר על הסט של "עד החתונה זה יעבור" ואם נעצום עיניים ונתאמץ חזק, נוכל להיזכר בו בסרטים כגון "להציל את טוראי ראיין", "דרדוויל", "רצח אינטימי", "הגרמני הטוב", "היום השלישי", "נוסע השמיני 4" ו"פרל הרבור". אורסר הוא קטן וממוצע למראה, לפניו ארשת פנים לחוצה, לבן שלו קוראים אוגוסט ושני הרוצחים בתחילת "הסטוריה של אלימות" של דיוייד קרוננברג נקראים לילנד ג'ונס וויליאם אורסר, על שמו.

הבלשים וויליאם סאמרסט (מורגן פרימן)ודיוויד מילס (בראד פיט) מנסים לפענח סדרת רציחות מזוויעות המבוססות על שבעת החטאים: ב"גרגרנות" מוצא אדם שמן את מותו, כאשר הרוצח מאכיל אותו עד מוות וב"תאוות בצע" עורך דין עשיר נאלץ להיפרד מליטרה מבשרו. את לילנד אורסר אנו פוגשים בתחנת המשטרה, לאחר שהרוצח (שהחטא בו בדיוק התרכז היה "תאוות בשרים") הכריח אותו לקיים יחסים עם פרוצה כאשר סכין חדה הקשורה לדילדו שחור וגדול מחוברת לאזור חלציו. דמותו חסרת השם של אורסר מופיעה רק מספר מועט של דקות על המסך, אך בעזרת הפרצוף המיוזע, העיניים הפתוחות לרווחה והסיפור המזעזע, הוא נשאר חקוק בנקל.

הבלש ג'ון פרודהולם (כריסטוף למברט), אמריקאי ממוצא לואיזיאני (זו דרך מקורית להסביר את המבטא שלו) שעבר לשיקגו ,חוקר את מותו של איש שמת בעקבות איבוד דם מזרועו הכרותה. לאחר שעוד שתי גופות חסרות גפיים מתגלות, פרודהולם מגלה כי הרוצח אחריו הוא דולק משתמש בחלקי הגופות שהוא גונב בכדי לנסות ו"לבנות" מחדש את ישוע הנוצרי בכבודו ובעצמו. תוך כדי, הוא נאלץ להתמודד עם אובדן בנו, הפרידה מאשתו, אמונתו המדלדלת והעובדה ששותפו אנדרו הולינסוורת' (אורסר) מושקע ברגלו בקייס. בכל סרט בינוני על בלש משטרה בעקבות רוצח, יש שותף שמוסיף לגיבור מוטיבציה בדמות נקמה. העובדה שהולינסוורת' לא מת, אלא רק נפגם, עוזרת לו להציק לגיבורינו כדי שיעשה עבודה טובה יותר.

לינקולן ריים (דנזל וושינגטון) הוא קרימונולוג כשרוני שמשותק מצווארו ומטה. רוצח סדרתי המטיל את אימתו על העיר בה פעם שוטט ריים, מאלץ אותו לאלץ את אמיליה (אנג'לינה ג'ולי) שוטרת צעירה המגלה כשרון רב בתחום, לחקור את הנושא, שלפי דעתו מטופל בצורה שגויה על ידי המשטרה המקומית. עד מהרה הופך חדר השינה של ריים למפקדה משטרתית אלטרנטיבית, כאשר המחלקה נאלצת להודות כי ריים ואמיליה מתקדמים מהר מהם. בצוות אפשר להבחין בריצ'רד תומפסון (אורסר), קרימונולוג משטרתי בעצמו, שככל שמתקדם הסרט מתגלה כמי שעוזר מאוד לקדם את העלילה. תומפסון הוא התפקיד המתבקש ממי שמצטייר קצת כמו משוגע, אך גם אם תוכלו לא תשימו אליו לב, עד שתהיו צריכים.

משפט הראווה בין אישה שאיבדה את בעלה לבין חברת נשק גדולה עומד להתחיל וכל הנוגעים בדבר, באנדרלמוסיה. לא עובר זמן רב, עד שמבין העו"ד האידיאליסט וונדל רוהר (דסטין הופמן) כי נגדו, מלבד העו"ד דרווד קייבל (ברוס דייויסון), פועל גם רינקין פיץ' (ג'ין הקמן) שכל תפקידו הוא למצוא לכלוך בעברם של המושבעים ולהשתמש בו כמנוף נגד התובעים. את הלחץ על המושבעים מפעיל פיץ', בעזרת לאמב (לילנד אורסר) איש הטכני, שממונה על הקמת המפקדות הזמניות ועל כל מה שקשור לריגול אלקטרוני. לאמב עושה רושם של טכנוקרט חסר עמוד שדרה, שמנסה להתחבב על פיץ' דרך הערות סרקסטיות. עד סוף הסרט, אנחנו כבר מגלים יחד איתו שהשחיתות, בטווח הרחוק לפחות, לא משתלמת.