הצעה מגונה: תוכניות אוכל

תוכניות האוכל שממלאות את הטלוויזיה מבוססות על עיקרון העונג של סרטים אירוטיים. ראובן רייכמן מציע לקחת אותן לשלב הפורנו

ראובן רייכמן

רייטינג: אוכלים לאחור

שיערו של השף סטפן אסוף לאחור בקשת. הוא מלטף באצבעותיו בעדינות, מבלי משים, קישוא ארוך. ציפורניו הגדולות, הגזוזות היטב, כנגד הקליפה הירוקה. ואז הוא נוטל סכין גדולה ופולח את הקישוא לפרוסות רחבות, וקוצץ אותן לקוביות זעירות. אסור שתיפול שיערה מראשו של השף סטפן. אסור שתצנח טיפת זיעה ממצחו. אסור שציפורניו יחרטו בבשר הקישוא. על האוכל להישאר טהור. נקי ממרכיבים אנושיים.

תוכניות האוכל שממלאות בשנים האחרונות את הטלוויזיה מבוססות על עיקרון העונג של סרטים אירוטיים. המצלמה מתעכבת על המרכיבים, כיצד הם מתבשלים בסיר, נאפים בתנור, נמשחים שוב ושוב במיציהם, נפרסים, נקצצים, נערמים על הצלחת. אבל בדיוק כפי שבסרטים אירוטיים לעולם לא יראו את איבר המין - הגבר הנאה מתפתל בבגד ים רטוב על הרצפה, איבר מינו נרמז דרך הבד ההדוק, אבל אנו לא נחזה בו - בטלוויזיה לעולם לא נראה את המנה נאכלת עד תום.

הרגע שבו המנה שוכבת על הצלחת, מתבוססת במיציה, מעלה אד המתאבך על עדשת המצלמה - הוא גם הרגע שבו התוכנית נגמרת. המנה שרועה מולנו, מוכנה, מצפה שיינעצו בה שיניים. אבל זה לא יקרה. לכל היותר המנחה ישלח לבסוף, כחוטא, מזלג ארוך, יטעם כזית ומיד יאורו פניו: מעולה!

האסתטיקה האירוטית פשוט לא מותירה מקום לפורקן אנושי. היא מתבססת על בניית מתח שלא נגמר. את השאר משאירים לדמיון של הצופים. הרי אחרי שבילינו זמן כה רב עם השף בהכנת המנה, ואחרי שדובר כה רבות על טעמיה המסעירים - כל דבר שיוצג על המרקע יגרום בוודאות לאכזבה.

אבל במציאות, אחרי האירוטיקה בא הפורנו. איבר המין נחלץ מבגד הים הרטוב. השפתיים נפשקות ועל הלשון מונח נתח צלוי. ואם אנו נהנים לצפות בשני גברים (או יותר) מקיימים יחסי מין על מרקע הטלוויזיה, מדוע שלא נהנה לראות מישהו זולל ארוחה מעוררת תיאבון? אנחנו נהנה, ועוד איך נהנה!

הסיבה שעד היום לא התפתח ז'אנר של סרטי פורנו-אוכל היא שאכילה, בניגוד לזיון, היא תהליך של התמעטות. אם זיון נגמר בסילון של זרע הממלא את המסך ומסמן את תומו, אכילה היא אנטי-טלוויזיונית במוצהר: גם אם תלווה במצמוצים ובאנחות עונג, צילום כזה מתמקד במשהו שהולך ונעלם, שהולך ומתכלה. זה מחזה שהמצלמה לא יכולה לסבול. הטלוויזיה אוהבת דימויים גדולים וחזקים.

סיבה נוספת היא שבתוכניות בישול הצופים מטפחים בקרבם אשליה שכל הטרחה הזאת נעשית בשבילם. המנות המסובכות להכנה, בעצם, מיועדות להם. המצלמה מחליפה את פיהם: היא אוכלת את המנה למענם.

לשני קשיים אלו יש פתרון טכני פשוט: הילוך לאחור. התוכנית שאני מציע תציג בכל שבוע כמה בני אדם - רצוי סלבס, אפשר שמנים, אפשר בעירום - אוכלים ארוחות דשנות בהילוך אחורי. הם יבלעו, ילעסו, יתענגו על המזון, יוציאו אותו מפיהם בעזרת מזלג ויובילו אותו אל הצלחת. לבסוף תונח על השולחן מולם מנה שלמה, מוכנה לאכילה. מעבר להנאה הברורה שבצפייה באנשים מתענגים על ארוחת שחיתות, הצופים יוכלו גם לשעשע את עצמם בניחושים: מהי המנה שאיש שמן, מפורסם ועירום זה מוציא כעת מקרבו?

בתאבון!

שעות הפנאי: מאוורר + שפריצר

הקיץ הגיע, ועמו תענוג חריף מאוד לאלו המחפשים הפוגה קלה מן החום. כל מה שצריך זה ספה, שרפרף, מאוורר ומיכל התזה (כזה המשמש לריסוס מים על עציצים).

הניחו את המאוורר על השרפרף והציבו אותו מול הספה. פשטו את בגדיכם. שבו על הספה. הפעילו את המאוורר במהירות בינונית. הניחו את רגליכם בפישוק על השרפרף, כך שהרוח תנשוב ביניהן. תנו לאוויר ללטף את ירכיכם והלאה משם, פנימה.

כעת, השפריצו בעדינות מעט מים על האשכים. חושו כיצד הטיפות הזעירות עוזבות לאט לאט את עורכם, מתאדות בעדינות. כשיתייבשו - המתינו כמה דקות, והשפריצו שוב.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully