פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      טוב שמן טוב

      "לרדת בגדול" היא האנטיתזה של "הישרדות". שני פישר על התוכנית שרוצה שתמשיכו להיות שמנים

      רבים האנשים שהצטרפו לפני חודשיים לקבוצת הפייסבוק "הגזמתם עם הישרדות- שיגמר כבררר!", ולמרבה האירוניה, רובם עדיין לא הסתגלו למוצאי שבת פוסט-"הישרדות". כיום תוכלו לצפות בהם מהלכים סהרורים ברחובות או בוהים כזומבים ב"אחד נגד מאה". גם אני ביניהם, פותחת מכוח ההרגל את הטלוויזיה על ערוץ 10 בכל מוצ"ש, מנסה לסתום את החור השחור שנפער בחיי אי שם בסוף מאי. וכך נהייתי צופה מן המניין בעונה השלישית של "לרדת בגדול". עכשיו, עמוק לתוך העונה, גם הגיע הזמן לומר עליה איזו מילה.

      מצחיק ש"לרדת בגדול" החליפה את "הישרדות" בלוח השידורים לאור העובדה שהיא האנטיתזה הגדולה ביותר שלה. בעוד ש"לרדת בגדול" מגייסת רק מתמודדים כבדי משקל, "הישרדות" גייסה רק מתמודדים במשקל נוצה, ומתוקף אותו ליהוק הפוך בתכלית של מתמודדים, נגזר אופיין המנוגד של הסדרות, האסתטיקה שלהן והסיבה שבגינה הן מעוררת עניין, מי יותר ומי פחות. אחרי שב"הישרדות" התרגלנו ליפים ויפות בבקיני ובטנגות, לשוטים פנומנלים של ישבן-מרינה ולתחרויות ספורט אה-לה יוון העתיקה, ב"לרדת בגדול" המתמודדים לבושים באוהלים זהים, המצלמה תרה אחר צמיגים ובורחת מבודילישס, והתחרויות הפיזיות נראות כאילו נלקחו מתוך סרטיו של וויל פארל.

      הצרה הגדולה של "לרדת בגדול" היא שמתמודדיה לא מצליחים לעורר הזדהות, אף לא בקרב צופיה כבדי המשקל, וזאת כיוון שיוצריה אוחזים בנקודת מבט מאוד סטריאוטיפית על שמנים. התפיסה האסתטית המקובלת בימנו, שמגולמת במובהק בטלוויזיה ובקולנוע, זה שלהיות שמן זה לא רק לא בריא, אלא גם מכוער ולא סקסי. ולכן מרבית כבדי המשקל מגלמים בסרטים ובסדרות תפקידים קומיים, טראגיים או קומיים-טראגיים. "לרדת בגדול", על אף תשומת הלב שהיא מרעיפה על בעיית ההשמנה, לא מנסה לשנות את המגמה השולטת, אלא רק לחזק אותה ולתת לה ביטוי נוסף. כך למשל, אמש, זמן מסך רב הוקדש לתחרות ריצה של המתמודדים מול תלמידי בית הספר יסודי, בה נחלו תבוסה מול אצן מכיתה ב' ואצנית מכיתה ד'. ומנגד, משולש אהבה בין שני מתמודדים למתמודדת (סלחו לי שאיני זוכרת את השמות, את משקלם אני דווקא כן) כוסה בקצרה, במהירות ובלאקוניות. לצורך העניין – לאפיזודת דן וויקה בקאריביים הוקדש יותר מפרק אחד.

      כמו עופות בסופר

      השמנים של "לרדת בגדול" הם או מטופשים או עצובים, או מגושמים או מנודים, אבל מה שהכי חשוב שנזכור זה לא את שמם או משקלם, אלא את היותם שמנים. מאוד שמנים. הסיבה שעליהם לרצות להיות פחות שמנים ידועה לכולם והיא שהופכת את הסדרה למוסרית- כי להיות שמן זה לא בריא – אך היא אינה זוכה להתייחסות במהלך התוכנית ונדחקת לטובת הפן האסתטי. עיקר ההתייחסות הטלוויזיונית מכוונת כלפי החיצוניות ה"חריגה" וה"מעוותת" של המתמודדים, לא כיוון שהם נראים באמת ככה, אלא כיוון שהם מצולמים כך. בעת השקילה הם עומדים עירומים, חשופים ופגיעים לעיני המצלמות, ואלו לא יפספסו צמיג או חזה גברי נפול. מספר הקילוגרמים שמסמל את שוויים תמיד יהיה מצויין בתחתית המסך, כאילו היו הם עופות שמוצעים למכירה בסופר.

      אך יש גם כאלה שחושבים אחרת. יוצרי "לרדת בגדול" ודאי יופתעו לגלות את העובדה שפורנו-שמנות הוא אחד משלושת הז'אנרים הנמכרים ביותר בעולם הפורנו, לפי "פורנוקופיה"- סדרת התעודה המצויינת על פורנוגרפיה של רשת HBO. אז נכון, כנראה שבלונדיניות גדולות חזה תמיד יהיו הז'אנר הנמכר ביותר, אבל אם עושים ריאליטי פוליטיקלי קורקט על כבדי משקל, מן הראוי לשים דגש רב יותר על הפן הבריאותי, מבחינה תוכנית וויזואלית, ופחות על האסתטיקה, כי היא יותר שנויה במחלוקת ממה שנדמה. ואם באמת הבריאות נמצאת בראש מעיינם של יוצריה, מה לגבי תוכנית השמנה לאנורקסיות - בעיה הרבה יותר נפוצה וחמורה בארצנו מאשר השמנת יתר? ואם מאידך הריאליטי הרצוי הוא קומי ולא פוליטיקלי קורקט, אזי הפורמט הזה בהחלט מתחסד ולא נועז מספיק. עונת שמנים שלמה של "ראש בקיר" תהיה מבדרת פי כמה, וגם יותר כנה ונוקבת מאשר "לרדת בגדול".