השפם ממולכד?

הטרור היה מאז ומעולם תאומה הסיאמי של הטלוויזיה. בדומה לצמד נוכלים המתחמנים זה את זה ללא הרף, מתחבקים בפומבי, אך בחדרי חדרים שולפים פגיונות ארוכים, כך הולכים הטרור והמדיום שלו הוא חייב את חייו - ולהפך - שלובי זרועות אל עבר מה שמסתמן להיות נצחונם הגדול על הצרכנים הכפייתיים של שתי התופעות.

וכמו שצריך, ברגעים הגדולים באמת, "טלעד" נמצאת שם לידך כדי להחוות איזו תנועת "אמרנו לכם" רגשנית, ובאותה נשימה כדי לשחרר איזו סדרה דוקומנטרית שכלתנית בנושא העומד (במקרה או שלא) על סדר היום הציבורי. טרור. "טרור" היא פרי מאמץ הפקתי חובק יבשות וארצות. שותפות לה שלוש חברות הפקה ישראליות ואחת קנדית. היא מבקשת להתחקות אחר מה שנהוג לכנות "הטרור", והקוץ היחיד באלייתה הוא שצולמה ונערכה זמן מה לפני המופע המשולב הבלתי נשכח, הידוע בכינויו "הפיגוע בתאומים" או "America Under Attack".

לגירסה המשודרת בישראל נתווסף קולו של מיכאל קרפין כדי לקדם את המעברים בין ראיונות (שלא מחדשים הרבה) לבין תצלומים (בלעדיים – שנראים כמו משהו שראינו חמישים פעם לפחות) באיזה משפט מפחיד: "אבל זרועותיו של הטרור מגיעות גם מעבר לארצות הברית", או "השב"ד נחשבת לזרוע הלוחמה בטרור הטובה בעולם". לאלה מביניכם שאינם מצויים בסודות עולם הביון הדיפלומטי, מציגה הסדרה את אנשי שירות הביטחון הדיפלומטי האמריקאי (השב"ד), חבר'ה משופמים עם כוונות טלסקופיות, שנראים מאוד מקצועיים באימונים, מאומנים כל כך עד שבא להזדעק: "איפה הייתם כשזה קבע באמת? באמת?".

הפרק הראשון של הסדרה, ששודר בשבוע שעבר, מולל בעיקר את גבורותיה של יחידת עילויים משופמים זו, חשף את דרכי פעולתה, והיה בעיקר משעמם לזרא, מהסיבה שלוחמי היחידה, על שפמיהם, על שיטות הלוחמה שלהם, נראים מנותקים, לא מעודכנים עד לגיחוך, כאילו היו חבורת ילדים המתרוצצת במגרש משחקים פרטי משלה, רודפת איזה אויב דמיוני, כשהסכנה, ידוע לכל, בלעדית, ייחודית והרסנית יותר מתצלומי דובר היחידה.

שני הפרקים האחרים (יום שני, 22 ו-29 באוקטובר, 22:05, בערוץ 2) מנסים להציג חתך – שטחי למדי – של הטרור הבינלאומי והמקומי. חשיפה בלעדית ומפורטת של פעולת היס"מ שלנו, היחידה למלחמה בטרור וחלק משיטות הפעולה של השב"כ, אבל באמת, שום דבר שרונן ברגמן לא חשף קודם ב"ידיעות".