הולכים שכור-שכור

בפעם האחרונה שבה מישהו מצא חנייה באזור דיזינגוף, הוא עוד היה ראש העיר. מאז תל אביב מלאה בנהגים אומללים, שממש כמוך, הלכו אחרי מודעה שהבטיחה להם חנייה ברחוב ומאז ועד היום הם ממשיכים לנסוע במעגלים בשדרות רוטשילד ומחכים שאחד הרכבים החונים ייצא, או יתפורר כתוצאה מבלאי טבעי - תסריט סביר בהרבה. אתה יכול כמובן להוציא מדבקת תושב צבעונית ומרהיבה שמאפשרת לך לחנות באזורים מסוימים בין השעות 7 ל-7 ורבע בערב בכל יום זוגי, שזה יכול היה להיות פתרון מצוין, באמת, אם לא היה אותה גם לכל השאר. אז נכון, זה לא פותר כלום, אבל לפחות היא משתלבת יפה עם הצבע של המדבקה של הטסט.

פתיחתה של דלת חדר המדרגות נותנת את האות לתחילתו של סשן נהמות עמום, שגורם לך לתהות מי מבין השכנים מגדל דוב בבניין, אולם ככל שאתה מתקדם במעלה גרם המדרגות הופכת האנקדוטה המשעשעת לבדיחה עצובה, על חשבונך כמובן, כשאט אט מתחוור לך ששותפך החדש לדירה הוא ככל הנראה כלב ענקי בעל שמיעה ביונית. האשרור הסופי מגיע כשדפיקה מהוססת על הדלת בקומה הרביעית מביאה לגל נביחות אימתניות, שגורמות לך להטיל ספק באשר למידת הידידותיות של אותו רקסי. בשנייה שבה אתה מחליט שלכל הרוחות אפילו דירה בתל אביב לא שווה את זה ומסתובב לברוח, נפתחת הדלת וכלב שחור ועצום קופץ עלייך ונבלם סנטימטר מפרצופך על ידי בחורה בגובה מטר וחצי שמצליחה איכשהו לעצור את רקסי, לפני שהוא שולח אותך בחזרה אל הבורא. בשארית כוחותיך אתה עוד מנסה לגמגם משהו בעניין גובה הארנונה, אולם הבחורה מביטה בבוז על פניך המבועתות שעה שרקסי מנסה להפריד בינך לבין הלבלב שלך, ומפטירה "שמע,לא נראה לי שזה יילך, לרקסי יש חוש טוב לגבי אנשים".

הדירה אכן שופצה, אבל זה קרה אי שם בתקופת הורדוס, ככל הנראה במסגרת בניית קומפלקס אורוות כלשהו, על ידי שיפוצניק עיוור, וגידם, שככל הנראה מת במהלך השיפוצים, כתוצאה מרעידת אדמה, חזקה, מאד.

ניסיון של בעל נכס למקסם את רווחיו מתוך ההנחה ששוכר תל אביבי ממוצע יסכים לגור גם בתוך חבית, מחולקת. חלוקת הדירה תתבצע לרוב באופן הבלתי הגיוני ביותר שניתן להעלות על הדעת, על ידי פיזור קירות באופן אקראי ברחבי המבנה תוך יצירת חדרים עקומים ומרובי צלעות, אשר לא ניתן למקם בהם שום רהיט מבלי להשאיר חלל ריק ובלתי שמיש שגודלו רבע מהדירה. על הצד החיובי, תמיד אפשר להשכיר את החלל הריק הזה למישהו אחר.

תואר כבוד המוענק לשלושה קרשים מוכי טחב, שחוברו זה לזה בקובץ מסמרים חלודים על מנת ליצור את הצורה הבלתי שימושית ביותר שידועה לאדם. הרהיט המשונה מונח כבר שנים בפינת המרפסת ואיש לא יודע מנין הגיע ולאיזו מטרה, והתועלת היחידה שאי פעם הניב הייתה כשמישהו ניסה לפרוץ לדירה, דרך עליו בטעות, וחטף טטנוס. הדבר אינו מונע מהטיפוס המפוקפק שעוזב את הדירה להכריז בדרמטיות שהציוד יקר הערך יימכר לזוכה המאושר בתמורה ל-2500 ¤ בלבד. וכן, זה תנאי הכרחי לקבלת הדירה. וכן, הוא היה שמח מאד לקחת אותו בעצמו, אבל מה לעשות שהוא עובר לגור עם חברה שלו והיא אלרגית לעץ.

אחיי, חברי הקהילה ההומו-לסבית, אני פונה אליכם בתחינה נרגשת: שמישהו יסביר אחת ולתמיד למה בדיוק הכוונה במונח הזה? האם הכוונה היא ל"אם יש לך חברים בקו קלוקס קלאן, אנא השתדל לא להזמין אותם בשעות שבהן אני נמצא" או ל"התיישבתי בטעות על מלפפון, תעזור לי להוציא אותו בבקשה"? כלומר, עד כמה פרינדלי אני צריך להיות בדיוק?

***מיותר לציין שבמקרים שבהם חתומה בחורה על המודעה, יש לשאלות הרות הגורל האלו נטייה להעלם כהרף עין (כן כן אני מבין...ושתדעי לך שאם במקרה את מעוניינת להזמין את החברה שלך לקרב כריות, לא תהיה לי עם זה שום בעיה).

אולי, אם במילה מדהים הכוונה היא למטונף, רועש, פרזיט, לא משלם חשבונות בזמן, או בכלל, וידוע במנהגו לשפוך אוכל בכל מקום ולהשאיר אותו על הרצפה על מנת שתדרוך עליו כשאתה הולך יחף באמצע הלילה. הדבר היחיד שבאמת מדהים זה שהוא הצליח לשרוד את כל השנים האלו בלי שאף אחד מהשותפים הקודמים לא ידחוף אותו מהחלון, אבל אל דאגה, יש לך שנה שלמה עכשיו לתקן את המעוות.