רשמקול 05

נפתח עם שלוש הקדשות לבנות המין היפה: הראשון, קטע פאנק מקפיץ מניו אורלינס, שנוער מתרדמתו בשנה שעברה לאחר ששימש כפסקול לפרסומת של רשת חנויות בוטס באנגליה. ארני קיי דו עצמו בכלל השתייך לתקופת הסול/אר'נ'בי המוקדמת יותר של שנות ה-60, ושיר זה לקוח מתוך האלבום האחרון שהוציא בתפוצה בינלאומית והופק על-ידי ה-Meters. עוד עליו וסיפור חייו הטראגיים אפשר לקרוא בלינק פה למטה.

ברשמקול 2 שמתי שיר פאנק/דיסקו יוצא דופן בערבית, שיצא בלייבל הרי-אדיטים המעולה Les Edits du Golem ; ממש לאחרונה יצא שם את התקליט החמישי והמופרע ביותר ששחרר מאז שצץ הלייבל פני כשנה. כולו עריכות מחודשות למה שנשמע כקטעי אולדיז של ממש, שאת מקורם איני מכיר, אך נהנה מהם מאוד.

האחרון בטרילוגיה הזו הוא הפקה מקורית של פילוסקי הצרפתי, שאת פרסומו העולמי קנה עם סדרה ארוכה של רי-אדיטים, המוכר מביניהם ללהיט של פרנקי וואלי ו-4 העונות, "בגין" (שכמו שאמר לי חבר, בכיף יכול היה להיות המנון הדיסקו של מהפך 77'), וללא ספק הלהיט של 2007. בעוד שאדיטים לקטעי דיסקו שונים הם שעשוהו פופולארי אצל די ג'ייז ברחבי בעולם, הפקותיו האישיות הרבה יותר מגוונות, ובמעט ריליסים רשמיים הוא נגע גם בהיפ-הופ, האוס, ברייקביט, דראם אנ' בייס ודאונטמפו (כפי שניתן לשמוע בקטע נוסף מאותו EP שכלול בהמשך).

שוודיה תמיד מצטיירת בדמיון כמקום שבו כולם בלונדינים בגובה 2 מטר, אבל מכל מיני סיבות היא דווקא מקום עם מגוון אתני מרשים למדי. קיסי אספלונד, שנראית כאחת הבחורות המגניבות על הפלנטה, היא זמרת צעירה ופעלתנית, שבמהלך בשנה האחרונה הוציאה אלבום בכורה בשם " Plethora " - פסקול השבוע שלי - EP נוסף וכמות נכבדת של שיתופי פעולה. יש לה נטייה לעבוד עם מפיקים צעירים ונועזים, מה שבאופן סמי-אוטומטי משייך אותה לתופעה הבולטת ביותר של השנה עד כה – ההתעסקות האינטנסיבית עם ביטים, ביטים ועוד ביטים.

פליינג לוטוס לבית ווארפ הוא אולי זה שזכה למרב תשומת הלב עד כה, אך מאחוריו ומצדדיו ישנן קהילות שלמות של מפיקים המפוזרים בין אל.איי, אמסטרדם, גלזגו ולונדון, שעסוקים בבחינה מתמדת של תשתית הקצב (ומזכירים כולם את ג'יי דילה המנוח כהשפעה בולטת). כל התנועה הזו היא כמעין זרם ג'אזי/אוונגרדי, שמבעבע תחת רגליו של עולם ההיפ-הופ, שככל שהלך ונהיה דומיננטי כתבנית פופ, נוטה להפקות פונקציונאליות על פני התנסות וחדשנות.

צעירה נוספת שעוסקת במלאכה זו, ששרה וגם מפיקה ביטים בעצמה, היא מושינה האמריקאית (לא סגור על ההיגוי הנכון). קודם בשיתוף פעולה עם המפיק ג'ייק 1, ואחר-כך ברמיקס ל"-Real Thang” של אריקה באדו (שהופיע בגרסתו המקורית ברשמקול 1), תחת האלטר-אגו שלה לרמיקסים לא ממש חוקיים – בוזינה. אריקה עצמה עוד תוזכר רבות השנה, כיוון שהאלבום שלה וצוות ההפקה שמאחוריו מהלכים בדיוק על קו התפר שבין המפיקים המבוססים יותר, לאותו גל צעיר ומרתק. מעניין מאוד מה יהיה בחלק ההמשך של האלבום שאמור לצאת בקרוב, ובעיני, ההופעה שלה בתל-אביב הייתה המופע הבינלאומי היחיד השנה, שבשל איכותו ועיתויו האקטואלי, סיפק ריגוש מוזיקלי אמיתי מעבר לנוסטלגיה זו אחרת.

קשה להאמין שמי שמתעניין באלקטרוניקה עכשוויות יצליח לחמוק מפליינג לוטוס השנה - ללא ספק האמן המוזכר ביותר על-ידי מוזיקאים מרחבי העולם כאשר הם נשאלים למה הם מקשיבים בימינו (מאמני היפ-הופ ועד טכנו ודאבסטפ). כשהוא בטח כבר מספיק להוציא עוד איזה EP בין כתיבת שורות אלו לפרסומן, השבוע הפיצו אנשי הלייבל ווארפ את הרמיקס המשעשע והאקסצנטרי בדרכו שלו ללהיט הגדול של הקיץ – "א-מילי" של ליל' ווין.

אמרתם "א-מילי"? אז הנה הסינגל החדש והקיצי להפליא של אמילי קרפל (השני במספר, ויש אלבום שלם בדרך), שיצא לרדיו לפני שבוע. הרמיקס ההיפ-הופי שכאן הוא של נדב רביד (שותפי בצוות בוטניקה), עם הראפר המסתורי פאפי נלסון, שיחד לוקחים את אמילי ושאר בנות הנמשים (בגופן או בנפשן), לסיבוב עתיר באסים ברחבת הריקודים.

נמשיך עם גרסאות שונות ללהיטי קיץ: הנה הקול קידז משיקגו עם אינטרפרטציה משלהם ל"ביפר", מתוך המיקסטייפ החדש שלהם, "Cooler than Cool". סיפור פתלתל יש לקטע הזה, במקור של הראפר Fam-Lay לבית סטאר טראק של הנפטונז (כנראה גם המבצע הטוב ביותר שלו), שהפך ללהיט רחבות ו -MTV בווריאציה הדאנסית של סינדן והקאונט אוף מונטה קריסטל. המקור כמעט ולא זכה לתשומת לב, אך בידי שני המפיקים האנגלים ותוכנת טיים-סטרץ' הפך לקטע אלקטרו/גאראג' קופצני ומדבק, שלשם הוצאתו הרשמית בלייבל האינדי האמריקאי דומינו, הקליטו לו את השירה מחדש עם הראפרית קיד סיסטר, עוד אמנית שפרצה לסצינת ההיפסטרז והבלוגים העולמית בשנה שעברה.

קיד סיסטר היא בעצם אחותו הגדולה של חצי הצמד פלוסטראדאמוס משיקגו, חבריהם הטובים של הקול קידז. אלו משלבים בתקלוטיהם והפקותיהם בין היפ-הופ קראנקי ושלל מקצבים דאנסיים, מאלקטרו נוסח אד-באנגר ועד גטו-טק ודומיהם, וכאן מובאת לכם גרסתם לקטע הטוב ביותר של קיד סיסטר עד כה, "Damn Girl".

אז אחרי שקיד סיסטר העלתה לנו קצת את הקצב, אנחנו חוזרים לפינת התרגיע. קטע אוורירי של פילוסקי מהאי.פי שהוזכר קודם, ואחריו המקור הקצרצר והיפה של אלישיה קיז, שבגרסתו של מאלה חתם את ספיישל הדאבסטפ שהיה רשמקול מספר 3.

איך שהזמן עובר והביטים מתגלגלים. לפני כ-4 שנים, חבורת סא-רא והמפיק ג'ק ספלאש (פלאנטלייף) היו המרענן האנדגראונדי של עולם הנו-סול וההיפ-הופ האמריקאי. מבלי שאלבומיהם האישיים הפכו ללהיטים גדולים במיוחד ( " Hollywood Recordings " של סא-רא נחשב לסוג של פלופ לאור הציפיות ואינספור ההדלפות לרשת), הפכו אלה למבוקשים גם באזורים היותר מיינסטרימים של התעשייה. סא-רא הם המפיקים הדומיננטיים ביותר באלבומה של אריקה, בו הם חתומים על יותר ממחצית הקטעים ואף הראשונים אי-פעם לחלוק איתה קרדיטים של כתיבת מילים. ג'ק ספלאש מצד הוציא ממש עכשיו אלבום חדש, עבד בינתיים עם אמנים בקליבר של אלישיה קיז וג'ון לג'נד שהזמינו את שירותיו, והציפייה לקראת האלבום המשותף לו ולסי-לו גרין (נארלס בארקלי) רק הולכת וגוברת בשנתיים האחרונות.

סיבוב אחרון: גרסת הרגאיי של המפיק טיקלה (שותף ב"דאב סייד אוף דה מון") לשרון ג'ונס היא פנינת קיץ לאחד השירים הטובים ביותר מאלבומה האחרון, שיושב מעולה על הקצב הקריבי כמו שהוא יפה במקור. השיר של סאנטוגולד (שלצד אריקה ראוי שתככב בסיכומי סוף השנה), אמנם לא נכלל באלבום עצמו, אך שימש את הלייבל כפרומו לבלוגים ברחבי העולם וחשף גם הוא צד דאבי מסורתי יותר מהרוק/סקא/אלקטרוניקה האנרגטיים שממלאים את האלבום עצמו.

וזוכרים את עניין השוודים והמגוון האתני? אז הזמרת של ליטל דראגון השוודים היא בכלל ממוצא אסיאתי כלשהו (לפי השם יוקימי אז נדמה לי שיפני), ומגיל צעיר היא משתפת פעולה עם מגוון מפיקים אלקטרונים באזור מגוריה (למשל Koop). בשנים האחרונות היא מתמקדת בעבודה עם הלהקה, שבשנה שעברה הוציאה אלבום בפיספרוג שלא זכה ליותר מדי תשומת לב. בהופעה שלהם שראיתי בתחילת השנה היא שבתה את ליבי עם נוכחות בימתית מאופקת וכובשת, וזה השיר שלהם האוהב עליי כרגע.