למקרה שגם אתם מתחבטים יום וליל בשאלה האם אנחנו עדים לקיץ היסטרי והיסטורי בהתהוות, החלטנו לספק לכם עוד קצת מידע כדי לשקול את הטענה בכובד הראש הראוי לה. שלושה מפיקי מוזיקה, מהגדולים בישראל, אלו שקובעים לכם אילו אמנים יכבדו אותנו בביקור מקודש, סיפרו לנו מה הם חושבים על הלוקיישנים, על הסאונד ועל הקונספט הכללי של הופעות בארץ.
יודע כל מפיק, שהבסיס להופעה טובה הוא לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. שאול מהבארבי מצדד, מעבר למועדון שלו עצמו, בבארקה באר שבע. "יש שם אנרגיות הכי טובות בעולם, תמיד אני מרגיש שם כמו בבית", הוא מצדיק את הבחירה. שוקי וייס, האיש שמאחורי בלונדי, מוריסי וכו', בוחר לפרגן ומצביע על הבארבי כעל הלוקיישן החביב עליו.
אבל למרות הסימפטיה למועדוני הופעות אינטימיים, אין להתעלם מהצורך במקום שיאכלס אמנים כמו סנופ דוג ומוריסי, שזקוקים למקום גדול יותר ולא רק בשביל האגו שלהם. בזמן האחרון מתפקדים ההאנגר 11 וביתן 1 בגני התערוכה כדיוויד אינטרקונטיננטל של חללי ההופעות. "הייתי בהאנגר בחתונה", אומר שאול, "אם היו מתייחסים להופעות כמו אירוע כזה, זה היה עולם אחר", הוא מסביר בצער. "גם ביתן 1 הוא מקום די קשה. נוטים לייחס לו בעייתיות כי חם, אבל אין מקום שלא חם בו".
זה לא אני, זה הסאונד מן
החום במקומות האלו אולי קשה, אבל לא משהו שהקהל הישראלי - שרגיל לשתות הפוך ב- 32 מעלות - לא יודע להתמודד איתו. הבעיה האמיתית טמונה באיכות הסאונד במקומות שמעולם לא נועדו להכיל אירועים מהסוג הזה. "אין צידוק לחפש מקום שיכיל קהל כל כך גדול כי ביום-יום איזה אמן עושה הופעה בסדר גודל הזה?", מסביר שאול את הבעיה. "נוצר דיבור כזה שיש סאונד רע" אומר אילן אליקים, שמאחוריו רקורד של הופעות בינלאומיות בזאפה. "קל להוציא תדמית למקום, אבל צריך לחקור את העניין. במגה דת' היה סאונד מדהים, זה עניין של עבודה במקום, כל הזמן מנסים להתנגח בהאנגר. היו בהאנגר הפקות מדהימות. חללים כמו זה צריך לדעת לעבוד איתם, לעשות עבודה מקצועית ולקחת אותם ברצינות". שאול לעומתו מאמין שאסור להאשים רק את הסאונד. "תמיד באים בטענות על הסאונד אבל לא שמים לב לנגינה, קודם כל זה יכולת הנגינה".
ואיפה בכל זאת תוכלו לשים לב לדקויות הבס ופריטת המיתרים? שאול יגיד לכם ש"בקיסריה יש סאונד הכי טוב", אבל וייס יטען ש"עם הטכנולוגיות של היום בסאונד, אפשר להגיע לתוצאות טובות מאוד בכל מקום. אמפי קיסריה, פארק הירקון, אמפי רעננה כולם אתרים עם יכולות בסיסיות לסאונד טוב ומשם הכל בידי הטכנאים". זאת כנראה הסיבה שזעקותיה הצרודות של לורן היל לא ישבו טוב עם עשרת נגניה. "כל מקום דורש התייחסות אחרת" מסביר אליקים.
רגע לפני שאייר באים לעשות נעים צרפתי באוזני יושבי ההאנגר והזאפה, מגן אליקים, שמביא את ההרכב לארץ, על המוניטין המפוקפק של כל מקום. "החלטתי יחד עם הלהקה לערוך את ההופעה בחלל אינטימי, לפי בקשתם ולפי ההתאמה, אז אנשים באים בטענות, למה בחלל קטן? אבל אם היינו מקיימים את ההופעה בחלל גדול, אז היו אומרים "תאוות בצע".