השבוע שוב ספיישל, שמתמקד בדאנסהול בן תקופתנו ברובו מג'מייקה, חלקו מאנגליה, ואפילו כמה משתתפים ממקומות אחרים בעולם. לכן גם חרגתי מפורמט השירים בשלמותם, כך שהקטעים מוגשים במתכונת היותר טבעית להם, בה הם מוחלפים בזריזות יחסית, וממילא חלק מהם שייכים לאותם רידמים. רידם הוא בעצם הגרסה האינסטרומנטאלית של שיר, שעל-פי הנהוג בג'מייקה מבוצע על-ידי זמרים שונים. מכיוון שהפודקאסט עמוס מהרגיל, קצרה היריעה מלהרחיב הן ברמת הרקע וכן בכל שיר ושיר.
ג'מייקה הקטנה היא המדינה עם העשייה המוזיקלית הפורייה ביותר ביחס לכמות תושביה. זה לא מקרי, אלא נובע מהתפקיד מרכזי ביותר של המוזיקה ברבים מתחומי החיים באי בתרבות, בכלכלה ובפוליטיקה. עד כדי כך, שבחירות לראשות הממשלה יכולות להיות מוכרעות בשל שיר שמזוהה עם מתמודד זה או אחר. רגאיי-דאנסהול הוא גם הז'אנר היחידי שהתחיל כסוג של מוזיקת עולם, ובמהרה הפך לז'אנר שמיוצר ונצרך בכל העולם. שלא לדבר על כך שללא החידושים שהכניסו הרגאיי והדאב, המוזיקה המודרנית בעולם האלקטרונית והדאנסית בפרט לא היו דומים במאומה למה שהם ב-30 השנים האחרונות.
ולפני שהצדקנים והמתלהמים למיניהם קופצים ואומרים שכל הדאנסהול הזה רווי בהומופוביה ושנאה, ולמרות שזה נכון באופן חלקי, הייתי מציע למי שרוצה להבין את מורכבות הסוגיה, שורשיה ההיסטוריים ומצבה הנוכחי, לפתוח את הלינק שמפנה לכתבה מרתקת שהתפרסמה בווילג' ווייס לפני כמה שנים. אפילו ה"נאורים" שבאנשי המערב, אלה שממלאים את שיעורי המגדר והפוסט קולוניאליזם, יוצאים דמגוגים ובורים לא קטנים כשהם מפנים אצבע מאשימה על אמני האי באופן קולקטיבי. האחריות ההיסטורית והתרבותית לכך מוטלת בעיקר על המורשת הדתית-תרבותית ואף הלגאלית שהותיר הקולוניאליזם הבריטי (ג'מייקה היא מדינה עצמאית רק מאז 1962), כמו גם מצבה הפיננסי הרעוע של ג'מייקה, שמונצח על-ידי חובות אינסופיים לארה"ב והבנק העולמי. לא שזה אומר שזו לא בעיה שצריך לטפל בה. אבל די פוליטיקה לעכשיו - יאללה לדאנס.
עוד בוואלה!
Natasja Long Time (Darker Shade of Black riddim) // Taxi
Collie Buddz - Give Me da Love (No Borders riddim) // Massive B
Burro Banton Badder Dan Dem (No Borders riddim) // Massive B
Junior Ried Stand Up (No Borders riddim) // Massive B
Lil Wayne ft Junior Reid Pam Pam
Bounty Killer Bad Man a Roll (Opium riddim) // Germaica
Lexie Lee Cant Fool Me (Opium riddim) // Germaica
Natasja Sucky Sucky (Opium riddim) // Germaica
Collie Buddz Rise it (Go Go riddim) // Massive B
Mr Vegas Hottie (Go Go riddim) // Massive B
Pompatay Good Good (Go Go riddim) // Massive B
Tony Matterhorn Tour Guide (Go Go riddim) // Massive B
נטאשה השוודית וקאלי באדז הדומיניקני, כמו גם אלבורוזי האיטלקי שבסוף המיקס, הם מהבולטים שבין זמרים שכבשו את ג'מייקה על אף היותם זרים, תופעה שעד לאחרונה הייתה נדירה למדי. נטאשה אהובה עליי במיוחד, ולפני מותה המצער בטרם עת בשנה שעברה (בתאונת דרכים), הספיקה לכבוש את האי עם סדרת להיטים, ואת הגרסה בכיכובה ל"קאלאבריה 2007" אפשר לשמוע אפילו בחתונות פה בארץ.
הלייבל מאסיב B, שבבעלותו של בובי קונדרז (מפיק האוס חלוצי מניו-יורק שעבר לג'מייקה בשנות השמונים), הוא אחד הלייבלים העקביים והמעניינים ביותר בתחום. הרידם "נו בורדרז" היה להיט גדול בקיץ שעבר, וגרסתו של בורו באנטון הותיק כיכבה בלא מעט סטים (כמו אלה של מיי לורד הסאונד המקומיים). האופיום רידם הוא דוגמה לרידמים שמופקים מחוץ לג'מייקה ועושים עבודה לא פחות טובה, כמו ה"דוקטור דארלינג רידם", שכבש את הדאנסים לפני כמה שנים (עליו מבוצע "לא ציפיתי" של סוליקו וקרולינה למשל).
עוד בוואלה!
The Heatwave ft Warrior Queen Things Change // Soul Jazz
DJ Shadow This Time (South Rakkas Crew remix) // Universal
Erup Click Mi Finger // Truck Back
Skibadee Tica Toc // Soul Jazz
Toddla T ft Serocee Inna di Dancehall // Sony
Saxon Five Tell a Story // Lockdown Productions
QQ Tek it to Dem
South Rakkas Crew ft New Kidz Mad Again // Mad Decent
Jahdan Blakkmoore Go Round (Payola riddim) // Dutty Artz
Sizzla Girlfriend (Math Head Payola riddim remix) // Dutty Artz
קבוצת קטעים זו (מלבד שניים מלהיטי התקופה שמשובצים בתוכה, של Erup ו-QQ), יוצאת מגבולות האי, וכוללת כמה מהצוותים היותר מעניינים שמתמסרים באופן מפורש עם עולמות חיצוניים לעולם הרגאיי-דאנסהול. היט-ווייב הם צוות אנגלי שצץ לעולם עם סדרת מאש-אפים ולאחרונה הוציא את קטעו המקורי הראשון (כאן בגרסתה של ווריור קווין). גולת הכותרת של פעילותם עד כה היא האוסף המרתק "An England Story From Dancehall to Grime: 25 Years of the MC in the UK", שכפי ששמו מרמז, סוקר את ההתפתחות של הסאונד באנגליה לאורך השנים, ומתוכו לקוחה הגרסה של סקיבדי ל"טיקה טוק/ גולדן הן" הקלאסי. סקסון סאונד הם אולי החשובים והוותיקים באנשי הסצינה האנגלית, ובקטע שלהם, שיצא לאחרונה וכלול כאן, מככב טיפה איירי ה-MC המוביל של הסאונד ומהחשובים שיצאו מאנגליה בכלל. לעומתם, טודלה T הוא בכלל מפיק שבדרך כלל משויך לגל מפיקי הבס-אלקטרוניקה-פריסטייל של התקופה, ושבסאונד שלו מגשר בין שני העולמות.
אבל בגישור בין העולמות אין על South Rakkas Crew הקנדים, שכמו עוד מפיקי דאנסהול מתגוררים בפלורידה שבארה"ב מיקום שמאפשר תנועה זריזה לתוך ג'מייקה והחוצה. הם הפיקו כמה מהרידמים החזקים והמעניינים ביותר שרצו במסיבות הדאנסהול של השנים האחרונות (Red Alert ו-Bionic Ras בראשם), משתפים פעולה עם הזמרים הגדולים ביותר של האי, ומצד שני מוציאים תקליטים בלייבלMad Decent של דיפלו, מסמפלים קטעי האוס קלאסיים ("גוד לייף" של אינר סיטי למשל), ועושים רמיקסים לאמנים בינלאומיים בלתי-קשורים לדאנסהול בעליל כמו בק, די ג'יי שאדו, לילי אלן וטריקי.
עוד בוואלה!
Mavado Chiney K (Chiney K riddim) // Big Ship
Frisco Kid War Drum (Chiney K riddim) // Big Ship
Aidonia Nuh Start It (Chiney K riddim) // Big Ship
Shema Wanna Get Sum (Chiney K riddim) // Big Ship
Elephant Man Shake Up Yuh Booty (Chiney K riddim) // Big Ship
Anthony B Wine Yuh (Chiney K riddim) // Big Ship
Voicemail Up&Live (Up&Live riddim) // Fresh Ear
DAngel Blaze (Up&Live riddim) // Fresh Ear
Damian & Stephen Marley Mission (Da Mission riddim) // Tuff Gong
Mavado Im on the Rock (Da Mission riddim) // Baby G
אם רוצים לדבר על מה שבאמת קורה בג'מייקה של ימינו, הסיפור כולו שייך למפיק סטפן מקגרגור, המכונה ה"גאון", והלייבל שבבעלותו, ביג שיפ (על שם הקלאסיקה האלמותית של אביו, פרדי מקגרגור). למרות שהוא לא הפקה טיפוסית של סטפן (בדרך כלל הוא מתאפיין ברידמים של מארשים צבאיים), הרידם "צ'ייני K" הוא דוגמה מאלפת ליכולת של הג'מייקנים לשלב השפעות של אלקטרוניקה הכי קאטינג-אדג' ולהפיק ממנה משהו שגם מתקשר לציבור הרחב שממלא את הדאנסים אצלם בבית.
הרבה מהפופולריות של הרידמים האלו נובעת מהתאמתם לסגנון והאופי של הזמרים המצליחים ביותר כיום בג'מייקה, כמו מאבאדו וביזי סיגנל, סוג של ממשיכי דרכו של באונטי קילה הוותיק. שיריהם מתאפיינים בשימוש נרחב באפקטים קוליים כמו Autotune, שמתאים את השירה לסולם המוזיקלי של הקטע (ולפעמים לא מצליח בכלל ויוצר זיופים מטורפים). תרבות הגנגסטרים האלימה שמככבת בשיריהם וחייהם של כוכבים חדשים אלו מטרידה רבים מותיקי הסצינה. אך מנגד, הכוח של חלק מהשירים - כמו לראות קהל של 200 צעירים, פה בארץ, בלב תל-אביב, עם מצתים באוויר, שרים את כל המילים של חלק מהלהיטים האלו (כמו שני הקטעים שכאן על המישן רידם, ללא ספק ה-להיטים של הרגע) הינו מחזה מעורר התפעלות וצמרמורת לכשעצמו.
עוד בוואלה!
77 Klash ft Johnny Osbourne Mad Again // Klash City
Mavado Dont Mess Around (Bad Dog riddim) // Black Shadow
Unknown Nuh Bad Like Me Toe (Bad Dog riddim) // Black Shadow
Buju Banton Crazy Talk (Bad Dog riddim) // Black Shadow 118404
Sabbo & Kuti ft Jah Rightful Do You Remember (Bad Dog riddim blend)
טו-סבן-קלאש (על שם הלהיט של להקת קאלצ'ר) הוא מפיק ואם.סי ממוצא ג'מייקני שמתגורר בניו-יורק, ובדומה לסאות' ראקאס, מתקשר עם עולם מוזיקלי שחורג מג'מייקה וסצינת הדאנסהול. הוא פרץ לתודעה כשהפיק את הרידם "Scallawah", עליו מבוצע הלהיט "נוטוריוס" של הזמר טורבולנס (שהיה קרוסאובר רציני). ממש לאחרונה הוא שיחרר אי.פי מרתק עם הפקות שמתמסרות עם עולם הבאסים של הדאבסטפ ושכניו הניו-יורקים לבית Trouble&Bass, משם לקוחה פצצת האנרגיה "Mad Again" (רייב-הול, מישהו?).
עוד בוואלה!
Alborosie Rastafari Anthem (Last War riddim) // Forward
Collie Buddz Blind to You // Black Chiney
ונסיים עם שני קטעי רגאיי ייצוגיים לתקופה (מה שמכונה כיום One Drop): אלבורוזי האיטלקי, אחד הזמרים המצליחים של השנתיים האחרונות, עשה את הדי בלתי-יאמן וחדר היישר ללב הסצינה הג'מייקנית על אף מוצאו המרוחק. "המנון הראסטאפארי" הוא מלהיטיו הגדולים, שעל הרידם שלו גם כיכב הלהיט והקרוס-אובר הגדול של שנה שעברה "Come Around" של קאלי באדז הדומינקני (שהיה להיט כמעט בסדר גודל של "Jamrock" של דמיאן מארלי מלפני שנתיים).
ואגב קאלי באדז, אין מתאים מ-"Blind to You" שלו, שפונה לכל ה-Haters למיניהם, כנראה אותם פיוריסטים בג'מייקה שמתקשים לקבל את ההצלחה של אמנים שמגיעים מחוץ לאי (מה גם שהוא מולטי בהיר עור). אך שיר זה, כמו כל מוזיקה גדולה, רחב מהקונטקסט הספציפי של האמן שמבצע אותו. יש בו משהו שהולם את הדיאלקטיקה הכללית של עולם הדאנסהול והרגאיי, הנע בין סגירות וחוסר תלות של המתרחש בתוך גבולות ג'מייקה וסצינת הרגאיי עצמה (כאתוס דומיננטי בתרבות הזו), לבין ההשפעות הבלתי-נמנעות של רוח הזמן ותפוצת המוזיקה ברחבי העולם ולכך שאי-אפשר שלא להיות מושפעים מאלו בחזרה.