"המומיה 3" הוא ללא ספק אחד הסרטים היותר גרועים. עד כדי כך, שבשלב מסוים וזה היה קצת אחרי נקודת האמצע החלטתי שדי, מספיק. מצד אחד, ידעתי שאני יכול להכריח את עצמי להישאר עוד קצת, אבל באותה נשימה גם ידעתי שטובה לא תצמח מכך. להפך.
עד לאותה נקודה הייתי עד לרצף ארוך, מתעלל ומכאיב של סצינות עייפות וחסרות חן שנבזזו כולן, בצורה כזאת או אחרת, מסרטי אינדיאנה ג'ונס השונים, מהסרט ההונג-קונגי הקלאסי "לוחם החרס" (שהוקרן בפסטיבל ירושלים בתחילת שנות התשעים) ומ"טינטין בטיבט". כמו כן, זכיתי להיות עד לכמה מתצוגות המשחק היותר מחפירות שנראו על המסך בעת האחרונה. ברנדן פרייזר שמגלם בפעם השלישית את ריק או'קונול, ההרפתקן הרכרוכי והמשמים נראה כה חסר חשק וכה חסר אונים עד שבשלב מסוים (ודי מוקדם) כמעט והתחלתי לדמוע מתוך רחמים עליו. אלא שאז נזכרתי שהוא קיבל עבור הסבל שלו בוחטה די רצינית, וחזרתי לתעב אותו ואת פרצופו המעצבן.
הכימיה ששוררת בינו לבין מריה בלו (שמחליפה כאן את רייצ'ל וויז, שעשתה בשכל ונשארה בבית, בתפקיד אשתו הבריטית של ההרפתקן הרכרוכי) מהממת בעוצמות השליליות שלה. כה מהממת עד שבשלב מסוים (ודי מוקדם) שמתי לב שאני מנסה לעשות לסרט פאסט-פורוורד באמצעות שלט רחוק שיצרתי בעזרת כוח המחשבה שלי. וזה עצוב במיוחד אם לוקחים בחשבון שבלו ("היסטוריה של אלימות", "קולר") היא שחקנית סמכותית, סקסית ומצויינת שכבר הצליחה להיחלץ בכבוד ממספר ערימות אשפה קולנועיות ("חופשיות על הבאר" ו"מגדלי התאומים", לדוגמה). כאן היא לכודה בתוך תפקיד מלאכותי וחסר תודה שמאלץ אותה להתפתל באופן פתטי עם מבטא בריטי אבסורדי, וחוסר הנוחות שלה בולט בכל שבריר שניה שבו היא מצויה על המסך. עליה, בניגוד לפרייזר, ריחמתי באמת.
אם לא די בשתי מכות מצרים הנ"ל, הרי שהתסריט משליך אל תוך הקלחת מכה נוספת הבן המתבגר והמגודל של צמד הגיבורים שלנו וגם דמות טיפשית זאת זוכה להיות מגולמת על ידי שחקן שמתאים לתפקיד בערך באותה מידה שעמיר פרץ התאים למשרד הביטחון. השם שלו, לפרוטוקול, הוא לוק פורד, ואתן בטח מכירות אותו מהסדרה האהובה עליכן, "בנות מקלאוד". אה, ודרך אגב, פורד צעיר מפרייזר, שמגלם את אבא שלו, בשלוש עשרה שנים בלבד. אבל אל תיתנו לעובדה הפעוטה הזאת להטריד את מנוחתכם.
בכל מקרה, מסביב לשלוש הדמויות הבלתי נסבלות הנ"ל מתקיימת גם עלילת הרפתקאות חובקת עולם (וכאמור, לחלוטין לא מקורית ולחלוטין לא מושקעת, למרות שזרקו עליה משהו כמו מאה וחמישים מיליון דולר), ואיכשהו, הכל קשור למיתולוגיה הסינית, ואיכשהו, הכל מצליח להיות ממש, אבל ממש, משעמם, ואיכשהו, גם ג'ט לי ומישל יאו שני אייקונים של קולנוע אקשן פנטסטי ואיכותי שמקורו במזרח הרחוק הצליחו למצוא דרך לעשות מכל החלטורה הזאת כמה גרושים. אז כן, גם הם נוטלים חלק בהתבזות. אבל בחצי סרט שראיתי הם לא עושים שום דבר מעניין. וממה ששמעתי וקראתי, בחצי סרט שלא ראיתי הם עושים עוד פחות.
את "המומיה 3" ביים רוב כהן, שהחליף בתפקיד את סטיבן סומרס אשף של טראש שכתב וביים את שני הסרטים הראשונים בסדרה (הראשון היה חביב, השני לא), ושעסוק כרגע בעריכה של "כח המחץ" (שעומד להיות אחד הבלוקבאסטרים של הקיץ הבא). כהן אמנם קפץ על ההזדמנות שנקרתה במלוא המרץ כי בכל זאת, כמו כולנו, גם הוא בוודאי התקשה להאמין שמישהו ישכור אותו לעבודה אחרי צפייה בסרטו הקודם והמחריד, "חמקן". אך לרוע המזל, המוניטין הלחלוטין מוצדק שלו כ"אחד מהבמאים הגרועים בהיסטוריה של המין האנושי" רק הולך ומתחזק בעקבות מאמציו כאן. מצד שני, כהן יוכל להתנחם בכך שגם המוניטין שלו כ"אחד מהבמאים הגרועים בהיסטוריה של המין האנושי שהסרטים האיומים והנוראיים שלו דווקא עושים המון כסף" מתחזק בעקבות "המומיה 3" גם הוא. עד כדי כך ש"המומיה 4" הוא רק עניין של זמן. אלוהים ישמור.
אם יש דבר אחד טוב ש"המומיה 3" יכול לזקוף לזכותו הרי שזו העובדה שיש במידת מחורבנותו האדירה והכמעט בלתי נתפסת כדי להאיר את "אינדיאנה ג'ונס וממלכת גולגולת הבדולח" באור חדש לחלוטין, ומחמיא בהרבה. במילים אחרות, חשבתם שהקטע שבו אינדי, מריון ושייע לה בף מתירים קשרים משפחתיים לצד בור החול הטובעני היה מביך? אז חכו עד שתראו את הסצינה שבה ברנדן פרייזר, מריה בלו והבן המגודל שלהם עוסקים בפעילות דומה. אמנם לא תמצאו בסביבה בור של חול טובעני, אבל גם כך, מדובר בתמונות קשות לצפייה. קשות מאוד אפילו. למעשה, זהו בדיוק הקטע ששבר אותי סופית ושעודד אותי להימלט מן האולם. די לי להיזכר כעת באופן שבו פרייזר גילגל את עיניו כמו צפרדע מפרפר במאמץ נואש לבטא בפני בנו את הרגשות האמיתיים שלו ("אתה צריך להבין...שאיכפת לי ממך, בן...ואני יודע...שלא תמיד הייתי...האבא הכי טוב שיכולתי להיות וכיו"ב") ואני כבר מתחיל להרגיש את ארוחת הצהריים עושה את דרכה במעלה הגרון. בהה...אולי באמת עדיף לעצור כאן.
עוד בוואלה!
ולשתי ידיעות משמחות
מכל חדשות המבדרות והמעניינות שהימים האחרונים הביאו עמם (שייע לה-בף כמעט איבד את הזרת בתאונת דרכים, מורגן פרימן החליט לוותר על אישתו בעקבות תאונת דרכים, בראד פיט לוהק לתפקיד הראשי בסרט המלחמה של טרנטינו, שיין בלאק כתב תסריט ל"נשק קטלני 5" ויש מצב שהוא גם יביים) את תשומת ליבי תפסו דווקא שתי ידיעות קצת פחות מרכזיות.
הראשונה נוגעת לכך שדיוויד סיימון ("הסמויה", "Generation Kill") כבר מתחיל לתקתק את הפרוייקט הבא שלו פיילוט לסדרה בשם "Treme", שתעסוק בחבורה של מוזיקאי ג'אז שמנסה לעשות סדר בחייה בניו-אורלינס, פוסט-קתרינה. ה"הוליווד ריפורטר" מדווח שסיימון כבר הספיק ללהק לתפקידים הראשיים שני פרצופים מוכרים: וונדל פירס (באנק מ"הסמויה", שנטל חלק גם ב-"When the Levees Broke" - סרטו התיעודי המרתק ושובר הלב של ספייק לי על הנזקים של הסופה) וקלארק פיטרס (לסטר פרימון, מ"הסמויה"). מצד אחד, מדובר בחדשה משמחת מאין כמותה, ומדהים שסיימון לא מרגיש צורך לקחת קצת זמן לעצמו אחרי התפוקה שלו בשנים האחרונות. מצד שני, בקצב שבו "הוט" עובדת, הסדרה החדשה צפוייה לנחות בטלוויזיה שלכם מתישהו ב-2011, אז מוטב שלא תעצרו את נשימתכם.
הידיעה השניה שאותה דגתי מהרשת דיווחה על כך שהפיילוט האמריקאי לסיטקום הבריטי הקלאסי "Spaced" נדחה על ידי אן.בי.סי. במילים אחרות, לא תהיה גרסה אמריקאית לסדרה. אז כן, אני יודע שכבר היו רימייקים מהסוג הזה שהניבו תוצאות חיוביות ("המשרד", לדוגמה), אבל במקרה הזה, תרשו לי לעלוז שהניסיון נכשל. כי האם העולם באמת היה זקוק לדבר מיותר שכזה? דומה שלא.
למי שכבר הספיק לשכוח (או למי שאף פעם לא ידע), "Spaced" היא סדרה גיקית חכמה ועמוסת רגעים מקוריים וקורעים שנוצרה בסוף שנות התשעים/התחלת שנות האלפיים ושעוסקת בחייהם של כמה דמויות חביבות שגרות באותו בניין (ובעיקר בחייהם של השותפים טים - צייר חובב זומבים ופלייסטיישן שעובד בחנות קומיקס ודייזי שחולמת להיות סופרת, ובינתיים מחלטרת במגזיני נשים).
דרכה גם התוודענו לראשונה לכישרונם של הבמאי אדגר רייט, התסריטאי/שחקן סיימון פג, והשחקן ניקי פרוסט שיצרו בשנים האחרונות כמה סרטים מאוד מצחיקים, דוגמת "Shaun of the Dead" ו-"Hot Fuzz". גם השחקנית/תסריטאית ג'סיקה סטיבנסון-היינס (שמגלמת את דייזי) היוותה צלע מרכזית בסדרה, אך היא לא המשיכה לעבוד עם השלישייה הנ"ל, ולכן היא גם פחות מוכרת (אך לא פחות מצחיקה).
לגמרי לא במקרה, לצד הניסיון להביא את הסדרה לאמריקאיים, יוצאת כעת מהדורת די.וי.די חדשה ומהודרת של הסדרה המקורית במלואה (כולל וידויי הערצה של טרנטינו וקווין סמית), כך שאם עוד לא יצא לכם לראות אותה, או שאם עברו כמה שנים מאז הפעם האחרונה בה הענקתם לה מזמנכם - הרי שיש לכם כעת הזדמנות מצוינת. ובלי קשר, מרפרוף מהיר, עושה רושם שיש לא מעט פרקים מלאים ביו-טיוב. אם משעמם לכם בעבודה, או משהו.