וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

אבידות ומציאות

מאיה מרלוב

22.8.2008 / 3:23

אושרת קוטלר הציגה את כל מה שכבר ידענו על ז'אנר הריאליטי - שאין קשר בינן לבין המציאות. מאיה מרלוב עם הצעות יעול

בצירוף מקרים מזעזע, תוכניתה של אושרת קוטלר "זהירות, ריאליטי" בערוץ 10 שודרה פחות מיממה לאחר שיוגב ברזילי, פליט "פרויקט "Y, שם קץ לחייו. לטענת חבריו, יוגב היה בדיכאון עמוק שהחל מאז פרישתו מהריאליטי; דיכאון אשר בסופו של דבר גבר עליו. הסמיכות להתאבדות של ברזילי גרמה לכך שהדוקומנטרי של קוטלר הפך לרלוונטי במיוחד. למרות שהטענות שהוצגו כנגד הז'אנר נשמעו בעבר פעמים רבות (ובעיקר למרות שהצדקנות של אושרת קוטלר מאוסה ביותר), העיתוי של השידור גרם לביסוסן של הקלישאות והפיכתן לאמיתות.

הדילמות המוסריות – כמה רחוק ילכו תוכניות הריאליטי בשביל להשיג רייטינג, החוקים הנוקשים, הניצול של המתמודדים, הכנסתם לתבנית ידועה מראש וסילוק כל ייחוד לטובת הפיכתם לקונצנזוס – מהוות את המחיר שעל מתמודד בתוכניות ריאליטי לקחת בחשבון. הדימוי של הזכייה המהירה בלוטו, המסלול המקוצר שעושים אלה שהופכים להיות כוכבי תרבות עוד לפני שניפקו מעצמם משהו בעל ערך, הוא מסלול שמסתיים לרוב בהתנפצות החלום להתפרסם; החזרה המאיימת לאנונימיות, כחותם הסופי לכישלון, מהווה מחיר נפשי כבד שעל המתמודדים לשלם. במקרה של מימי מ"הדוגמניות" זה נגמר בהתמכרות לאלכוהול. במקרה של צ'ינו מ"פרויקט Y" זה נגמר בחוסר אפשרות לחזור לחיים תקינים ולמצוא עבודה (בנוסף, סיפורים מזעזעים של ניצולי "כוכב נולד" לדורותיה התפרסמו לפני כשבוע ב"זמן תל אביב", שם סופר על דכאונות, ירידה מן הארץ, ומה לא). היה משהו באמת אומלל, פתטי אפילו, במי שניתן לכנות השורדים האמיתיים; אלו שהיו צריכים להתמודד עם הדקה ה-16, זו שבאה אחרי 15 דקות התהילה; אלו שעבורם החיים הרגילים לעולם כבר לא יהיו מספקים.

זרקו איזו מילה

מעבר לטיפולים פסיכולוגיים מתבקשים ואחריות ציבורית גדולה יותר (וודאי נוכח מפגן הריאליטי שעומד לתקוף אותנו בזמן הקרוב – מ"האח הגדול" ועד "הישרדות 2"), האם לא הגיע הזמן להבהיר לאנשים - בין אם מדובר בצופים או המשתתפים - שאין דבר כזה תוכנית מציאות? אנא הפיצו את הבשורה בקרב כל מי שעדיין נראה כמאמין באשלייה; ריאליטי הוא לא יותר מעוד ז'אנר טלוויזיוני. בשל כך, כדאי שאנו הצופים נדרוש שם אחר עבורו, כזה שמונע את הרושם שהוא אכן מספק הצצה אל המציאות.

מנכ"ל קשת לשעבר, אורי שנער, כבר צוטט כמי שאמר ש"אנו לא באמת מעוניינים לראות את המציאות"; היא מסובכת מדי ואיטית מאוד. לכן, אני מציעה לקרוא לז'אנר הזה היפר-מציאות – ז'אנר שמדמה את המציאות, והופך אותה למהירה, ברורה, ומעניינת יותר; המציאות שהוא מציג בפנינו תמיד תהיה מעט טובה יותר מהמציאות הבינונית שלנו; אותה המציאות שכל המשתתפים נחתו אליה בסוף דרכם הטלוויזיונית. לכו תדעו, אולי בסוף כולנו נוכל להתקבל להיפר-מציאות כזו או אחרת, ולחיות כולנו במציאות הטלוויזיונית הזאת.

ואם כל זה מסובך מדי בשבילכם, פשוט נסו למצוא איזה כוכב היפר-מציאות נידח ושכוח, ותפרגנו לו. תפסו אותו חזק, כך סתם באמצע הרחוב, וזרקו איזו מילה. חבקו אותו, תראו לו שלא שכחתם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully