משינה - "אנה", גרסת ההופעה
מתוך "מכונת הזמן"
1995
שפן אצטדיוני "פעם היא תצליח אם ירצה הגורל"
הרבה שירי משינה הגיעו למעמד אצטדיוני מכובד (ע"ע "גילה גילה בוצ'ה בודי" המזעזע), אך מעטים מהם מרגשים באמת. "אנה", שפותח את הדיסק השני ב"מכונת הזמן" הוא רגע כזה, שבו חודרוב נותן סולו פסנתר מלכותי, ויובל בנאי לובש את חליפת האנפלאגד שלו ושר יחד עם כל הקהל כמובן - את כל הגרון לתוך עוד קלאסיקה של אורלי זילברשץ בנאי.
עוד בוואלה!
יו 2 - "Sunday Bloody Sunday"
מתוך "Under A Blood Red Sky"/ ביצוע מקורי מתוך "War"
1983
שפן אצטדיוני התופים בפתיחה והמארש באמצע
"היו הרבה דיבורים סביב השיר הבא. אולי יותר מדי דיבורים. השיר הזה הוא לא שיר מרד. השיר הבא הוא "Sunday Bloody Sunday"". כך פותח בונו את אחד הרגעים האצטדיוניים הגדולים של להקה בשיא הרעב שלה. יו-2 היא להקה שרובנו גדלנו כבר לתוך העידן שלה כמי שלא מופיעה מול פחות משלושה מיליון אנשים (או מועצת הביטחון של האו"ם) ו"Sunday Bloody Sunday" הוא רגע מגדיר בדיסקוגרפיה שלה: בימים שפתיחת תופים כזו הייתה תחליף מזון לנפש, כשדה אדג' ידע בדיוק מה הופך אותו לגיבור גיטרה ובונו הו בונו כמה פועל במה שנראית אז, ככה גיבור מעמד הפועלים היית; עם גופיה שחורה, שיער נטול פן, פנים נטולי משקפי שמש ודגל לבן אותו הוא גורר למרכז הבמה ומטריף את הקהל. לא שהביצוע של השיר ב"War" הוא לא בקבוק תבערה אירי, אבל אחרי הכל זו ההופעה שהושמעה במצעד העשור של גלי צה"ל ואחריה, אי אפשר באמת היה לחזור לאולפן.
דבר השופטים
בקרב של האישי מול הלאומי, "אנה" שלא גומרת מול העולם שלא מסיים את המלחמות שלו, יו-2 לוקחת בכל יום, כולל ביום א' הארור מכל. ומשינה? שיגידו תודה שלא שמנו אותם מול "One".