נינט - "ים של דמעות"
מתוך גמר כוכב נולד 1/ ביצוע מקורי מופיע ב"ים של דמעות" של זוהר ארגוב
1985/2003
שפן אצטדיוני: ערב טוב ניצנים
עוד בוואלה!
יו-2 - "Sunday Bloody Sunday"
מתוך "Under A Blood Red Sky"/ ביצוע מקורי מתוך "War"
1983
שפן אצטדיוני התופים בפתיחה והמארש באמצע מלווה בקריאות "No More" של בונו
דבר השופטים
השאלה הראשונה שעלתה לחלל האוויר כאשר הופיעה השתקפותה של נינט טייב על כל המשתמע משם התואר המחייב הזה - היתה "זו באמת גיטרה?". הנה היא עומדת מול עשרות אלפי צופים, כאילו לא עברו חמש שנים מאז אותו גמר, מצליחה לרגע לשחזר את אותה הכריזמה שכבר נדמה שאבדה, וגיטרה תלויה על צווארה. היא אוחזת בה, פורטת בה, מנגנת - יש שיישבעו שהיא אפילו מצליחה להוציא ממנה צלילים מלודיים ובכל זאת הגיטרה הזו היא הולוגרמה של פאסון. סמל סטטוס מיותר אצל מי שהחיוך שלה עוצמתי ורך דיו בכדי להמיס כל מקטרג.
החיוך הזה לא נמחק מהפרצוף של הילדה ששרה את "ים של דמעות" במשך ערב שלם. הוא גם לא נמחק בתודעה, בעיקר בגלל שאותו ביצוע היה חד פעמי בכל פרמטר. הוא הציב את הסטנדרט שנקרא "ביצוע ברמה של גמר". עם כל ההערכה לכישרון של ליבי וההכרה באהדה לישראל, שום דבר אמש, בגמר "כוכב נולד 6" לא נשמע כמו "ים של דמעות". בעצם מאז "ים של דמעות" שום דבר לא נשמע כמוהו.
אנחנו מוכנים לשים כסף שבונו מכור ל"אמריקן איידול". הוא גם מסמס בליינד. לא באמת מפריעות לו הפרסומות והחסויות ואם יזמינו אותו יום אחד להיות אמן אורח הוא יבוא במסירות של אסי דיין לריטלין. אז כן הוא מתחסד וצבוע ולקקן ויהיר ופוליטיקאי והוא לא הוציא שיר טוב כבר 14 שנה ובכל זאת כל השינוי התדמיתי הזה לא משנה את העובדה שב-1983 כשהוא שר את "Sunday Bloody Sunday" הוא היה הדבר הכי אמיתי שיש. שום דבר לא ישנה את העובדה את הרעב, התשוקה והמסירות של יו-2 למוזיקה ולמסרים שלהם. שום דבר לא ישנה את העובדה שהביצוע של השיר הזה ב"Under A Blood Red Sky" מאפיל על המקור, הופך אותו לתפל, מסורס ולא רלבנטי. שום דבר לא ישנה את הגולמיות שהתפרצה באותו לילה נדיר והפכה את "Sunday Bloody Sunday" להמנון ברית הדפוקים האולטימטיבי. לא ברית דפוקים של "אכלו לי-שתו לי", אלא כזו שתובעת בעצמה את הזכויות שלה. המסר הזה מועבר בגיטרה של דה אדג', במקצב התופים הצבאי של לארי מולן ובבאס הרפטטיבי של אדם קלייטון לא פחות טוב מאשר היא עוברת דרך הגרון הנאמן לעצמו של בונו. כי ככה זה עם המנונים אמיתיים יש אצלם התאמה בין האתיקה והאסתטיקה. המוזיקה והמלים הופכות לאחד ומשתלחות לאוויר. ושום דבר לא ישנה את זה. גם לא "ים של דמעות".