ותרו על האירוטיקה, בחרו בטינה פיי

"הונאה" הוא קצת כמו "מבוקש", רק שהפעם את רואה החשבון המשעמם והמשועמם מגלם יואן מקגרגור (ולא ג'יימס מקאבוי), את הזר המסתורי והנאה ששולף אותו מחייו המשעממים מגלם יו ג'קמן (ולא אנג'לינה ג'ולי) ואת אגודת המתנקשים הסודית מחליף מועדון סקס סודי ויוקרתי.

אבל בעוד "מבוקש" בוים בידי במאי רוסי חרוץ וחולה נפש, שהצליח להסיח את דעתם של הצופים התמימים באמצעות תצוגה וירטואוזית, מפלצתית ונטולת כל אחריות של אלימות אכזרית ואפקטים אבסורדיים (מה שבהחלט סייע לסרטו להתעלות הרבה מעבר למגוחכות הקיצונית של התסריט שהנחה אותו), את "הונאה" עשה במאי פרסומות טירון בשם מרסל לנגנגר, שככל הנראה קיבל את ההשראה שלו באמצעות צפייה לילית כפייתית במותחנים אירוטיים נחותים, מהסוג שאפשר למצוא בשפע בערוצי הסרטים של הכבלים.

אם ראיתם את הטריילר, אתם כבר יודעים שלמרות שבהתחלה רואה החשבון שלנו עושה חיים משוגעים עם השאפות השוות שהזר המסתורי מארגן לו (ביניהן ניתן למצוא את נטשה הנסטרידג' ואת שרלוט רמפלינג), ואפילו מתאהב נואשות באחת מהן (שאותה מגלמת מישל וויליאמס), הרי שבערך בנקודת האמצע של הסרט מגיע טוויסט מאוד לא מפתיע שבמהלכו מתגלה ששום דבר אינו כפי שהוא נראה, ושהזר המסתורי הוא בעצם בחורצ'יק די מסוכן שמבקש לעשות שימוש שפל ותועלתני בכישוריו של רואה החשבון. לפחות תנסו לעשות כאילו שלא ראיתם את זה מגיע. מכאן לשם, העניינים מסתבכים כהוגן והגיבור הפתטי שלנו מוצא את עצמו מופלל בעבור פשע שהוא לא ביצע. אבל אל תדאגו. רואה החשבון שלנו הוא אולי הרבה דברים, אבל פראייר הוא לא אחד מהם.

אז כן, "הונאה" הוא מותחן אירוטי די אידיוטי, ואין בו לא מתח, ולא ארוטיקה, ומתחת למעטה הניו יורקי החלקלק שלו (עליו אחראי הצלם בעל המוניטין דנטה ספינוטי, שצילם גם את "סודות אל.איי" ואת "המקור", בין השאר) לא תמצאו דבר מלבד תסריט תפל ונטול מקוריות, ושני שחקנים עצלנים וציניים שעושים את המינימום הדרוש בדרך לעוד תלוש משכורת שמנמן. המפגשים המיניים של מקגרגור אינם מצליחים להיות אפילו קרובים למשהו שיגרום לכם להתלחלח, וברגע שאלה נפסקים, וה"אקשן" העלילתי נכנס לגיר, סביר להניח שתתחילו לפהק ולהציץ בשעון בתקווה שהתסבוכת המיותרת הזאת תיפתר, וכמה שיותר מהר. משחקנים במעמדם של מקגרגור וג'קמן אפשר לצפות ליותר, אבל בהחלט לא מוכרחים. במילה אחת, הונאה. מי אמר שאין אמת בפרסום?

לא נראה לי שהייתי אמור לאהוב את "Baby Mama". בכל זאת, מדובר בקומדיה מתקתקה ונוסחתית אודות אשת קריירה מזדקנת ועקרה ששוכרת את רחמה של בחורה ווייט טראשית טיפשונת על מנת שזו תייצר עבורה צאצא, ועל אודות כל אותם דברים משעשעים, מטופשים ומחממי לב שקורים לשתיים בעקבות זאת, ולא, לא נראה לי שאני קהל היעד. אבל מה אתם יודעים, כנגד כל הסיכויים, וכנגד כל הדעות הקדומות, דווקא מצאתי את עצמי מחבב את הסרט, ואפילו צחקקתי לכל אורכו כמעט. איך לעזאזל זה קרה?

ובכן, דומה שהסיבה העיקרית להנאתי הבלתי צפויה נעוצה בכך שטינה פיי (בעבר הכותבת הראשית של "סאטרדיי נייט לייב", בהווה יוצרת וכוכבת הסדרה "30 רוק" וכפילתה של שרה פיילין) מגלמת את אשת הקריירה, ובכך שאיימי פוהלר (שמוכרת לכם מתפקידי משנה רבי רושם בקומדיות פולחניות דוגמת "Wet Hot American Summer", ושהגישה בעבר הלא רחוק את פינת החדשות המפוברקות "Weekend Update" יחד עם פיי) מגלמת את הבחורונת הטיפשונת, ומה לעשות, פשוט מדובר בשתיים מהנשים היותר מצחיקות והיותר חכמות שמסתובבות על המסכים בימינו, וכשהן משתפות פעולה, אז בכלל שחבל לכם. אם אתם זקוקים להוכחה נוספת, רק תראו איך הן פתחו את העונה החדשה של סאטרדיי נייט לייב (הקישור למטה).

אם תוסיפו לכך את התסריט השנון ועתיר האבחנות התרבותיות שנתפר במיוחד על פי מידותיהן (על ידי מייקל מק'קולרס, שגם ביים), ואת העובדה שהשתיים מוקפות במצחיקנים אמינים כמו סטיב מרטין, גרג קינייר, דקס שפארד ("Idiocracy") ורומאני מלקו ("בתול בן 40"), אולי תתחילו להבין מדוע "Baby Mama" (שיצא עכשיו בדי.וי.די) הוא כל כך הרבה פחות גרוע ממה שהוא היה אמור להיות. בקיצור, אם אתם מחפשים קומדיה קלילה ובלתי מזיקה שתעביר לכם את הזמן בנעימים יחסיים עד ש"אחים חורגים", "רעם טרופי" ו"אננס אקספרס" יתגלגלו לעיר, וכבר ראיתם את "רצח מוצדק", נראה לי שמצאתם אותה.