הלאה

נטע הבר (אירית מ"לגעת באושר"), שקיבלה אתמול את פרס מסך הזהב לשחקנית הטובה ביותר, ביקשה בעת הענקת הפרס להעביר מסר חשוב לאלוהים: "אני מתה עליך ואני חייבת לך הדלקת נרות בשבת". כמה רגעים לפני כן הודיע רפי גינת, מנחה "בשידור חוקר", התוכנית שזכתה בפרס תוכניות התחקירים, בהתרגשות פרומואית, ש"מחר יש בתוכנית פדופיל מבאר שבע שאנס שלוש ילדות בנות שבע וחצי, שמונה ותשע וחצי, ואני מת שיתפסו אותו". ואני חשבתי שהבנאדם גמר לעשות רייטינג על חשבון הצער האנושי.

שניות לפני כן הצהירה ג'ודי ניר מוזס שלום ש"בשידור חוקר" היא התוכנית האהובה עליה, אולי בתקווה שבתוכניות הבאות, בעזרת השם, יצליחו לתפוס את כל המסוממים והנרקומנים המסריחים של המדינה ויראו להם מה זה. אותה ג'ודי, אגב, לא זכתה בפרס תוכנית האירוח (בה זכתה התוכנית "חלומות בהקיציס") וגם לא בפרס תוכנית הפנאי וסגנון חיים (בה זכתה "מסע עולמי"), מה שמוכיח שגם לכוח של אחת מהנשים הטוטאליטריות ביותר במדינה יש גבול.

אורנה בנאי התכבדה לפתוח את הערב במונולוג לימור מביך ששוב הזכיר לנו שדברים טובים צריך להפסיק בזמן ולהפסיק לחלוטין. מושונוב, גליקמן וקושניר, מנחי השואו, העבירו את הערב בחן יחסי עם כמה מערכונים טיפוסיים. אלי יצפאן, זוכה פרס מסך הזהב לתוכנית הבידור, לא ויתר על חיקוי גזעני של סלימאן א-שאפי, הכתב הלא יהודי של חדשות ערוץ 2, דבר שהעביר פרץ של גאווה לאומית בלבבות הנוכחים. בכלל נדמה לי כי מרבית הזוכים בחרו להתייחס אל המצב הנוכחי בעולם באופן שלילי ולמקם את עצמם כאלה שמספקים אתנחתא של שפיות לעם.

צביקה הדר קיבל את פרס השחקן הקומי, גיא פינס זכה בפרס המגזין, רבקה מיכאלי קיבלה פרס מוצדק על מפעל חיים ומחווה מוזיקלית של שלוש דיוות שטרודל: חני נחמיאס, מיקי קם וציפי שביט. בפרס הסדרה הדרמטית זכתה"לגעת באושר", חדשות ערוץ 2 זכו בפרס החדשות, ואקי אבני זכה בפרס השחקן הדרמטי על תפקידו בסדרה "טירונות" אבל הוא לא יכול היה להגיע לטקס. בקהל הסבה את תשומת ליבי נוכחותו של הילד בר מ"שמש" שעוד יגדל להיות שחקן רפרטוארי מרשים וכן כמה וכמה דוגמנים בחליפות ערב נאות. במהלך הפרסומות שתיתי קצת קולה, הלכתי לשירותים, דברתי עם אמא שלי בטלפון וקשקשתי על חתיכת נייר.