פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיר עושה לי בול על הנשמה

      "שירבול" של נדב רביד הוא ניסיון ראשון בארץ לייצר אוסף רמיקסים. עינב שיף לקח אותו לשיחת מסנג'ר וסימפל

      בשנת 1998 אי אפשר היה לברוח מהשיר Believe"" של שר. הוא שודר 87 פעמים בשעה בגלגלצ, מלבד בשעתיים מקודשות: "הקצה" בהנחיית העורך, השדרן, היוצר והדי ג'יי נדב רביד (העריכה נעשתה בצוותא עם קוואמי) היו תחילתו של אי בודד, שהיום הוא בפירוש אבן דרך בתולדות המוזיקה האלטרנטיבית בישראל. שם, בהיותו קיר תמיכה לאלו שלא יכלו לסבול את הווקודר של שר, רביד ביסס עצמו כחוד חנית של חשיבה אחרת בכל הקשור למוזיקה וגם מוזיקה ישראלית.

      דרכו של רביד מגיעה לשיאה עם אוסף הרמיקסים הראשון שלו, "שירבול" (עברות למונח רימיקס), שהוא ניסיון חלוצי ומרתק לתרגם את תעשיית הרמיקסים המשגשגת בחו"ל על ידי פרשנות של רביד לקטעים ישראלים מגוונים, מיאפים עם ג'יפים ועד, אפילו, תיסלם.

      אז נכון, רביד היה עורך וואלה! תרבות, עורך "קול הקמפוס" והוא די ג'יי, מה שאומר שכולם מכירים את כולם ולפטור את הראיון הזה ב"גילוי נאות" יהיה אפקטיבי כמו רמיקס לשיר של איה כורם; אבל אנחנו מאמינים שבבסים, בלופים, בחיתוכים ובעיקר בעומק שיש ב"שירבול" מסתתרים כמה דברים חשובים שיש לרביד להגיד על רמיקסים, מוזיקה ישראלית ואפילו על ההבדל בין החיים כדי ג'יי לקיום כעיתונאי. לכן, וגם בגלל שב"שירבול" יש כמה קטעים שיסובבו ראשים 360 מעלות (שימו לב לאורן ברזילי ב"אבוד מאהבה"), שווה להתגבר על הרמות הגבה ובמקום זאת פשוט להרים את הרחבה.

      *הראיון נערך, במכוון, באמצעות מסנג'ר. השתדלנו להשאיר אותו נאמן למקור ככל שיהיה

      עינב אומר/ת:

      אני חייב להגיד כהתחלה, שזה נורא כיף לראיין תוך כדי האזנה לדיסק של המרואיין

      Nadav Ravid אומר/ת:

      מזל שאני לא צריך להקשיב איתך

      עינב אומר/ת:

      אתה לא אוהב להקשיב לזה?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      לא בחברת אנשים, וגם, יש שם דברים שגמרתי לפני חמש שנים. אז היה נחמד לחזור ולהקשיב לזה תוך כדי הריכוז של החומר והמאסטרינג, אבל ככה סתם?

      עינב אומר/ת:

      טוב, זה חלק מהעניין של תמיד לזוז קדימה, לא?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      כן, אני משער

      עינב אומר/ת:

      אתה בטח מרגיש שהדיסק הזה הוא קצת נטול הקשר, כי אין תרבות פעילה של רמיקסים במוזיקה הישראלית, על כל צדדיה.

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אם יש איזשהי יומרה בדיסק הזה, היא לספק את ההקשר המקומי

      עינב אומר/ת:

      תרחיב קצת

      Nadav Ravid אומר/ת:

      בתור מישהו שחי מוזיקה כבר די הרבה זמן, זה די ברור לי שרמיקסים הם חלק חשוב של העולם הזה, הרבה מהחומרים שאני משתמש בהם, ברדיו או במועדון, הם רימיקסים. אנתולוגיות של רימיקסים ורמיקסרים הם דבר טריביאלי, ושום דבר מכל השפע הזה לא קיים במה שנקרא תרבות המוזיקה הישראלית. היו לי בעבר כמה התנסויות שליליות עם "תעשיית המוזיקה המקומית" והיחס הלא-מבין שלה את כל עולם הרימיקסים

      עינב אומר/ת:

      יש לך השערה למה התעשייה מתייחסת לרמיקסים באופן שלילי כל כך?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      יש מלא סיבות -

      Nadav Ravid אומר/ת:

      קודם כל, אין כאן תרבות סינגלים

      Nadav Ravid אומר/ת:

      תרבות המועדונים כאן היא גם די צרה וגחמנית בטעמים שלה

      Nadav Ravid אומר/ת:

      ואם רימיקסים בחו"ל, עוזרים בין השאר לנגן קטע של אמן מיינסטרים בקונטקסט אלטרנטיבי, נגיד רימיקס למדונה...

      Nadav Ravid אומר/ת:

      בארץ, לנגן משהו בעברית באמצע מסיבת דאבסטפ בברזילי, או האוס באומן 17 - אני לא רואה את זה קורה כמעט

      Nadav Ravid אומר/ת:

      מעבר לזה, להרבה מהאמנים המקומיים יש בעיה בגישה, או לפחות הייתה, לפיה היצירה שלהם היא לא משהו שזקוק לפרשנות - היא הדבר הסופי והמוחלט. וגם לחברות התקליטים יש תקציבים מוגבלים, היום יותר מתמיד, ואני לא רואה את החברות כאן מתחילות לשלם לרימיקסרים בשביל לעשות רימיקסים שלא ינוגנו בשום מקום

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אני חושב שגם במקרים המועטים שיצאו סינגלים עם רימיקסים לרדיו, העורכים ברדיו התייחסו לרימיקס כקוריוז, כחלק מהחשיבה הכללית שמשמיעים רק את הרימיקס

      Nadav Ravid אומר/ת:

      בדיוק כמו שאלבום טראקס זוכים להתעלמות של העורכים. וגם, עם כל הרתיעה שיש עדיין בארץ מכל מה שמריח כמוזיקה אלקטרונית, רימיקס בתפיסה הרווחת זה להלביש אומצה-אומצה על שיר של גידי גוב.

      עינב אומר/ת:

      רמיקסים בתודעה הישראלית זה או אלבומי אוסף של WOW! עם סלין דיון, או רמיקסים של סאבלימינל

      Nadav Ravid אומר/ת:

      לרימיקסים של עולם ההיפ הופ המקומי יש לי כבוד, כי זה דומה למה שקורה בעולם ההיפ הופ המסחרי בחו"ל - לתת עוד גרסאות לדי ג'יי

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אלה אמנם לא רימיקסים שפונים לקהל אחר, או מביאים פרשנות מרעננת לשיר, אבל בעולם של ההיפ הופ יש להם מקום חשוב

      עינב אומר/ת:

      הם גם לא תופסים את הרמיקס כביקורת על המוצר הסופי, כמו שרמזת קודם

      Nadav Ravid אומר/ת:

      כן... היה לי מקרה שבו עשיתי רימיקס לזמרת ישראלית מסוימת, והיא פסלה את הרימיקס, כי לא מצא חן בעיניה שהתעסקתי עם הטרק שירה שלה

      עינב אומר/ת:

      אתה רואה את המוזיקה הישראלית בדרך לשינוי בנושאים האלו? איזשהו רמז לפתיחות?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      היום?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      מממ

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אני למען האמת רואה את המוזיקה הישראלית דרך זווית מאוד צרה. אני לא מתיימר לספק איזושהי תובנה כללית על מוזיקה ישראלית

      עינב אומר/ת:

      אוקיי

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אבל אם כבר, התחושה שלי היא שהמיינסטרים הישראלי הפך להיות עוד יותר מקובע

      Nadav Ravid אומר/ת:

      כלומר, איזה אמנים במיינסטרים כבר יהיה מגניב לעשות להם רימיקס?

      עינב אומר/ת:

      דווקא חשבתי שאם כבר דברים זזים בישראל, זה במיינסטרים ואתה נותן דוגמאות ב"שירבול": אמילי קרפל שהיא הצלחת פלייליסט, אונילי שאולי תהיה כזו

      Nadav Ravid אומר/ת:

      את אמילי קרפל המיינסטרים עדיין לא יודע איך לעכל. אונילי? אני מאוד מקווה בשבילה, אבל אני לא בטוח. הטון במוזיקה הישראלית הוא עדיין נורא "כן" ו"רציני", ו"אותנטי". ואז, כשאתה נותן את השיר שלך לרימיקס, אתה כאילו פוגע לעצמך באמירה האותנטית לכאורה, אני חושב.

      Nadav Ravid אומר/ת:

      או שאני סתם מדבר מהתחת :)

      עינב אומר/ת:

      בוא נצלול רגע לאלבום

      Nadav Ravid אומר/ת:

      (אייקון של שנורקל)

      עינב אומר/ת:

      תסביר קצת על תהליך העבודה על הדבר האמורפי הזה שנקרא "רמיקס": איך מתחילים, מה ההמשך וכו'

      Nadav Ravid אומר/ת:

      יש מיליון דרכים

      Nadav Ravid אומר/ת:

      זה יכול להתחיל כבר בשמיעה של הקטע המקורי, לפעמים אתה מקבל את החזון לרימיקס באותו רגע

      Nadav Ravid אומר/ת:

      לפעמים אתה שומע את הערוצים המפורקים, ולפעמים אתה מקבל אותם בלי שתשמע את השיר המלא, ואז מקבל רעיון

      Nadav Ravid אומר/ת:

      לפעמים יש לך רעיון בראש שמסתובב לך כמה זמן, ואז אתה "אונס" אותו על הערוצים שקיבלת - לפעמים זה מצליח ולפעמים לא.. וכשזה לא מצליח צריך לדעת לזהות את זה. למשל, את הרימיקס ל"גיימס" של אונילי, התחלתי בכיוון לגמרי אחר וכשקלטתי שזה לא זה, התחלתי מהתחלה.

      עינב אומר/ת:

      כלומר חייבים חוש ביקורת עצמי מפותח

      Nadav Ravid אומר/ת:

      זה בדרך כלל טוב שיהיה. למרות שזה גם נוטה להיות הרסני לפעמים

      עינב אומר/ת:

      היו רמיקסים שרצית לסיים ולא הצלחת כי לא ידעת אם זה מספיק טוב?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      רימיקסים, כי זה משהו שאתה עושה בשביל מישהו אחר, אתה חייב לסיים. יש דד ליין. ברימיקס השני לאלקטרה לא היה לי דדליין, אז בעצם אף פעם לא ממש גמרתי אותו

      Nadav Ravid אומר/ת:

      ובאמת כשאני שומע אותו, אני חוטף לפעמים התכווצויות בכל מיני מקומות שהייתי רוצה לעשות אחרת

      Nadav Ravid אומר/ת:

      מצד שני, בעבודה כזו, במוזיקה אלקטרונית, יש תמיד את הנקודה שאתה חייב להגיד "זהו". גם במחיר שלא תאהב את זה אחר כך. או שתחשוב שהיה מקום לשיפור

      עינב אומר/ת:

      מה המשקל שאתה נותן לשביעות הרצון של האמן בתוך הרמיקס? יש לו זכות וטו למשל?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      ברור

      Nadav Ravid אומר/ת:

      הוא סוג של לקוח

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אבל חשוב שגם אני אהיה מרוצה :)

      עינב אומר/ת:

      מוזר לי שאתה כותב "לקוח" - אני לא חושב שקיבלת כסף על הרמיקסים שהכנת ב"שירבול". אולי חוץ מעופר מאירי ממטרופולין, כי אוהבים אותו ברדיו :)

      Nadav Ravid אומר/ת:

      עופר היה היחיד ששילם

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אבל זה בא מהכיס שלו, לא של חברת התקליטים. הוא רצה להוציא פרוייקט בסטנדרטים חו"ליים, וזה היה חלק מזה. ומבחינה כלכלית נטו, ברור שלא יצא לו מזה הרבה

      עינב אומר/ת:

      כנראה שזה לא ממש הלך. באלבום השני הוא כבר לא חזר על זה אם אני זוכר נכון

      Nadav Ravid אומר/ת:

      בדיוק

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אני חושב שבאלבום השני הוא עשה תחרות רימיקסים או משהו כזה

      עינב אומר/ת:

      ההחלטה להוציא את "שירבול" נבעה מאיזשהו רצון שיכירו את העבודה שלך בפרונט, ולא כחלק מהסטים שלך או סינגלים של אחרים, אני צודק?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      כן

      Nadav Ravid אומר/ת:

      כלומר, אני בעיקר מוכר כדי ג'יי

      Nadav Ravid אומר/ת:

      ודיג'וי זה משהו שהתחיל אצלי בשלב מאוחר יחסית, סוג של "על הדרך" והיה לי חשוב לשים את הצד הזה מקדימה

      Nadav Ravid אומר/ת:

      וגם, כשהוצאתי את האלבום הקודם של פולר-פייר (הצמד של נדב רביד עם מלכיאל גרוסמן - ע"ש), אחת הביקורות שנכתבה, התייחסה לכך שהאלבום הזה "לא מתייחס לתרבת המוזיקה הישראלית"

      Nadav Ravid אומר/ת:

      על כך שלא סימפלנו שום דבר ישראלי וכו'

      עינב אומר/ת:

      פחחח

      Nadav Ravid אומר/ת:

      מעבר לעובדה שדווקא כן היה שם סימפול ישראלי, שפשוט זוין ללא הכר, קשה לי לראות ביקורות בנורווגיה על כך שרויקסופ, נגיד, לא מסמפלים שום דבר נורווגי

      עינב אומר/ת:

      תראה, עם פחות מ"מלאו אסמינו בר" כנראה שלא היו עוזבים אותך

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אבל "שירבול" הוא במקום הזה בדיוק התייחסות לתרבות המוזיקה המקומית, ובדיוק בגלל זה לא הכנסתי לתוכו שום רימיקס שנעשה לאמנים בחו"ל, בגלל זה השם ה"מעוברת", וכל העטיפה והטקסטים הם בעברית

      עינב אומר/ת:

      כלומר אתה כן רוצה חלק כלשהו ב"תרבות הישראלית"

      Nadav Ravid אומר/ת:

      לא במובן שהוצאתי את הדיסק הזה כדי להכנס לפלייליסט ולקבל שער ב-7 לילות

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אלא בגלל שהדברים האלה בלאו הכי נעשו כאן, ויש להם קונטקסט מקומי

      Nadav Ravid אומר/ת:

      ובגלל שאני חי כאן ופועל כאן

      Nadav Ravid אומר/ת:

      ולא יודע, אולי מישהו ישמע את זה ויחשוב שאולי הוא רוצה שנעבוד ביחד

      עינב אומר/ת:

      תשמע, מעניין מה דני בסן ויזהר אשדות חשבו על "שיר השריקה" (רביד הפך לקטע המפורסם של תיסלם את הצורה באופן שגם סמי אברזדל לא היה מזהה אותו – ע"ש)

      Nadav Ravid אומר/ת:

      דני בסן אני לא יודע, אבל יזהר ויאיר ניצני אהבו

      Nadav Ravid אומר/ת:

      זה הרימיקס היחיד באלבום שעשיתי כבוטלג. פשוט הכנתי אותו לאיזה מסיבה שתקלטתי בה, וזה ישב לי בול. זה גם היה בתקופה שהיו מלא בוטלגים צ'יזיים של להיטי רוק אמריקאיים בסגנון בולטימור, אז חשבתי שזה יהיה מצחיק לעשות אחד כזה ישראלי שידבר לקהל. זה באמת עבד מצוין

      עינב אומר/ת:

      קדימה, לאלבום הרמיקסים של שלמה ארצי. שיט, כבר עשו אחד כזה :)

      Nadav Ravid אומר/ת:

      ליאיר שלחתי את זה כמה חודשים אחר כך, בקטע של קוריוז ואחר כך, כשרציתי להוציא אותו על הדיסק, הוא ושאר התיסלמים היו מאוד אדיבים לתת לי להשתמש ברימיקס

      עינב אומר/ת:

      טוב, אשדות וניצני הם שניים מהיותר מתקדמים בחשיבה המוזיקלית-עסקית שלהם

      Nadav Ravid אומר/ת:

      כן, ואשדות היה מחלוצי הרימיקסים בישראל

      Nadav Ravid אומר/ת:

      הוא גם שיחק אותה ברמה הבינלאומית

      עינב אומר/ת:

      עופרה חזה

      Nadav Ravid אומר/ת:

      תכלס, עופרה חזה חייבת לו את ההצלחה הבינלאומית שלה

      Nadav Ravid אומר/ת:

      הא לך דוגמה לרימיקס מוצלח (בעצם שניים – "אם ננעלו" ו"גלבי")

      עינב אומר/ת:

      כן, אבל לא הגבת על הפרובוקציה שלי עם שלמה ארצי

      Nadav Ravid אומר/ת:

      שלמה ארצי זה אפילו כבר לא פרובוקציה... ודיגיטל מי עשה איתו דברים נהדרים :)

      עינב אומר/ת:

      עם מי באמת מעניין אותך לעבוד מכאן? לא נדבר עכשיו על ג'יימס מרפי, תבין אותי

      Nadav Ravid אומר/ת:

      למה שלא נדבר עכשיו על ג'יימס מרפי?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      תמיד אוהב לדבר עליו

      עינב אומר/ת:

      תראה, אולי הוא יכיר את אביב גפן ויעשה עליה כמו סטיבן ווילסון. אבל עד שזה יקרה ותעשו רמיקסים ביחד בברזילי, חשבתי לשאול למי תרצה להעניק שירבול נוסף

      Nadav Ravid אומר/ת:

      יאפים עם ג'יפים עושים תקליט חדש...

      עינב אומר/ת:

      מרגש, הא?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      מאוד

      עינב אומר/ת:

      ושירבול בתולין למי?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אני לא טוב בשאלות פתוחות מהסוג הזה

      עינב אומר/ת:

      מובן לגמרי, גם אני מגמגם כששואלים אותי על "אלבומי השנה"

      Nadav Ravid אומר/ת:

      בדיוק

      Nadav Ravid אומר/ת:

      אני צריך להתחיל לקרוא סיכומים של אחרים ולחרוש את הכונן שלי כדי להיזכר מה בעצם היה שם

      עינב אומר/ת:

      אני חושב שלתקליטנים זו בעיה עוד יותר קשה. כי הם בעצם צריכים להפריד בין "מוזיקת סטים" למוזיקה שמרגשת אותם בבית, בשש בבוקר לפני השינה

      Nadav Ravid אומר/ת:

      זה רק הולך ונהיה יותר קשה. אני כבר לא זוכר ממה התלהבתי לפני חודשיים

      עינב אומר/ת:

      טוב, בסוף זה תמיד קשור לג'יימס מרפי איכשהו

      Nadav Ravid אומר/ת:

      :)

      עינב אומר/ת:

      אני חייב שתי שאלות פלצניות לסיום

      Nadav Ravid אומר/ת:

      כמה שאתה רוצה

      עינב אומר/ת:

      הקמת את "הקצה". אתה שלם עם המיקום שלו בתוך גלגלצ?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      בטח. תראה תחנות רדיות דומות בחו"ל ואיפה הן ממקמות את התוכניות האלטרנטיביות שלהן, אם בכלל. עצם זה שיש 4 שעות בשבוע שבהן יש לקוואמי ולי גיבוי מלא להשמיע מה שאנחנו רוצים, בתחנה כמון גלגלצ – זה לא פחות ממדהים

      עינב אומר/ת:

      השאלה השניה שלי היא, ש"שירבול" הוא שיא מוזיקלי אחרי הרבה שיאים שהם יותר "תקשורתיים" (106, וואלה!תרבות, רדיו). אתה יודע היום מה יותר מרגש אותך?

      Nadav Ravid אומר/ת:

      את הצד התקשורתי די עזבתי, אני כמעט לא כותב יותר וגם לעשות תוכנית מוזיקה ברדיו, זה עדיין בא מהמקום של המוזיקה

      Nadav Ravid אומר/ת:

      העיסוק בתקשורת עוזר ומפריע, בו"ז, כי מצד אחד אתה יודע טוב יותר איך עובדת התקשורת, מי האנשים שמאחורי, אבל מצד שני גם מתייגים אותך איכשהו, ויש סיכוי שבמקומות מסוימים לא יכתבו עלייך, כי אתה "שייך" לקליקות "מתחרות"

      עינב אומר/ת:

      כן. לאנשי תקשורת אין אפשרות "לשרבל" את המקצוע שלהם

      Nadav Ravid אומר/ת:

      whatever that means :)

      "שירבול: רמיקסים נדב רביד 2003-2008" ניתן להורדה בחינם באתר של רביד (לינק למטה). מסיבת השקה תתקיים מחר בערב (רביעי) במועדון הבלוק בהשתתפות ניצן חורש, אונילי, אמילי קרפל, קוואמי וטליסמן.