וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

קראו את הפרק הראשון של "האירוטיקה ביהדות"

6.10.2008 / 7:29

ספר המלקט ממקורות כמו התנ"ך, ציורי המערות, המשנה והתלמוד, את תולדות "האירוטיקה ביהדות"

עמודים 92-99

הרמב"ם, בהיותו רופא החצר של הסולטאן במצרים, התבקש לכתוב על נושא כוח הגברא. הוא מילא אחר הבקשה וכתב על כך מאמר שלם. להלן חלקים נבחרים מן המאמר.

על חיזוק כוח הגברא מאמר מאת הרמב"ם

ודע, כי כל מה שיקרר הגוף או את כלי המשגל, וכן כל מה שינגב הגוף או הכלים ההם מזיקים מאוד, ושכל מה שירטיב ויחמם בשווי [במידה בינונית ממוצעת] מן המזונות והרפואות ושאר ההנהגה, יהיה זה לגוף כולו או לכלי המשגל מועיל מאוד בעניין הזה, כגון השמחה, השעשוע והצחוק והמנוחה הבלתי מופלגת [מועילים] בעניין הזה, והפכי אלו יזיקוהו מאוד, ר"ל האבל והיגון והאנחה והצום והיגיעה והעמל והיקיצה, כל אלו מבטלים מאוד הקושי וממעטים הזרע. וכן ריבוי זיכרון ענייני המשגל [ריבוי שיחה בענייני המשגל] והסיפור בו, ושבח אותו ממה שיעזור עליו, והרחק המחשבה ממנו ממה שיישרף [יצטמק] האבר ויחליש פעולתו. וכן עשיית המשגל על הכוונה [על התאווה] ממה שיחזיק האיבר ויעזור על ריבוי המשגל, ועשייתו מבלתי כוונה [מבלתי תאווה] היא ממה שיחליש האיבר וישרפהו [יביא לידי צמיקתו], וימעיט הרצון בו, כל שכן אם יחובר עם זה הרחקת המחשבה בו עם רוחק הפעולה. כי זה הקודם שיעשו אותו הפרושים [הנזירים, הסגפנים] להינצל מן העזיבה [כדי להינצל מן הפריצות].

מדברים אלה של הרמב"ם אפשר ללמוד על שלושה עקרונות חשובים לחיזוק כוח הגברא: 1. שמירה על חום הגוף ועל לחותו. 2. השפעת מצבו הנפשי של האדם: השמחה, השעשוע והצחוק מגבירים את כוח הגברא, ואילו מצב רוח קודר ועגמומי מדלל אותו ומזיק לו. 3. החשק המיני, התאווה והריכוז של האדם במעשה המיני.

הרמב"ם ממשיך ומתאר את הגורמים המחלישים את כוח הגברא, בהם חוסר משיכה מינית כלפי האישה (עניין שאותו הוא מדגיש שוב ושוב), בעילת בתולות, זקנות, ילדות, נידות וחולות, וכן קיום יחסים עם אישה שהייתה מנועה מכך במשך שנים.

[...] ולכן יזיקו בעניין הזה המקרים הנפשיים או יועילו בו מאוד, ר"ל היגון והאנחה והאבל, או מיאוס האשה המכוונת בעילתה, ממה שיחליש המשגל מאוד. והפכיהם מן המקרים הנפשיים ירחיבו אליו [יעוררו תאווה רבה], ויניעוהו תנועה חזקה [...] וכבר זכרו הרופאים מה שיחליש המשגל בסגולתו: בעילת רוב הבתולות [בתולות — תשמישן מעייף], והזקנות, או קטנה שלא בגרה, או אשה שעמדה שנים רבות מהמשגל [שלא קיימה יחסים זמן רב], או נדה או חולה. ויותר מכל זה, בעילת האשה הנמאסת [המאוסה, השנואה], אשר יתחלף זה בעבורו חלוף [שנמצאת בשנות המעבר, שאיבדה את אורח הנשים], כי הטבע ילמד וירגיל העצלה עם ההכפה לעניין הזה. ולכן, ישוב האדם [ראוי לו לאדם] מנהג אחר זה בכל עת שיבקש שעצמו [שיבקש בנפשו] ימצא [לבוא אל אשה] [ב]העדר התאווה. הנה הגיע מכוח מאמרי זה הכולל מה שראוי שייכון [הכולל מה שראוי לשאוף אליו], או ירחיק בגלל העניין הזה [או מה שמוטב לעזוב בעניין זה].

בהמשך מפרט הרמב"ם אילו מאכלים טובים לחיזוק כוח הגברא

והוא מתחיל במאכלים מן החי:

והנה המזונות הטובים לזה: בשר הכבש, ובני יונה [ואפרוחי יונים], וכל המוחות, ובסגולה [וכל שכן] מוחות התרנגולות והיונים והעופות וביצי [אשכי] התרנגול מועילים מאוד בתוספת הזרע [לריבוי הזרע] והולדתו בכל המזגים והשנים. וכן מוח העצמות וחלמון ביצת התרנגולת וביצת היונים וביצת הפרדיץ [עוף בשם קורא] וביצת העופות, והחלב ביציאתו מן הכחלים [מן הפטמות].

וממשיך במאכלים מן הצומח, ראשית ירקות:

ומן הצמחים: הלפת, והפשתנגש [חסה], והבצלים [מכל המינים], ובסגולה [וכל שכן] הלבן ממנו והשומר והנענע, הוא המנטה, והאפונים והפולים והרוביא [לוביה] והסיסמאן [שומשום] והאשפראג [אספרגוס]. ולאחר מכן - פירות:

ומפרות האילנות: השקדים היבשים, הקלופים והלוזים, והענבים ופסתק [פיסטוק] וזרע הבוטנים הגדולים ואגוז הינדי [ואגוזי קוקוס], וכן גרגרי אלזל, הוא אל זלנה, הוא הנפש–דרואש, והוא הידוע בפלפל השחורים, הנה אלו כולם מזונות נמצאות, מועילות בעניין זה, ויעזרו על הקושי. [ובהם] מה שיוסיף בזרע [מה שמרבים את הזרע], יילקחו נפרדות [קצתם נפרדים] או מורכבות [קצתם מורכבים], לפי מה שיתרכב ממנו [אולי הבחנה בין אכילת הפרי כתוספת למזון לעומת אכילתו לבדו]. ושתיית מי הדבש יעזור על הקושי. ויותר מועיל מכל מזון ורפואה בעניין הנזכר, הוא היין, ואין תמורתו בכוונה הזאת, כי הדם המתיילד ממנו חם ורטוב וירחיב הנפש [משמח את לב אנוש], ויפשיט אל המשגל מאוד [ומעורר מאוד את המשגל] בסגולה בו, מחוברת אל הטבע, וימלא העורקים איד רב וטוב [וממלא את העורקים באדים טובים]. ולכן יניע הקושי [וזאת היא סיבת הקשיות, שהוורידים מתמלאים דם], וכל שכן, כשייקח ממנו בכוונה [ברצון] ואחר המאכל ועם היציאה מן המרחץ, כי פעולתו בזה יותר גדולה מכל מה שהוא זולתו. אם כן, על פי הרמב"ם, אין טוב מן היין לחיזוק כוח הגברא. עתה הוא פונה אל התבלינים המחלישים את כוח הגברא ואל אלו המחזקים אותו:

ודע כי הזרעים החמים היבשים, ינגבו הזרע ויחלישו המשגל וכל שכן מה שבו יכלו הרוחות [האדים], כמו מי הנאנוכה [פיגם, מין שיח שפרחיו צהובים, המשמש להכנת תרופות, שיקויים ובשמים] והכמון והניאלה [קצח] והכרוביא והפלפל והחרדל. ולכן ראוי להרחיק הזרעים והתבלין כולם, אשר יתביל בהם המאכלים כי אם [חוץ מ]מה שאספר לך, והוא זה. פלפל ארוך, וגלנגה [תבלין], מכל אחד אוקיה [מערבית, יחידת משקל, כ–240 גרם], קנילה [קינמון] ואניס, מכל אחד ב' אוקי', מאסיש [נרתיקו של אגוז] ואגוז מושקדא [מוסקט], מכל אחד רביעית אוקיה, יודקו אלו הסמים ויהיו מוכנים לתבל כל מאכל שיבושל וישליך האבק [האבקה] על המאכל. וראוי שישים מהם לפי מה שיבוא ערב (לפי טעמו של הוד מלכותו, אנשאללה!). ואולם מה שראוי להרחיק מן המזונות והרפואות, הוא כל מה שיקרר או ינגב [ייבש] או יכלו הרוחות [והמרבה נפיחות] מהר, מן הדברים הנהוגים אצלנו [המורגלים בארצנו]: העדשים והגרוגרות [טופח מצוי] והירקות הקרות [המקררות את הגוף] כמו הארמולץ [ק?ט?ף] והאשפינרגש [תרד] וכל שכן החסא, הנה הוא מזיק מאוד בעניין הזה, וכן הקישואים והאבטיחים והדברים החמוצים כולם מזיקים מאוד, ועל כולם — [ויותר] החומץ.

כמו כן, הרמב"ם מערב חוש נוסף המשפיע על כוח הגברא - חוש הריח, ומציין את צמח הלוטוס אשר לו סגולה מיוחדת לביטול תאוות המשגל באמצעות ריחו:

וכבר זכרתי כי הזרעים כולם ראוי להרחיק, כי אם מה שזכרתי לך. וכן זרע הלפת מכאיב הראש ומנגב [מייבש] הזרע. וממה שראוי שירחיק מאוד מהדברים הנהוגים אצלנו, הנילופר [לוטוס], כי סגולתו בביטול הזרע, וכאילו הוא הפך לו [עד] אשר ריחו [בלבד] יחליש המשגל בסגולה שבו.

עתה, לאחר ההרצאה התיאורטית, עובר הרמב"ם לחלק המעשי - המלצות על מתכונים מיוחדים לעניין הגברת כוח הגברא. למשל, בשר בן שנתיים באפונה וגזר, לפת, בצל לבן וחלמון ביצה, בתוספת התבלינים המומלצים (למשל, פלפל, אגוז מוסקט, קינמון); או מתכונים מפורטים יותר כגון מתכון זה לפשטידת בשר (עוגה), שנביא כאן יחד עם הוראות ההכנה:

המצרכים:

חצי ליטרא בשר כבש
4 בצלים
20 חלמונים
תבלינים לפי הטעם (פלפל, אגוז מוסקט, אניס וכו')
קורט מלח
שמן שומשום או חמאה

sheen-shitof

הסוד? שחיית חתירה

ביקור קצר בבריכה שינה לי את החיים - וגם לכם זה יקרה

בשיתוף TI SWIM

הוראות הכנה:

א. מבשלים את בשר הכבש, ולאחר מכן צולים אותו עם נוזליו.

ב. צולים את הבצלים בתנור עד שיתרככו, ומסירים את קליפתם החיצונית, ומרסקים אותם היטב.

ג. מרסקים את הבשר היטב עם מה שנשאר מנוזליו ועם הבצל הצלוי.

ד. מוסיפים לתערובת את החלמונים ומערבבים. ה. מתבלים לפי הטעם ומוסיפים מעט מלח, רצוי סקנקור (המלח שמורידים מן הדג הכבוש סקנקור)

ו. צולים [או - אופים] הכול במי סיסמאן (שמן שומשום) או בחמאה. ולמתכון זה ולאחרים מובטחות תוצאות משמעותיות: וזכרו, שהבצל הצלוי עם חלמון הביצה השלוקה יעשו פעולה גדולה בזה [יעיל מאוד]. וכן חלמון הביצה הטרמיטא [אודם הביצה שהיא מעט מבושלת] כשיעפר עליה [כשיפזר עליה אבקה] מן הזרעים המשוערים [מן הזרעים ממשפחת הדגניים]. וייקח מהם קודם שיישן קרוב למעשה, יעיר המשגל [וירבה הזרע]. וכדי להמתיק את מתק סודו של כוח הגברא, מציע הרמב"ם אף מתכוני קינוחים מעוררי תאווה: ולבסוף, מלמד הרמב"ם על נהגים שונים בחיי היום–יום שדרכם להועיל לחיזוק כוח הגברא, בהם התייחסות ראויה לגוף, לניקיונו ולחימומו:

אולם ההנהגה אשר ראוי שיתנהג, עם הבחירה מאלו המזונות והרפואות, היא שייכנס במרחץ בכל חמישה ימים פעם, ולא יאריך בו, ויריח הדברים החמים, כמו המור, והעמבר [הענבר], והגליא [אגוז המוסקט], ויאכל אחר המרחץ וישתה עליו, אם אפשר לו, יין ריחני, או משקה דבש, [או משקה אבוקרט]. ויחפף [ישפשף] רגליו בכל לילה קודם השינה עד שיתאדמו, אחר שירחצם במים חמים. ויעשה זה בקיץ ובחורף, גי הרגלים כל מה שיתקררו, ישקט הקושי ויחסר. וכן ישתדל לחמם שפל הבטן [עצם הזנב] תמיד ולמשוח בחמאה רבה. וזה סוף מה שאכווין עליו [אליו] בהנהגה הזאת.

הערת אגב

עופות וציפורים למיניהם מופיעים ביהדות לא רק על הצלחת, אלא גם בפתרון חלומות, ובעיקר חלומות בהקשר ארוטי, למשל: הרואה תרנגול בחלומו יצפה לבן זכר. הרואה תרנגול לבן בחלומו יוולד לו בן זכר שעורו לבן. הרואה תרנגול שחור (כהה) בחלומו יוולד לו בן זכר שעורו שחור.הרואה תרנגולת בחלומו יצפה לתשמיש כמלך במיטתו (כיוון שתרנגול ידוע כעוף המצוי בתשמיש עם זוגתו התרנגולת. ולכן נאמר שלא יהיו תלמידי חכמים מצויים אצל נשותיהם כתרנגולים) ויוולדו לו בנים. הרואה תרנגול מסורס בחלומו — לא יהיו לו בנים. הרואה שפחה שמוכרת תרנגולים בחלומו — יזכה לבנים מאשתו ומנשים אחרות. הרואה בחלומו שלכד יונה — בת תהיה לו. ראה תרנגולים או כל מיני עופות נלחמים זה בזה בחלומו — מריבה תהיה לו או לה עם בן זוג.

ארוטיקה ביהדות - אלישע בן מרדכי // הוצאת אסטרולוג, ידיעות ספרים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully