פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      רשמקול 16

      נלהב מצימעס, כבד קצוץ וגפילטע פיש, ניגש אמיר אגוזי לסכם בקאסט את השנה במוזיקה הישראלית, כפי שאיש לא עושה

      המון תודות לחברי מועדון הסול של תל-אביב על מהדורת רשמקול הנהדרת משבוע שעבר, שעשה לי חשק להגיב לו עם פודקאסט שיתמקד בצדדים היותר עכשוויים של עולם הסול, אבל בואו נמתין עם זה רגע. במקום זאת, באווירת מוסף חג לכבוד ראש השנה, נצא לטיול קטן במוזיקה ישראלית מעולה ומעניינת שמצאתי מסביבי במהלך השנה החולפת.

      Kutiman - And Out // Melting Pot

      התפוחים – כל היום בחלל // Freestyle

      עם סאונד שנטוע בקצוות כמעט הפוכים של עולם הפאנק, קותימאן והתפוחים שמו את ישראל על מפת סצינת הפאנק העולמית במהלך השנה החולפת, עם אלבומים שיצאו בלייבלים בינלאומיים מובילים בתחום. התפוחים, הרכב שללא ספק מגיע לשיאו במתכונת הלייב שלו, כבר יצאו למספר סיבובי הופעות מוצלחים באירופה, וגם שם הם סחפו את הקהל עם הערבוביה הכובשת והקופצנית של פאנק, ג'אז, פטיפוניזם והומור. השקת האלבום שלהם בגני התערוכה הייתה ללא ספק אחד מהאירועים האלטרנטיביים-עצמאיים הגדולים ביותר שנראו כאן, והיד עוד נטויה. אלבום הבכורה של קותימאן, שברובו מסתובב במחוזות היותר פסיכדליים ועמוקים של עולם הפאנק, זכה לקונצנזוס ביקורתי נדיר בעיתונות הארצית והעולמית, ומי שראה את אחת מההופעות הבודדות של הרכב הקותימאן אורקסטרה המלא (באמת סופר גרופ של כישרון מקומי) יודע שגם זו חתיכת הופעה שאסור לפספס.

      מארקי פאנק – לייט// Audio Montage

      דיג'יי קארס עם הרצל שבירו – סיפורים // משהו על הדרך

      רדיו טריפ (אורי וורטהיים ועופר טל, המפיק והדי ג'יי שמאחורי התפוחים) הקימו לאחרונה לתחייה את הלייבל אודיו מונטאז', וכבר הספיקו להוציאו דרכו את האלבום השני שלהם, "Music Heads", כמו גם את אלו של דיגיטל מי ומארקי פאנק (ויש עוד בדרך, כמו האלבום של האחים רמירז ופרויקט הברייקור-סווינג של גד "וונדרשמוקן" ברוך).

      דיג'יי קארס הירושלמי (חבר בהרכב האלקטרוני The Models לבית אק-דאק) הוציא ממש עתה בהוצאה עצמית את אלבום הבכורה הסופר מעניין ומגוון שלו. לצד שיתופי פעולה עם דאם, טאבו פלוס, סגול 59, שאנן סטריט ועוד, מופיע בו גם הקטע הזה, עם מילים מאת המשורר שמעון אדף, כמו גם קטע ההיפ-הופ שמסמפל את "זה היה מזמן" של יזהר כהן מ-76' כתוספת לאלבום עצמו, קארס ערך גם מיקסטייפ של מוזיקה ישראלית משנות ה-70, שכולל הרכבים כמו צלילי הכרם, צלילי העוד, ג'קי מקייטן, קובי רכט, אבנר גדסי, השמנים והרזים ורבים אחרים – והוא לא הראשון מבין מוזיקאים הפועלים כיום שמגלה עניין במקורות הגרוב הישראלי (שחלקו אפילו לא ידע שהוא כזה).

      סוליקו עם אורן ברזילי – אבוד מאהבה // הליקון/B.M.usic

      Tonistics – Dimona // Numero Group

      קוליפונז – ג'אנגל קונצ'רטו // Melting Pot

      את העניין של מוזיקאים בני-ימינו במציאת הקשרים ומקורות בעבר התרבותי והגיאוגרפי שלהם ניתן להסביר במגוון דרכים, ובעיקר מעניין לשמוע זאת בפועל. סוליקו, בדרך לאלבום בכורה בלייבל האמריקאי J-Dub (שגם סגול 59 חתום בו), ערכו בתחילת השנה את המיקסטייפ "ארכיאולוגיה", שמתחקה אחר כל מיני הרכבי גרוב ודיסקו מישראל, בעיקר משנות ה-70.

      כמעט במקביל, לייבל הרי-אישיוס המעולה Numero Group הוציא את האוסף "Soul Messages from Dimona", שמתעד פיסות מן ההווי המוזיקלי של מספר הרכבים סביב קהילת הכושים העבריים (בעיקר ה-Soul Messengers), שעשו את כל הדרך משיקגו דרך ליבריה ועד דימונה, ויש מי שזוכר את הימים שהם היו מוכרים את אלבומיהם מבית לבית. אלבומים אלו הפכו למצרך נדיר ומבוקש ביותר בקרב אספני תקליטים בעולם, ואוסף זה הוא הוצאה ראשונה של חומרים אלו שזמינה לקהל הרחב, והוא זוכה לעניין רב החורג מזה לו זוכים אלבומי רי-אישיוס בדרך כלל.

      יאפים עם ג'יפים – הגופות (אוטופסיה רמיקס של נדב רביד) // Fact

      דיג'יי קארס – סוגר בריח // משהו על הדרך

      שרון ליפשיץ – קשה בלעדיך (דיגיטל_מי רמיקס) // הוצאה עצמית

      דיגיטל_מי – מתעלם מהצרכים // Audio Montage

      רמיקסים יכולים לשמש כדרך נוספת ליצירת הקשרים מוזיקליים שאינם מובנים מאליהם, בין אם הקשר לעבר הקרוב או הרחוק, ובין אם כזה לעולמות מוזיקליים כביכול רחוקים יותר. המיקסטייפ "מסיבה עברית" של דיגיטל_מי (לינק להורדה חינם פה למטה) מתעד את מופע הלייב שלו, בו הוא מפרק לגורמים שירים הלקוחים היישר מלב הקונצנזוס הישראלי. אביב גפן, ברי סחרוף, אריאל זילבר, קרח 9, שלמה ארצי, מאיה מרון ורונית שחר מעולם לא היו כל-כך קרובים לאפקס טווין.

      M1 – Moorian // Jumping on Grenades

      שלומי אבר – אפרת // Be As One

      חיים – אפריקומאניה // B Pitch Control

      גיא גרבר & כלבתא – אקרופוליס // Cocoon

      Guy J – Esperanza // Bedrock

      בגזרת ההאוס והטכנו ישראל ממשיכה להיות יצואנית מרשימה למדי ביחס לגודלה המזערי. כל האמנים שבדבוקה זו עשו חיל רציני במהלך השנה האחרונה, כאשר חלקם הוציאו תקליטים בלייבלים הגדולים בתחומם, לצד ריליסים בלייבלים קטנים שבבעלותם (שעוד יגדלו טפו טפו). מפיקים צעירים יותר, כמו יותם אבני וירון "דיפה" אמור (תחת השם Vek) הולכים אט אט בעקבותיהם וצוברים ניסיון, וכל הזמן נדמה לי שאני מזהה יותר ויותר שמות ישראלים במחלקות ההאוס והטכנו בחנויות התקליטים המקוונות. איביזה כבר לא נהיה (מי רוצה בכלל?), אבל אולי קולון הבאה?

      כלבתא עם אם.סי קלאפר פריסט – סאקסון לונדוניום // Soul Jazz

      לרוז & אונילי – Why Did You Go? // הוצאה עצמית

      הגלובליות של שוק המוזיקה בימינו מאפשרת גם חיפוש אחר מקורות בעולמות שיכולים להיות רחוקים מאיתנו בזמן ובמרחב. למשל אריאל "כלבתא" תגר (שבשבוע הבא משיק בתל-אביב את שני הסינגלים החדשים שלו שיוצאים בלייבל סול ג'אז), שמצא את ייעודו מול ערימת הרמקולים בדאנסים של צאצאי ההגירה הג'מייקנית לאנגליה. הקשרים קיימים (תחשבו ג'מייקה-אתיופיה, אתיופיה-ישראל, ג'מייקה-אנגליה, ישראל-אנגליה ותצליבו ביניהם), והם רק מחכים לעוד אנשים שיצללו לתוכם, יעדכנו ויעבו אותם, ועל הדרך גם יצרו חיבורים חדשים ביניהם. שנה טובה!