"לכודים ברשת" הוא היצ'קוק לעניים

שייע לה-בף (הבן של אינדיאנה ג'ונס) מגלם כלומניק חף מפשע שמוצא את עצמו במרכזה של קונספירציה מסובכת, מסוכנת ונטולת כל היגיון ממשי ב-"לכודים ברשת" - מותחן פרנויה טכנולוגי של הבמאי די.ג'יי קארוזו, שמנסה להיות גרסה מעודכנת ומגניבה ל"מזימות בינלאומיות" (יצירת המופת של היצ'קוק שבה קארי גרנט נצפה רץ בשדה כשמאחוריו מרחף מטוס ריסוס שמנסה להרוג אותו), באותו אופן מרגיז שבו "דיסטרביה", מהשנה שעברה (שגם בו כיכב לה-בף, ושגם אותו ביים קארוזו), ניסה (ולא הצליח) להיות גרסה מעודכנת ומגניבה ל"חלון אחורי" (יצירת המופת של היצ'קוק שבה ג'ימי סטיוארט שבור הרגל מציץ לשכנים שלו בעזרת מצלמתו).

לצדו של לה-בף נמצאת בלב הסערה הקונספירטיבית גם מישל מונהן הנאה ("נראתה לאחרונה"), בתור אם חד הורית, שבנה המנומש והמטופש נחטף על ידי אותם אנשים רעים שהפלילו את שייע, וזאת בכדי לאלץ אותה לעשות עבורם דברים נוראיים (ובכדי שלשייע לא יהיה משעמם). אחרי ששני המופללים המסכנים שלנו פוגשים זה את זו, ומבינים שהם די אכלו אותה בגדול (וזה קורה די מהר), לא נותר להם הרבה מלבד לנוס מפני רשויות החוק – שזוכות להיות מיוצגות על ידי בילי בוב ת'ורנטון העייף והרזה.

מיותר לציין שכל העת מתפוצצים סביב הגיבורים הנסים שלנו דברים מגוונים (מכוניות, בניינים, חוטי חשמל, ומה לא), אבל אני אציין את זה בכל זאת. כמו כן, וזו נקודה חשובה מאוד, כל העת יש מישהי בטלפון, שאומרת ללה-בף ולסיידקיק שלו מה לעשות, ולאן ללכת, ולא ברור מי זאת, המישהי הזאת, מהצד השני של הקו, ומה היא רוצה בכלל מהחיים של המופללים שלנו, ולמה היא סיבכה אותם בבלגן הזה מלכתחילה, ואיך היא יודעת כל כך הרבה דברים עליהם, ואיך היא יודעת כל כך הרבה דברים באופן כללי, ואיך היא גורמת לכל הדברים האלה שקורים לקרות, ומי היא חושבת שהיא בכלל? אלוהים?

בכל מקרה, מתישהו מתברר מי זאת המישהי הזאת, מהצד השני של הקו, ולמרות שאני יכול להגיד לכם שלא, היא לא אלוהים, אני לא יכול להגיד לכם מי היא כן, כי זה ייחשב לספוילר רציני. מה שאני כן יכול לעשות, לעומת זאת, זה לספר לכם שאתם לא ממש מפסידים הרבה מזה שאני לא מספר לכם, ושכשתגלו את זהותה של המושכת בחוטים, אני מוכן להתערב על לא מעט שהידיעה הזאת תתקשה לזעזע את עולמכם ו/או לגרום לכם לאבד את שיווי המשקל, ובכלל, אם ראיתם את "האביר האפל" (או את "2001"), אז כבר ראיתם גרסה מעט שונה (אבל מאוד דומה) לאיום שמוצג כאן, כך שמה שלא תעשו, אנא מכם, אל תעצרו את נשימתכם.

אני מניח שהסיבה העיקרית לכך ש"לכודים ברשת" אינו מצליח להיות כל מה שתיכנן להיות, היא שקארוזו – הבחורצ'יק שביים – אינו טוני סקוט. כי אם יש משהו שטוני סקוט ידע לעשות, לפני שהוא ירד מהפסים לפני כמה שנים (ועשה את "דומינו"), זה לגרום לקונספירציות מסובכות, מסוכנות ונטולות כל היגיון להיות קלילות, מתוקתקות ונעימות לצפייה, ואם אתם לא מאמינים לי, אתם מוזמנים לשוב ולצפות ב"אויב המדינה" - מותחן פרנויה טכנולוגי אמין למדי מ-98', אותו ביים סקוט, ושבו כיכב ויל סמית'. אמנם לא מדובר בסרט גדול, והמרחק בינו לבין מותחנים פרנואידיים ראויים באמת, דוגמת "The Parallax View" (של אלן ג'יי פאקולה) או "השיחה" (של פרנסיס פורד קופולה), גדול כמו המרחק בין יפו ליפן, אבל בכל מה שקשור ללעדכן את הז'אנר לעידן של טלפונים סלולריים, לפטופים ולווינים, קשה לבוא לסקוט, וליכולות הטכניות שלו, בטענות מיוחדות. עשר שנים אחר כך, וכל מה שקארוזו יודע לעשות, לעומת זאת, זה לדחוף את המצלמה הרועדת שלו אל תוך הפרצופים של השחקנים שלו (כדי ליצור תחושה מלאכותית של לחץ ודחיפות), ולערוך את קטעי האקשן באופן כה מוגזם ומקוטע, עד שבלתי אפשרי להבין מה זה מה, מי זה מי, ולמה, לכל הרוחות, למה. ולא, זה לא כיף בכלל. אלא אם כן אתם נהנים מכאבי ראש וסחרחורות.

אי לכך ובהתאם לזאת, הודות לחוסר היכולת של קארוזו לתזמר אקשן קוהרנטי ומבדר (לעזאזל, אפילו "הרובוטריקים" היה יותר קוהרנטי ומבדר מזה), והודות לחוסר נכונותם של ארבעת הגאונים שחתומים על התסריט לאמץ את מוחם ולהעלות על הכתב משהו שטרם ראיתם על המסך כבר אלף פעם בעבר, בסופו של היום, "לכודים ברשת" הוא לא יותר מאוסף מחומם ולא מאוד מחוכם של סצנות מרדף רועשות שהושאלו מסרטי מרדף אחרים, טובים בהרבה (כמו טרילוגיית סרטי ג'ייסון בורן, רביעילוגיית סרטי "מת לחיות", וכן, גם "אויב המדינה" משמש כמקור השראה מרכזי). סביר לגמרי להניח שהיצ'קוק היה מתהפך בקבר שלו לנוכח מה שיצא, אלמלא היה חושש שקארוזו ולה-בף ינצלו את זה בכדי לבצע את זממם פעם נוספת. מצד שני, זה לא עזר לו יותר מדי בפעמיים הקודמות. מצד שלישי, זה מזכיר לי, ראיתם סאות' פארק השבוע?