פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זבוב עם גרוב

      "זבובים" של אהרן מגד פותח פתח לביקורת ולהפעלת תאי המוח, אבל מעדיף לשעשע ולהשאיר את העבודה הקשה לקורא. רומי מיקולינסקי מזמזמת

      אומרים שקו דק מבדיל בין גאונות וטמטום. חזי חזיז הוא דוגמא מעולה לגאון בלתי מובן שלא ניתן לדעת אם הוא עלה על משהו שישנה את פני האנושות או שהוא ממש דביל. עם שם של גיבור-על, חזי-יחזקאל אובחן כבר בגיל צעיר כילד פלא שדובר מלא שפות, מריץ מספרים במוחו במהירות האור, וקולט (ופולט) אינפורמציה ברמות של סטיבן הוקינג על סטרואידים. רק מה, עם הכשרון בא הזמזום, והילדון החריג סבל כבר מגיל שש מזמזומים בראשו שאובחנו כהפרעה עצבית. אבל אפילו הפרופסור המומחה שבדק אותו ציין שהרעה מצויה כבר בשם הילד: "אני רואה פה", אמר, "שבשמו של בנכם מזדקרים שלושה זי"נים, אחד ביחזקאל ושניים בחזיז! מה פלא ששלושה זקופי ראש נועזים אלה מזזדמזזמים בראשו עד להרגיזזז! אולי תסתפקו בשם משפחה עם ז"ין אחד? מה דעתכם?" (17).

      "זבובים", ספרו החדש והמהנה של אהרון מגד, מזמזם ומתפתל ומספק רגעים קומיים לרוב. לעיתים לא ברור אם מדובר בקומדיה מבדרת וקלילה או בפארסה סאטירית, אם כוונת המחבר להתריע ולבקר או שמא הוא מנסה לשעשע את עצמו ואת קוראיו בשנינויות רבות הדמיון שהספר מלא בהן. העלילה פשוטה למדי ורובה מתקיימת בשלהי שנות ה-60: הוריו של חזי המסכן מתו בתאונת דרכים בילדותו ומאז הוא נע ונד בעולם. חסר מנוחה, מבולבל וסובל מעודף זמן פנוי. חזי לא ממש עובד, הוא חי בדירה קטנה שהוריו השאירו לו ומכספי קצבה שדודו האקדמאי שולח לו מאמריקה – מין בחור כלומניק שבקלות אפשר לקטלג כפרזיט. אבל לחזי יש חזון. הזמזומים בראשו וטראומת ילדות ביזארית גרמו לו לפתח אובססיה קשה לזבובים והוא סבור שעלה על פרויקט שישנה את פני האנושות. בהיה בטלה בזבוב שהתנגש בקירות חדרו, בזמזום היסטרי ופרפורים כושלים, הביאה את חזי לתובנה שגאולת העולם תלויה בהפקת אנרגיה ממעוף זבובים. "הזבוב הזה מפיק אנרגיה שהוא מפרפר בכנפיו בהתעופפות הנמרצת והמתמשכת הזאת ומערבל את האויר כמו מדחף של מסוק, או כמו כנפיים של טחנת רוח, אנרגיה שמתבזבזת בעצם, כי אין בה שום שימוש. כמות האנרגיה שמפיק זבוב אחד היא מזערית.... אבל נניח שאנחנו כולאים מיליון זבובים בתוך תא זכוכית סגור עם נקבים אחדים לאוורור, וכולם מתעופפים שם כמשוגעים, כי הם בהולים לצאת לחופשי, במקרה זה נוצרת כמות של אנרגיה שניתן לנצלה לשימוש, לא?" (58). זהו החזון הזבובי על כפית ומרוב התלהבות חזי "משווק" את חזונו בגיבוב מילים נלהב אליהן הוא משרבב משפטים ואמרות בארמית ולטינית. מצד אחד הוא מציע פתרון "ירוק" וחסכוני לבעיות העולם החל מזיהום וכלה באפקט החממה ועל הדרך פותר גם את הבעיות הבטחוניות של המדינה, בהציעו אנרגיה חלופית זבובית."... הבעיה של ייצוראנרגיה היא גורלית, ותחשוב מה צפוי לנו אם אחת ממדינות ערב, המתעשרות מאוצרות הנפט שלהן, תייצר פצצה אטומית! אנחנו חייבים למצוא פתרון דחוף לבעיה הזאת! ואנרגיה מופקת מתעופת זבובים עשויה להיות תשובה לכך. קואוד אסט ונטורום ספיינס קואזי פרסנס קווט". גאונים ומטומטמים - כפי שכבר ביססנו - קשה לפעמים להבדיל ביניהם. האם באמת צריך לציין שמדובר בבנאדם די מטורף בעל חזון תמהוני למדי? ומצד שני – אם מסתכלים על כותרות העיתונים בימינו, וחושבים על איראן והפצצה שיש או אין להם ועל המשאבים המתדלדלים של כדור הארץ, ניתן לתהות אם מגד מכוון את חץ הביקורת דוקא לקוראים שמן הסתם אדישים לגורל העולם כמו גם לאנרגיה זבובית.

      בדרך אל הגשמת חלום האנרגיה הזבובית מצטרפים/ מציקים לחזי כל מיני דמויות ביזאריות למדי – החל בדודתו הקפיטליסטית והחמדנית הלנה, הצייר הסטלן והנצלן אנדוש, שכנתו הזועמת שדורשת שיתקן כבר את נזילת המים בדירתו שמורידה את ערך הנכס שלה, חברו מילדות אלדד רוטנברג "מר מושלם" שגם מלווה כספים לחזי ומזמין אותו לארוחת צהריים יקרה (הגאון התפרן לרוב מסתפק במנת פלאפל פעם ביום). ומעל כולם גם המשוררת ההיפית עיינה שמפלרטטת איתו ומטילה עליו אימה בו זמנית. רוב הדמויות מתפקדות כתזכורות לכך שגם המציאות ה"אוביקטיבית" היא מעורערת למדי. אך הדמויות מתקשות לחרוג ממעמד הקריקטורה או מתפקידן לקדם את העלילה ולספק הסחות דעת מהמונולוגים הארכניים (אך מבדרים) על עולם הזבובים, שגרת חייו המנומנמת של חזי ועל טראומות הילדות שהביאו אותו לתלישות הקיומית בה הוא מתנהל. "זבובים" הוא ספר מפתיע וחריג, גם בקריירה הענפה של מגד שכתב למעלה מארבעים ספרים. הוא יזמזם בראשכם תוך כדי קריאה, אך את השאלות שהוא מעלה תצטרכו לחלץ בעצמכם, כי קל יותר להחשיב את "זבובים" כספר קל-משקל, משעשע ושנון אך, כמו גיבורו, די מחופף.

      "זבובים", אהרן מגד // הוצאת אחוזת בית